עבודה ופרנסהעודכן: 19.08.2026

אירוע מיוחד בעבודה שגרם למצב נפשי: מתי מכירים בכך כפגיעה בעבודה

חוזר ביטוח לאומי 144-2024 קובע מתי אירוע חד פעמי בעבודה שכלל השפלה יוכר כפגיעה נפשית, ולמה התעמרות מתמשכת לבדה לא מספיקה.

עובד שעבר אירוע קשה במקום העבודה, כמו השפלה בוטה מול צוות או שיח פוגעני חריג מצד מנהל, ופיתח בעקבות זאת מצב נפשי, יכול במקרים מסוימים לתבוע הכרה בפגיעה נפשית כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי הסדיר את הכללים המדויקים לבחינת תביעות מסוג זה בחוזר נפגעי עבודה 144-2024, מתאריך 3 במרץ 2024, שעודכן ב-19 במאי 2025.

למה נכתב החוזר

החוזר נכתב, כלשונו, לאור הגידול בהיקף התביעות בנושא ולבקשת בית הדין לעבודה לבחון מחדש את התייחסות הביטוח הלאומי לפגיעה נפשית שמקורה בעבודה. הכרה בפגיעה בעבודה בגין אירוע תאונתי מחייבת קיומו של אירוע שניתן לאתר בזמן ובמקום, וגם במקרים של פגיעה נפשית נדרש לאתר "אירוע מיוחד" כזה.

שני התנאים המצטברים ל"אירוע מיוחד"

לפי החוזר, "אירוע מיוחד" צריך לעמוד בשני תנאים במקביל:

תנאי אובייקטיבי - חייבת להתקיים סטייה משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה, הכוללת בתוכה השפלה או שיח לא מכבד בצורה יוצאת דופן.

תנאי סובייקטיבי - האירוע חייב להיות בעל השפעה נפשית אפשרית על המבוטח הספציפי (כפי שנקבע בפסיקת עב"ל 48281-05-22). דחק נפשי נבחן סובייקטיבית לגבי המבוטח עצמו, כלומר איך האירוע השפיע עליו בפועל, ולא בהכרח איך ראוי היה שישפיע. עם זאת, הבדיקה אינה מסתמכת רק על דיווחי המבוטח אלא גם על גרסאות עדים, תגובתו בזמן אמת ומסמכים רפואיים.

למה התעמרות מתמשכת לא מספיקה

נקודה מרכזית בחוזר: התעמרות בעבודה, המוגדרת כהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית וחוזרת על עצמה לאורך זמן, אינה מוכרת כפגיעה בעבודה כשלעצמה. הסיבה היא שהיא אינה עונה על התנאי ההכרחי של אירוע שניתן לאתר בזמן ובמקום מסוים. גם מתח מתמשך, מאותה סיבה, אינו יכול לבסס לבדו הכרה בפגיעה בעבודה.

עם זאת, החוזר קובע חריג חשוב: אם בתוך תקופת ההתעמרות או המתח המתמשך ניתן להצביע על אירוע שיא ספציפי - "עליית מדרגה" ברמת המתח שניתן לאתר בזמן ובמקום מוגדרים - ניתן להכיר באותו אירוע שיא עצמו כפגיעה בעבודה, גם אם המתח שקדם לו לא היה בר-הכרה בפני עצמו.

מה בהחלט לא נחשב אירוע מיוחד

החוזר מבהיר שיחסי עבודה סבירים ומקובלים, כמו הערת מנהל לעובד על ליקויים בעבודתו או על התנהגות שאינה תואמת נהלים, נחשבים חלק תקין מתפקוד המנהל ומתהליך עבודה תקין - גם אם ההערה חזרה על עצמה כמה פעמים. רק אם השיח עצמו היה לא מכבד בצורה יוצאת דופן או משפילה, מדובר באירוע מיוחד.

איך מתנהל הבירור בפועל

בבואו לבחון האם התרחש אירוע מיוחד, על פקיד התביעות לבדוק את האירוע גם במבחן אובייקטיבי, ולא להסתפק בתחושה סובייקטיבית של העובד בלבד. כאשר התביעה הוגשה בלי חתימת מעסיק או בלי בירור שביצע המעסיק, נשלח למבוטח מכתב רשמי בשם "השלמת פרטים - תביעה לאירוע מיוחד", ומיודעים אותו כי הביטוח הלאומי יפנה ישירות למעסיק לבירור פרטי האירוע.

לפי החוזר, יש לברר מול המעסיק האם נערך תחקיר, פרוטוקול שיחה או בירור משמעתי בעקבות האירוע, ולוודא שכל הגורמים המעורבים - לא רק צד אחד - נתנו את גרסתם. בירור מקיף במקום העבודה נדרש בשלושה מצבים לפי החוזר: כאשר לא נעשה בירור מעמיק על ידי המעסיק, כאשר נעשה בירור אך הוא לא כולל את כל המעורבים, וכאשר מדובר בעובד עצמאי.

ההבדל מ"אירוע חריג" בתביעות לב ומוח

החוזר מבהיר הבחנה חשובה: "אירוע חריג" הוא מבחן שונה לגמרי, החל בתביעות שבהן נטען כי אירוע נפשי חריג ומסעיר בעבודה גרם לאוטם שריר הלב או לאירוע מוחי ("תקרית שעלולה הייתה לחולל סערת נפש" או "דחק אמוציונלי בלתי רגיל"), כמפורט בחוזר נפגעי עבודה 1057/. מבחן זה שונה ממבחן "האירוע המיוחד" הנוגע למצב נפשי, ואינו הנושא של חוזר זה.

קביעת הקשר הסיבתי

אם פקיד התביעות קובע שאותר אירוע מיוחד, שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין האירוע למצב הנפשי הנטען מועברת לבדיקת רופא מוסמך של הביטוח הלאומי, כמקובל בתביעות מורכבות. לפי החוזר, ראוי לזכור כי בהתאם לחוות דעת רפואית, ככלל מצב נפשי אינו מתפתח בשל אירוע חד פעמי אלא במקרים יוצאי דופן, ולרוב מדובר במצב נפשי חולף - כך שהבדיקה הרפואית היא שלב קריטי ולא פורמלי.

כאשר תביעה מוכרת, מקפידים לרשום באישור ההכרה "מצב נפשי - כתוצאה מאירוע מיוחד מיום....", כדי שיהיה ברור שההכרה היא בגין מצב נפשי לאחר אירוע מיוחד ולא הכרה בהתעמרות בעבודה - שכאמור אינה נבחנת כפגיעה בעבודה.

למה לפנות אם אתם לא בטוחים

מי שעבר אירוע קשה בעבודה ואינו בטוח אם הוא עומד בהגדרה של "אירוע מיוחד", יכול לפנות לקו החינמי של עמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888 לקבלת הכוונה ראשונית לגבי הגשת התביעה והמסמכים הנדרשים.