ערר על דחיית בקשת אימוץ או אומנה בשל חשד להפליה מחמת מוגבלות
בקשת אימוץ או אומנה נדחתה וחושדים שהסיבה היא מוגבלות? צעדים מעשיים: נימוקים בכתב, פנייה לנציבות שוויון זכויות, ותלונה רשמית.
עובדות מהירות
- מועמד שבקשתו לאימוץ או לאומנה נדחתה רשאי לבקש בכתב את נימוקי הדחייה מהגורם המטפל.
- נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מקבלת פניות ותלונות על הפליה מחמת מוגבלות מצד רשות ציבורית, לרבות שירותי רווחה, דרך טופס מקוון רשמי.
- לפני הגשת תלונה רשמית ניתן גם לפנות לנציבות לקבלת מידע וייעוץ כללי לגבי ההליך הרלוונטי.
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר גם פנייה לערכאות אזרחיות בגין הפליה מוכחת, לצד האפשרות לפנות לנציבות.
מועמד שהתמודד עם תהליך הערכה ארוך ומורכב, ובסופו קיבל תשובה שלילית, נמצא במצב רגיש במיוחד. כאשר יש חשד שהסיבה האמיתית לדחייה קשורה למוגבלות ולא ליכולת ההורית בפועל, חשוב לדעת אילו צעדים אפשר לנקוט, ובאיזה סדר.
שלב ראשון: לבקש נימוקים בכתב
הצעד המעשי הראשון הוא לפנות לגורם שדחה את הבקשה, בין אם מדובר בשירות למען הילד במסלול האימוץ ובין אם בשירות ילדים ומשפחות אומנה במסלול האומנה, ולבקש בכתב את הנימוקים המפורטים לדחייה. נימוקים כתובים חשובים משתי סיבות: הם מאפשרים לבחון האם ההחלטה אכן מבוססת על שיקולים תפקודיים קונקרטיים, כפי שהחוק מחייב, והם מהווים בסיס עובדתי לכל צעד המשך, אם יידרש.
שלב שני: לבחון האם יש סימנים להפליה
יש הבדל בין החלטה מקצועית לגיטימית, המבוססת על קושי תפקודי קונקרטי שנמצא בתהליך ההערכה, לבין החלטה שמבוססת בעיקרה על עצם קיומה של מוגבלות או אבחנה. סימנים לכך שההחלטה עשויה להיות בעייתית כוללים ניסוח גורף שאינו מתייחס למקרה הפרטני, חוסר בהתאמות נגישות במהלך ההערכה עצמה שיכול היה להשפיע על הרושם שנוצר, או חוסר עקביות בין המסקנות לבין מה שעלה בפועל בפגישות.
שלב שלישי: פנייה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, הפועלת במסגרת משרד המשפטים, מוסמכת לקבל תלונות על הפליה מחמת מוגבלות מצד רשות ציבורית, לרבות שירותי רווחה כמו השירות למען הילד ושירות האומנה. אפשר לפנות תחילה לקבלת מידע וייעוץ כללי, ובמידת הצורך להגיש תלונה רשמית באמצעות הטופס הייעודי באתר הממשלתי. חשוב לצרף לתלונה את הנימוקים הכתובים שהתקבלו, וכל תיעוד רלוונטי אחר מהתהליך, כגון בקשות להתאמות נגישות שלא נענו.
שלב רביעי: אפשרות פנייה לערכאות
מעבר לתלונה בנציבות, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר גם פנייה לערכאות אזרחיות במקרים של הפליה מוכחת. זהו מסלול מקביל, ולא תחליף הכרחי לפנייה לנציבות: לעיתים ליווי הנציבות עשוי לסייע גם בבירור העובדתי לפני נקיטת הליך משפטי.
מה חשוב לתעד לאורך כל הדרך
- כל בקשה להתאמת נגישות שהוגשה, מתי הוגשה, ומה הייתה התגובה.
- סיכומי פגישות, ככל שניתן לקבלם, או תיעוד עצמאי מיד לאחר כל פגישה.
- הנימוקים הכתובים לדחייה, ברגע שהתקבלו.
לליווי וייעוץ במיצוי הזכויות בתהליך, אפשר לפנות למוקד עמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה הצעד הראשון אם חושבים שהדחייה הייתה בגלל מוגבלות ולא בגלל יכולת הורית?
לבקש בכתב מהגורם שדחה את הבקשה את הנימוקים המדויקים לדחייה, כדי שיהיה חומר קונקרטי לבחון ולערער עליו.
למי מגישים תלונה על הפליה מחמת מוגבלות מצד שירות רווחה ממשלתי?
לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, באמצעות טופס התלונה הרשמי באתר gov.il.
האם אפשר גם לפנות לבית משפט ולא רק לנציבות?
כן. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מאפשר פנייה לערכאות אזרחיות במקרים של הפליה מוכחת, בנוסף לאפשרות של תלונה לנציבות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888