מבחן התביעה למיקרוטראומה בעבודה: אילו שאלות פקיד התביעות בודק בפועל
חוזר ביטוח לאומי 67/2015 חושף את רשימת השאלות והבדיקות שעורך פקיד התביעות כדי לקבוע אם פגיעה מצטברת מהעבודה תוכר כתאונת עבודה.
עובדות מהירות
- לפי חוזר נפגעי עבודה 67/2015 (14.7.2015), תורת המיקרוטראומה היא הלכה שיצרה הפסיקה ואינה מעוגנת בחוק, המכירה כתאונת עבודה מקרה שבו לא ניתן לאתר אירוע חד פעמי שגרם לנזק, אלא צירוף של מקרים זעירים רבים שכל אחד מהם בעל אופי תאונתי, שניתן לאתרם בזמן ובמקום ואשר הצטברותם גרמה לפגיעה.
- החוזר קובע שלושה כללים שכל אחד מהם נדרש כדי ליישם את תורת המיקרוטראומה: הוכחת תשתית עובדתית של ביצוע תנועות עבודתיות חוזרות ונשנות; גורם הכמות המכריע הוא כל שמספרם של האירועים רב יותר, יש סיכוי סביר יותר שמדובר במיקרוטראומה; וקביעת קיום קשר סיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות ובין העבודה.
- לפי החוזר, על הרופא לקבוע אם הנזק שנתגלה נגרם משילוב שני תנאים: צירוף פגיעות קטנות בעלות אופי תאונתי, והצטברותן של הפגיעות יחד לנזק ממשי לאורך זמן בלתי הפיך.
- החוזר כולל רשימה מפורטת של שאלות שעל פקיד התביעות לברר כדי לבסס את התשתית העובדתית, כגון: כמה זמן עובד המבוטח במקום העבודה הנוכחי, פירוט מדויק של סדר יום העבודה מתחילתו ועד סופו, פירוט כל הפעולות שמבצע התובע במהלך היום, ופירוט תדירות הפעולות (כמה פעמים ביום מתבצעות).
- לפי החוזר, בקביעת הקשר הסיבתי הרפואי הרופא נדרש לבחון את מכלול הגורמים האפשריים שהשפיעו על התפתחות התסמונת מול גורמי הסיכון האישיים של התובע (גורמים חוץ-תעסוקתיים שאינם קשורים לעבודה). החוזר מביא כדוגמה מקרה של קלדנית עם תסמונת התעלה הקרפלית: לאחר שנקבע קשר סיבתי בסבירות העולה על 50%, נבחנה מידת התרומה מול גורמי הסיכון האישיים שלה (יתר לחץ דם ולידותיה הרבות), ונקבע שהעבודה תרמה רק כ-10% לנזק - ולכן, כלשון החוזר, 'דין התביעה להידחות'.
מי שסובל מפגיעה שהתפתחה בהדרגה מתוך תנועות חוזרות ונשנות בעבודה - ולא מתאונה חד פעמית - יכול בכל זאת לתבוע הכרה כפגיעה בעבודה, לפי "תורת המיקרוטראומה". חוזר נפגעי עבודה 67/2015 של ביטוח לאומי, מיום 14 ביולי 2015, חושף בפירוט את השאלון והבדיקות שעורך פקיד התביעות כדי להחליט אם התביעה עומדת במבחן הזה.
מה זו תורת המיקרוטראומה
לפי החוזר, תורת המיקרוטראומה היא הלכה שיצרה הפסיקה, ואינה מעוגנת בחוק. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. במילים אחרות, לפי הגדרת המושג בחוזר: מיקרו (זעיר) + טראומה (פגיעה) = פגיעה. הזכות לגמלאות בגין פגיעה בעבודה אינה מוגבלת רק למקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה או חבלה, אלא חלה גם על צירוף של מקרים זעירים רבים, שכל אחד מהם בעל אופי תאונתי, הניתן לאיתור בזמן ובמקום, ואשר הצטברותם של המקרים הזעירים גרמה לפגיעה - נזק או מיקרוטראומה.
שלושת הכללים ליישום התורה
החוזר קובע שלושה כללים לביסוס עילת המיקרוטראומה:
1. הוכחת תשתית עובדתית - של ביצוע תנועות עבודתיות חוזרות ונשנות. לפי החוזר, גורם הכמות הוא מכריע: ככל שמספרם של האירועים הזעירים רב יותר, יש סיכוי סביר יותר שמדובר במיקרוטראומה.
2. שיתוף פעולה בין איש המשפט ואיש הרפואה - סוגיית המיקרוטראומה מחייבת עדות רופא, ובלעדיה לא ניתן לקבוע שמדובר במקרה הנכנס תחת גדרת המיקרוטראומה.
3. קביעת קיום קשר סיבתי - בין הפגיעות הזעירות המצטברות ובין העבודה.
הדוגמה של טיפת המים על הסלע
החוזר ממחיש את התורה בדרך ציורית: "הדוגמה המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור, היא הנזק המתהווה בגוף על דרך התהוות שהנזק בגוף על דרך טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף." הנזק הראשון שיראו כתוצאה מהמיקרוטראומה - תאונה (טפטוף טיפות המים) - תאונה אחת אחר זו על הסלע. הנזק השני שיראו כתוצאה מהליך תחלואתי ממושך - לאו תאונה (זרם מים שוטף ללא פגיעה).
לא כל מחלה תוכר
החוזר מדגיש שלא כל מחלה שנגרמה בשל תנאי העבודה, ואינה מנויה ברשימת "מחלת המקצוע" הסגורה, תוכר אוטומטית כפגיעה בעבודה. הכניסה תחת תורת המיקרוטראומה מותנית בעמידה בשלושת הכללים שפורטו למעלה - ובראשם ביסוס תשתית עובדתית מדויקת של תנועות חוזרות ונשנות, ולא רק תחושה כללית שהעבודה "קשה" או מתישה.
איך פקיד התביעות בונה את התשתית העובדתית
לפי החוזר, על פקיד התביעות לבצע בירור עובדתי מדויק של כל הפעולות והתנועות שביצע התובע בעבודה, של תדירותן, ושל משך הזמן בו מתבצעת כל אחת מהפעולות הללו, ורק לאחר קבלת התשתית העובדתית המלאה, יועבר התיק לרופא לקביעת הקשר הסיבתי. בין השאלות שמפרט החוזר: כמה זמן אתה עובד במקום העבודה הנוכחי, באיזה תפקיד אתה משמש, תאר במדויק את סדר יום עבודתך, אילו פעולות אתה מבצע בכל אחת ומתי מתחלפות תפקידיך, מה משך זמן ביצוע כל אחת מהפעולות הללו, אילו תנועות אתה מבצע במהלך כל יום ופעולה במהלך העבודה, ואם לא באיזו תדירות מתבצעת התנועה. החוזר גם מפרט שאלות ייעודיות לגבי נהגים (כמה זמן וכמה שעות ביום, סוג הדרכים, סוג הרכב) ולגבי חשיפה לחומרים (אילו חומרים, איזה סוג חשיפה - נוזל, אבקה, גז).
קביעת הקשר הסיבתי - כשגורמי סיכון אישיים נכנסים לתמונה
לאחר איסוף הנתונים וקביעת התשתית העובדתית המדויקת, התיק עובר לרופא לקביעת הקשר הסיבתי. החוזר מדגיש כי על הרופא להסתמך על התשתית העובדתית המונחת לפניו כפי שנקבעה על ידי פקיד התביעות, ואינו רשאי לחרוג ממנה. החוזר מציין שהבדיקה מתבצעת בשני שלבים: תחילה נבדק אם קיים קשר סיבתי כלשהו בין תנאי העבודה למחלה, לפי מידת סבירות העולה על 50% - ורק לאחר שנקבע שקיים קשר כזה, עוברים לשלב הבא ובודקים מהי מידת התרומה בפועל של העבודה לנזק, מול גורמי הסיכון האישיים של התובע.
החוזר מביא כדוגמה מקרה של קלדנית שעיקר עבודתה הקלדת פסקי דין במשך שעות רצופות, שפיתחה תסמונת התעלה הקרפלית בשתי ידיה. הרופא קבע תחילה שקיים קשר סיבתי בין העבודה לתסמונת בסבירות העולה על 50%. אולם, בשלב שבו נדרש לקבוע את מידת השפעת העבודה מול גורמי הסיכון האישיים שלה - יתר לחץ הדם ולידותיה הרבות - קבע הרופא שגורמים אלה תרמו יותר להתפתחות התסמונת, ושתנאי העבודה תרמו רק כ-10% לנזק. לפי החוזר, במקרה כזה "דין התביעה להידחות" - כלומר תרומה נמוכה מדי של העבודה, מול גורמי סיכון אישיים דומיננטיים, יכולה להוביל לדחיית התביעה כולה ולא רק להכרה חלקית.
למה כדאי להכיר את השאלון מראש
מי שמתכנן להגיש תביעת מיקרוטראומה יכול להיעזר ברשימת השאלות שבחוזר כדי להתכונן מראש - לתעד את סדר היום המדויק בעבודה, את הפעולות החוזרות ותדירותן, ולאסוף מסמכים רפואיים שמתעדים גם מצבים רפואיים קודמים שעשויים להיחשב גורמי סיכון אישיים. ככל שהתשתית העובדתית תהיה מפורטת ומדויקת יותר, כך הרופא יוכל לבסס טוב יותר את שיעור התרומה של העבודה לנזק.
לסיוע בהבנת התהליך ובאיסוף המסמכים הנדרשים ניתן לפנות לקו החינמי של עמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני חושב שכאב הגב שלי נגרם מתנועות חוזרות בעבודה, אבל אין לי תאונה ספציפית לדווח עליה - יש לי בכלל תביעה?
כן, ייתכן. לפי חוזר 67/2015, תורת המיקרוטראומה מכירה כתאונת עבודה מקרה שבו לא ניתן לאתר אירוע חד פעמי, אלא צירוף של פעולות זעירות חוזרות שכל אחת מהן בעלת אופי תאונתי, שהצטברותן לאורך זמן גרמה לנזק. אין צורך בתאונה בודדת כדי להגיש תביעה כזו.
אילו שאלות אצטרך לענות עליהן כדי לבסס תביעת מיקרוטראומה?
לפי החוזר, פקיד התביעות בודק בין השאר כמה זמן אתם עובדים במקום העבודה, מה תפקידכם, פירוט מדויק של סדר יום העבודה מתחילתו ועד סופו, אילו פעולות אתם מבצעים בכל אחת ממשמרותיכם, ומה תדירות הפעולות - כלומר כמה פעמים ביום כל פעולה חוזרת על עצמה.
יש לי גם בעיות רפואיות אישיות אחרות - זה יפגע בסיכוי שהתביעה תוכר?
כן, זה עלול לפגוע בסיכוי, ולא רק בשיעור ההכרה. לפי החוזר, הרופא בוחן את מכלול הגורמים האפשריים שהשפיעו על הנזק, כולל גורמי סיכון אישיים שאינם קשורים לעבודה. החוזר מביא כדוגמה מקרה של קלדנית שסבלה מתסמונת התעלה הקרפלית: הרופא קבע תחילה קשר סיבתי לעבודה בסבירות העולה על 50%, אך כשבחן את מידת התרומה מול גורמי הסיכון האישיים שלה (יתר לחץ דם ולידותיה הרבות), קבע שהעבודה תרמה רק כ-10% לנזק - ולפי החוזר, במקרה הזה נקבע שדין התביעה להידחות.
כמה אירועים זעירים צריך כדי שזה ייחשב מיקרוטראומה?
החוזר לא קובע מספר מדויק, אלא מציין שהעיקרון הוא שגורם הכמות מכריע - ככל שמספרם של האירועים הזעירים רב יותר, כך יש סיכוי סביר יותר שמדובר במיקרוטראומה. אין סף מספרי קבוע בחוזר, וההערכה נעשית לפי הנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888