עיוורים בישראל וברייל: כמה מהם בפועל יודעים לקרוא ברייל
נתוני משרד הרווחה על עיוורים בישראל: כמה מחזיקים תעודת עיוור, וכמה מהם בפועל יודעים לקרוא ברייל, ולמה זה משפיע על מדיניות נגישות.
עובדות מהירות
- לפי נתוני השירות לעיוור במשרד הרווחה, שהובאו במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בישראל היו כ-23,836 בעלי תעודת עיוור, ו-13.5% מהם מוגדרים עיוורון מוחלט.
- כ-65% מבעלי תעודת עיוור בישראל הם בני 66 ומעלה, כ-30% הם בגיל העבודה, וכ-5% הם ילדים ובני נוער עד גיל 18.
- רק כ-3.6% מבעלי תעודת עיוור בישראל עיוורים מלידה, ורוב בעלי התעודה איבדו את הראייה בגיל מבוגר, בעיקר בעקבות סוכרת, גלאוקומה ותופעות הקשורות בהזדקנות.
- לפי מנהל הספרייה המרכזית לעיוורים בישראל שצוטט במסמך, בזמן פרסום המסמך היו בישראל כ-600 קוראי ברייל בלבד: כ-120 תלמידים וכ-480 מבוגרים, שיעור שתואם את הטווח הבינלאומי המקובל של 1.5% עד 3% מקרב העיוורים.
- שיעור העיוורים באוכלוסייה הערבית בישראל גבוה בכ-70% משיעורם באוכלוסייה היהודית, לפי נתוני משרד הרווחה שהובאו במסמך.
כשחושבים על נגישות לעיוורים, ברייל הוא לרוב הפתרון הראשון שעולה בראש. אבל הנתונים מציירים תמונה מורכבת יותר: רוב בעלי תעודת העיוור בישראל כלל לא יודעים לקרוא ברייל, וזה משפיע ישירות על מה שבאמת עוזר להם ביום יום, בין אם מדובר בשילוט, בתיוג מוצרים או במסמכים רשמיים.
כמה עיוורים יש בישראל, ומי הם
לפי נתוני השירות לעיוור במשרד הרווחה, בישראל היו כ-23,836 בעלי תעודת עיוור, כאשר 13.5% מהם מוגדרים עיוורון מוחלט (חוסר ראייה מוחלט, חדות ראייה של 3/60 בעין הטובה גם עם משקפיים, או שדה ראייה שאינו עולה על 20 מעלות). מבחינת התפלגות גילים, כ-65% מבעלי התעודה הם בני 66 ומעלה, כ-30% נמצאים בגיל העבודה, וכ-5% הם ילדים ובני נוער עד גיל 18. רק כ-3.6% עיוורים מלידה, כלומר רוב בעלי התעודה איבדו את הראייה בגיל מבוגר, בעיקר בעקבות סוכרת, גלאוקומה ותופעות הקשורות בהזדקנות. שיעור העיוורים באוכלוסייה הערבית גבוה בכ-70% משיעורם באוכלוסייה היהודית.
למה רק מיעוט קטן יודע לקרוא ברייל
לפי מנהל הספרייה המרכזית לעיוורים בישראל שצוטט במסמך המקור, בזמן פרסום המסמך היו בישראל כ-600 קוראי ברייל בלבד: כ-120 תלמידים וכ-480 מבוגרים. מספר זה תואם את הטווח הבינלאומי המקובל של 1.5% עד 3% מקרב העיוורים במדינות מערביות אחרות. הסיבה לכך פשוטה: קריאת ברייל דורשת רגישות תחושתית גבוהה בקצות האצבעות, ורגישות זו פוחתת עם הגיל. מכיוון שרוב העיוורים בישראל התעוורו בגיל מבוגר, רכישת המיומנות הזו קשה עבורם משמעותית יותר מאשר עבור מי שגדל עם ברייל מילדות.
מה זה אומר בפועל למדיניות נגישות
הפער הזה בין מספר בעלי תעודת העיוור לבין מספר יודעי הברייל הוא בדיוק הסיבה שמדיניות נגישות מודרנית לא יכולה להסתמך רק על ברייל. פתרונות קוליים, כמו הקראה אוטומטית, אפליקציות זיהוי וטכנולוגיות מבוססות דיבור, רלוונטיים לחלק הרבה יותר גדול מהאוכלוסייה העיוורת, בעיקר למי שהתעוור בבגרות. ברייל נשאר כלי חשוב עבור מיעוט משמעותי, אבל לא כפתרון בלעדי.
חשוב לציין: הנתונים במסמך המקור פורסמו בשנת 2010. מספר בעלי תעודת העיוור בישראל השתנה מאז עם גידול האוכלוסייה והזדקנותה, וגם הטכנולוגיה הזמינה לעיוורים ולקויי ראייה השתנתה מהותית עם התפתחות אפליקציות סמארטפון לזיהוי טקסט ועצמים. הנתונים כאן משמשים להמחשת היחס בין גודל האוכלוסייה העיוורת לבין שיעור יודעי הברייל, ולא כתמונת מצב עדכנית.
שאלות נפוצות
אם רוב העיוורים לא יודעים לקרוא ברייל, האם עדיין יש טעם בתיוג ברייל על מוצרים ובשילוט ציבורי?
כן. עבור מי שיודע לקרוא ברייל, בעיקר מי שאיבד את הראייה מלידה או מגיל צעיר, זהו כלי חיוני. אבל מדיניות נגישות שמסתמכת רק על ברייל תפספס את רוב הציבור העיוור בישראל, שרובו איבד את הראייה בגיל מבוגר ומתקשה לרכוש את המיומנות המישושית הנדרשת, ולכן פתרונות קוליים משלימים חשובים לא פחות.
למה קשה יותר לעיוור שהתעוור בגיל מבוגר ללמוד לקרוא ברייל?
קריאת ברייל דורשת רגישות תחושתית גבוהה בקצות האצבעות, ורגישות זו פוחתת עם הגיל. בנוסף, רכישת המיומנות דורשת תרגול ממושך וקבוע, ולכן ברייל משמש בעיקר מי שגדל עם השיטה מילדות ולא מי שאיבד את הראייה בבגרות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888