אירלנד: מכסת תעסוקה רק בשירות הציבורי, בלי קנסות, רק דיווח שקוף
איך עובד מנגנון מכסת התעסוקה לאנשים עם מוגבלות באירלנד: רק בשירות הציבורי, בלי היטל כספי, אלא באמצעות ועדות מעקב ודיווח שנתי פומבי.
עובדות מהירות
- לפי סקירה משפטית משווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מינואר 2015, מכסת התעסוקה לאנשים עם מוגבלות באירלנד הונהגה לראשונה כבר ב-1977 בהסדר לא חקיקתי, ורק ב-2006 עוגנה בחוק, בחלק החמישי לחוק המוגבלות האירי (Disability Act 2005), וחלה אך ורק על השירות הציבורי, לא כולל שירותי הביטחון.
- לפי הסקירה, במקום מנגנון היטל כספי כמו בגרמניה ובאיטליה, אירלנד מפעילה מערך שקיפות: כל גוף ציבורי מגיש עד סוף מרץ דוח שנתי על העסקת אנשים עם מוגבלות לוועדת מעקב ייעודית, שמדווחת עד סוף יוני לשר האחראי ולרשות הלאומית למוגבלות, שמגישה עד סוף ספטמבר דוח מרוכז לשר המשפטים.
- בשירות הציבורי באירלנד, לפי הסקירה, אין חובה על עובד לעבור בדיקה רפואית ייעודית כדי להיכלל בסטטיסטיקת המוגבלות: הנתונים מבוססים על דיווח וולונטרי של העובד עצמו, מידע שנשמר כ"מידע אישי רגיש" והעובד אינו חייב למסור אותו כלל.
- הסקירה מביאה נתוני דוח הרשות הלאומית למוגבלות באירלנד לשנת 2013: שיעור העובדים עם מוגבלות בכלל השירות הציבורי עמד על 3.4%, זו הייתה השנה השלישית ברציפות שבה השיעור עלה על יעד המכסה של 3% (לאחר 3.1% ב-2011 ו-3.3% ב-2012), וכ-60% מהגופים הציבוריים המדווחים השיגו את יעד ה-3% (לעומת 52% ב-2011 ו-58% ב-2012).
- לפי הסקירה, בחוק המוגבלות האירי הוסמך כל שר לקבוע בצו מכסה ייעודית לגופים הכפופים לו, אך נכון למועד כתיבת הסקירה לא נמצאו מכסות ספציפיות כאלה שנקבעו בפועל, כך שהמכסה הכללית שחלה על כלל השירות הציבורי הייתה 3%.
מבין שלוש המדינות שסקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת בינואר 2015 לצורך גיבוש מדיניות המכסות בישראל, אירלנד מציגה את הדגם השונה ביותר משיטת ההיטל הגרמנית והאיטלקית: מכסה שחלה רק על השירות הציבורי, ונאכפת לא בכסף אלא בשקיפות ובדיווח פומבי.
מהסדר לא רשמי לחוק מלא
מכסת התעסוקה לאנשים עם מוגבלות באירלנד הונהגה לראשונה כבר ב-1977, אבל בהסדר לא חקיקתי, כלומר בלי גיבוי בחוק. רק ב-2006 עוגנה המכסה בחלק החמישי לחוק המוגבלות האירי (Disability Act 2005), שקבע כי גוף ציבורי מחויב, במידת האפשר, לנקוט את כל האמצעים הסבירים לקידום העסקתם של אנשים עם מוגבלות, ולעמוד ביעד מכסה של לפחות 3% מהמועסקים בגוף, אלא אם כן יש סיבות מוצדקות שלא לעשות כן. בשירות הציבורי לעניין זה נכללים שירות המדינה, הרשויות המקומיות, שירותי הבריאות וגופים סטטוטוריים אחרים, אבל לא שירותי הביטחון. לפי הסקירה, החוק הסמיך כל שר לקבוע מכסה ייעודית וספציפית יותר לגופים הכפופים לו, אבל נכון למועד כתיבתה לא נמצאו מכסות ספציפיות כאלה שנקבעו בפועל, כך שחלה מכסה כללית של 3% על כלל השירות הציבורי.
שקיפות במקום קנס
ההבדל המשמעותי ביותר מגרמניה ומאיטליה הוא שיטת האכיפה: באירלנד אין היטל כספי כלל. במקום זאת, החוק בונה שרשרת דיווח שקופה: כל גוף בשירות הציבורי מגיש עד סוף חודש מרץ דוח שנתי על העסקת אנשים עם מוגבלות אצלו לוועדת מעקב ייעודית. כל ועדת מעקב, שכוללת חמישה חברים, ובהם נציג השר ונציגים של אנשים עם מוגבלות, של מעסיקים ושל עובדים, מגישה עד סוף יוני דוח לשר הרלוונטי ולרשות הלאומית למוגבלות. הרשות עצמה מגישה עד סוף ספטמבר דוח שנתי מרוכז לשר המשפטים, הכולל מידע על כל משרדי הממשלה והגופים הציבוריים ומידת עמידתם במכסה. הרשות אף מפרסמת הנחיות מפורטות לגופים ציבוריים לגיבוש אסטרטגיה להשגת היעד.
דיווח מרצון, בלי בדיקה רפואית
נקודה מעניינת נוספת היא איך בכלל יודעים כמה עובדים בשירות הציבורי האירי הם אנשים עם מוגבלות: המידע מבוסס על דיווח מרצון של העובד עצמו, בלי חובת בדיקה רפואית ייעודית. ההנחיה לעובדים היא לדווח על מוגבלות רק אם אובחנה על ידי בעל מקצוע מתאים ורק אם היא מגבילה במידה ניכרת את יכולותיהם, אבל העובד אינו חייב למסור את המידע כלל, וזה נשמר כ"מידע אישי רגיש" ומשמש רק למטרה שלשמה נאסף.
איך זה עבד בפועל, לפי נתוני 2013
הסקירה מביאה את נתוני הדוח השנתי שהגישה הרשות הלאומית למוגבלות לשנת 2013: שיעור העובדים עם מוגבלות בכלל השירות הציבורי האירי עמד על 3.4%, זו הייתה השנה השלישית ברציפות שבה השיעור עלה על יעד ה-3% (לאחר 3.1% ב-2011 ו-3.3% ב-2012), וכ-60% מהגופים הציבוריים המדווחים השיגו את יעד ה-3% (לעומת 52% ב-2011 ו-58% ב-2012). הסקירה עצמה מציינת שהשיפור נבע גם משיפור אמיתי בהעסקה וגם מסיבות סטטיסטיות, כמו עלייה בנכונות עובדים לדווח על מוגבלותם.
הערת עדכניות
הנתונים והשיעורים שלמעלה משקפים את מצב הדברים כפי שתואר בסקירה המשפטית של הכנסת מינואר 2015, כולל יעד המכסה של 3% שהיה תקף אז. מדיניות התעסוקה לאנשים עם מוגבלות באירלנד ממשיכה להתפתח מאז, ומי שזקוק לנתון המדויק והעדכני ביותר לגבי יעד המכסה הנוכחי בשירות הציבורי האירי מוזמן לבדוק זאת מול הרשות הלאומית למוגבלות של אירלנד.
שאלות נפוצות
האם מכסת התעסוקה באירלנד חלה גם על מעסיקים פרטיים?
לא, לפי הסקירה של הכנסת. בניגוד לגרמניה ולאיטליה, מכסת ההעסקה באירלנד חלה אך ורק על השירות הציבורי, כלומר שירות המדינה, הרשויות המקומיות, שירותי הבריאות וגופים סטטוטוריים אחרים, ולא על שירותי הביטחון וגם לא על מעסיקים במגזר הפרטי.
מה קורה לגוף ציבורי באירלנד שלא עומד במכסה, אם אין קנס?
לפי הסקירה, במקום היטל כספי כמו בגרמניה ובאיטליה, אירלנד מסתמכת על שקיפות ודיווח: כל גוף מדווח לוועדת מעקב ייעודית, שמדווחת הלאה לשר האחראי ולרשות הלאומית למוגבלות, שמפרסמת דוח שנתי הכולל את שמות הגופים שאינם עומדים ביעד. הלחץ הציבורי והדיווח השקוף הם כלי האכיפה המרכזי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888