ועדות ובירוקרטיהעודכן: 28.07.2026

כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעה בקרסול

מדריך For You על אחוזי נכות בגין פגיעה בקרסול: איך הוועדה הרפואית קובעת את האחוז, מאיזה שיעור נפתחת זכאות לקצבה, התהליך, ההכנה לוועדה והעררים, על פי המוסד לביטוח לאומי.

פגיעות קרסול כוללות שברים, נקעים חוזרים, קרעים ברצועות, פגיעה בגידים ושחיקה של המפרק לאחר חבלה או ניתוח. אחוז הנכות אינו נגזר מעצם האבחנה אלא ממידת הגבלת התנועה של הקרסול, מיציבותו ומהשפעתו על התפקוד היומיומי, ולכן שני אנשים עם אותה אבחנה עשויים לקבל אחוזים שונים.

אחוזי הנכות הרפואית נקבעים על ידי ועדה רפואית לנכות כללית של המוסד לביטוח לאומי, לפי רשימת הליקויים שבתוספת לתקנות. הוועדה בוחרת את סעיף הליקוי המתאים לפי הממצאים הרפואיים ולפי מידת הפגיעה בתפקוד. במדריך זה של For You נסביר איך נקבע האחוז, מאיזה שיעור נפתחת זכאות לקצבה, איך מתנהל התהליך, איך מתכוננים לוועדה וכיצד מגישים ערר.

מי נבדק ומתי נקבעים אחוזי נכות

בדיקת אחוזי נכות רלוונטית למי שנותרה לו מגבלה מתמשכת בקרסול, למשל לאחר שבר שהתאחה עם הגבלת תנועה, אי יציבות כרונית של הרצועות, שחיקה של המפרק או מצב שלאחר ניתוח. תרחישים נפוצים:

• שבר בקרסול שהותיר הגבלת תנועה או כאב תפקודי מתמשך.
• נקעים חוזרים ואי יציבות של הרצועות שאינם חולפים.
• שחיקה של מפרק הקרסול, עם או בלי ניתוח.
• פגיעה בגידים המשפיעה על היכולת לעמוד ולהעמיס משקל.

כאשר הפגיעה בקרסול היא אחת מכמה בעיות רפואיות, כל ליקוי נבחן בנפרד ומצטרף לתמונה הכוללת.

מה בוחנת הוועדה בפגיעת קרסול

• טווח התנועה של הקרסול, למעלה, למטה ובסיבוב.
• יציבות המפרק ומידת אי היציבות של הרצועות.
• ממצאים בהדמיה כמו שברים, שחיקה ותיעוד ניתוחים.
• מידת ההשפעה על היכולת לעמוד, ללכת ולהעמיס משקל בפעילות היומיומית.

איך נקבע האחוז, ולמה אין מספר אחיד

לכל ליקוי ברשימת הליקויים מוצמד סעיף ותחום אחוזים, והוועדה בוחרת את הסעיף שמתאים לממצאים. כאשר יש יותר מליקוי אחד, המוסד לביטוח לאומי מבצע חישוב משוקלל של האחוזים ולא חיבור פשוט שלהם. משמעות הדבר היא שהאחוזים אינם מתחברים באופן ישיר, אלא נשקללים כך שהאחוז הכולל תמיד נמוך מסכום האחוזים הנפרדים. את האחוז המדויק אפשר לדעת רק לאחר החלטת הוועדה, והמספר המדויק מתעדכן, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

מאיזה אחוז נפתחת זכאות לקצבה

אחוז הנכות הרפואי הוא רק שלב ראשון. כדי שתיקבע דרגת אי כושר, שהיא התנאי לקצבת נכות כללית, נדרשת נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כאשר יש כמה ליקויים רפואיים ועל אחד מהם נקבעה נכות של 25% לפחות. לאחר מכן נבחנת דרגת אי הכושר, כלומר מידת הירידה בכושר ההשתכרות, ודרגת אי הכושר המזכה בקצבה נקבעת באחד מהשיעורים 60%, 65%, 74% או 100%, בהתאם לירידה של 50% לפחות בכושר ההשתכרות. לעקרת בית קיים מסלול בחינה נפרד, והתנאים המדויקים מתעדכנים, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

מסלולי זכאות לפי תרחיש

• קצבת נכות מלאה: כשנקבעת דרגת אי כושר גבוהה ומתקיימים כל התנאים.
• קצבה חלקית: כשנקבעת דרגת אי כושר חלקית מזכה.
• מתחת לסף הקצבה: גם ללא קצבה אפשר לעיתים לממש זכויות נלוות. מנכות צמיתה בשיעור מסוים נפתח מסלול לשיקום מקצועי, ובנכות רפואית גבוהה מאוד קיים מסלול לבחינת פטור ממס הכנסה בוועדה רפואית נפרדת. השיעורים המדויקים מתעדכנים, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

התהליך צעד אחר צעד

1. אוספים מסמכים רפואיים עדכניים מהרופא המטפל ומהאורתופד, כולל הדמיות ותיעוד ניתוחים.
2. מגישים תביעה לקצבת נכות כללית למוסד לביטוח לאומי, באמצעות הטופס המקוון להגשת תביעה לנכות כללית או בסניף.
3. מזומנים לוועדה רפואית לקביעת אחוזי הנכות הרפואית. בחלק מהמקרים ניתן לקבוע את האחוזים על סמך מסמכים בלבד, ללא הגעה לוועדה.
4. לאחר קביעת הנכות הרפואית נבחנת דרגת אי הכושר.
5. מקבלים הודעה בכתב עם ההחלטה, ומכאן אפשר לפעול למימוש הזכויות או להגיש ערר.

הוועדה הרפואית וההכנה אליה

בוועדה מוצגים בפניך התלונות והממצאים, והרופא מחליט בהתאם לסוג הליקוי אם יש צורך בבדיקה גופנית. מותר לך לבקש מהוועדה להכניס מלווה מטעמך שיהיה נוכח בעת הבדיקה הגופנית. בסיום הבדיקה הוועדה מסכמת את הדיון, הרופא מקריא את הממצאים, ועל פיהם נקבעים אחוז הנכות, תאריך תחילת הנכות והאם היא זמנית או לצמיתות. כדאי להגיע עם תיאור עקבי של הקושי התפקודי בקרסול ועם כל המסמכים המסודרים לפי תאריכים.

עררים

מי שנקבעו לו פחות מ-80% נכות רפואית, או דרגת אי כושר שאינה עולה על 74%, רשאי להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים. את הערר מגישים בכתב ובצירוף נימוקים לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור המגורים, בתוך 60 ימים מתאריך קבלת ההודעה. חשוב להבחין בין ערר על החלטה רפואית, המוגש לוועדת עררים במסגרת המוסד לביטוח לאומי, ובין פנייה מאוחרת יותר לבית הדין לעבודה, שמתאפשרת בעיקר בשאלות משפטיות ובמועדים שונים. אם אינך בטוח לגבי המועד, בדקו מול המוסד לביטוח לאומי לפני הגשת הערר.

בדיקה מחדש

המוסד לביטוח לאומי עשוי לזמן לבדיקה מחדש כאשר חל שיפור במצב הרפואי בעקבות טיפול. חשוב לדעת שגם כאשר המבוטח עצמו מבקש בדיקה מחדש בשל החמרה, הוועדה רשאית להפחית את אחוזי הנכות או את דרגת אי הכושר שנקבעו קודם, ולכן כדאי לבסס בקשה כזו על תיעוד רפואי המעיד על החמרה ממשית.

טעויות נפוצות

• הסתמכות על אחוז שמופיע באתרים כלליים במקום על החלטת הוועדה.
• הגעה לוועדה בלי הדמיות ותיעוד ניתוחים עדכניים.
• בלבול בין אחוז הנכות הרפואי לבין דרגת אי הכושר שקובעת את הזכאות לקצבה.
• החמצת מועד הערר של 60 ימים.
• תיאור חלקי של הקושי התפקודי, בלי לקשר בין הפגיעה בקרסול לבין הפעולות היומיומיות שנפגעו.

מסמכים שכדאי להביא

• מכתבי סיכום מהרופא המטפל ומהאורתופד.
• צילומי רנטגן, CT או MRI ותשובות ההדמיה.
• תיעוד ניתוחים, גבס, פיזיותרפיה וטיפולים.
• תעודת זהות ופרטי התביעה.

כפל זכויות ואינטראקציות

אם הפגיעה בקרסול נגרמה בעבודה, ייתכן שהמסלול הרלוונטי הוא נכות מעבודה ולא נכות כללית, ולכל מסלול כללים ומועדים משלו. במקרים של כמה ליקויים מצטרפים האחוזים בחישוב משוקלל. מימוש קצבת נכות כללית עשוי להשפיע על זכאויות נוספות ולהפך, ולכן כדאי לבדוק את התמונה המלאה מול המוסד לביטוח לאומי.

שורה תחתונה

אין אחוז אחיד לפגיעה בקרסול. האחוז נקבע בוועדה לפי מידת ההגבלה והפגיעה בתפקוד, והזכאות לקצבה תלויה גם בדרגת אי הכושר. אם יש לכם שאלה על אחוזי נכות בגין פגיעה בקרסול, אתם מוזמנים לפנות ל-For You בטלפון 03-382-5888, ונשמח להסביר ולכוון בהמשך התהליך.