קשישה בת 90 צורפה כערבה להלוואה חוץ בנקאית כדי לשעבד את דירתה: בית המשפט ביטל את דמי התיווך שגבו ממנה ומבתה בטענת עושק
פסיקה אמיתית מבית משפט השלום בתל אביב מראה מה קורה כשבן משפחה במצוקה כלכלית מצרף הורה קשיש כערב להלוואה חוץ בנקאית כדי לשעבד את דירתו, ואיך בית המשפט הגן על שתיהן מול מתווכת שגבתה דמי תיווך של עד 52.7 אחוז.
עובדות מהירות
- בית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין של השופטת עדי ניר בנימיני שפורסם ב-5.10.2023, קבע כי מתווכת הלוואות וחברת האשראי החוץ בנקאי אובליגו עשקו ורימו אישה בת 60 ואת אמה הקשישה, כבת 90, שצורפה כלווה נוספת רק כדי לשעבד את דירתה כבטוחה.
- האישה בת ה-60 נקלעה למשבר כלכלי חמור בשנת 2017, כולל תיקי הוצאה לפועל ואיומים מגורמי "שוק אפור", ופנתה בעזרת מתווכת לקבלת הלוואות חוץ בנקאיות מחברת אובליגו. בשלושה הסכמי הלוואה שנחתמו בין 2017 ל-2018 נטלו האישה ואמה יחד 560,000 שקל, כאשר הדירה שבבעלות האם שועבדה כבטוחה.
- מתוך סכום ההלוואות, 158,500 שקל נגבו כ"דמי תיווך" למתווכת, כך שבפועל קיבלו השתיים כ-401,500 שקל בלבד. שיעור דמי התיווך עלה מהלוואה להלוואה: 20 אחוז בהלוואה הראשונה, 25 אחוז בשנייה, ו-52.7 אחוז בהלוואה השלישית, כאשר מצבן הכלכלי של הנשים הלך והחמיר.
- השופטת ניר בנימיני קבעה כי מתקיימים כל יסודות עילת העושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים: מצוקה כלכלית ונפשית חמורה, שהתקיימה גם ביחס לאם הקשישה עצמה נוכח ההסתבכות של בתה; ניצול מודע של המתווכת את המצוקה הזו ואת האמון שהנשים נתנו בה; קשר סיבתי ברור; ותנאי חוזה גרועים באופן בלתי סביר מהמקובל, כפי שהעלייה הדרמטית בשיעור דמי התיווך מעידה.
- בית המשפט הורה למתווכת להשיב את מלוא 158,500 השקל שגבתה, וקבע גם שעמלת פירעון מוקדם של 59,753 שקל נגבתה תוך הפרת חובת הגילוי הקבועה בחוק אשראי הוגן ולכן יש להשיבה גם היא. תביעה נפרדת לגבי 23,524 שקל ריבית שנגבתה לכאורה ביתר נדחתה מחוסר ראיות.
אישה בת 60 שנקלעה למשבר כלכלי חמור, כולל תיקי הוצאה לפועל ואיומים מגורמי שוק אפור, פנתה לקבלת הלוואות חוץ בנקאיות. כדי להשיג סכום גדול יותר צורפה אמה, קשישה בת כ-90, כלווה נוספת, רק לצורך שעבוד דירתה כבטוחה. מתווכת שליוותה את העסקה גבתה מהשתיים עשרות אלפי שקלים בדמי תיווך, מעבר לריבית עצמה. בית משפט השלום בתל אביב נדרש להכריע אם מדובר בחוזה שנחתם כדין, או בעושק אסור.
מה קרה
בשנת 2017 פנתה האישה, בעקבות משבר כלכלי כבד, למתווכת שקישרה אותה לחברת האשראי החוץ בנקאי אובליגו. בשלושה הסכמי הלוואה נפרדים שנחתמו בין 2017 ל-2018 נטלו האישה ואמה הקשישה יחד 560,000 שקל, כאשר האם צורפה כלווה נוספת רק כדי לשעבד את דירתה בבעלותה כבטוחה. בכל אחד משלושת ההסכמים חתמו השתיים, בלי ייצוג משפטי משלהן, גם על הסכם נפרד עם המתווכת, שלפיו שולמו לה דמי תיווך שנוכו ישירות מסכום ההלוואה.
דמי התיווך שעלו ככל שהמצוקה גדלה
בסך הכול שילמו האישה ואמה 158,500 שקל כדמי תיווך על הלוואות בסך 560,000 שקל, כך שבפועל קיבלו רק כ-401,500 שקל. שיעור דמי התיווך עלה מהלוואה להלוואה: 20 אחוז בראשונה, 25 אחוז בשנייה, ו-52.7 אחוז בשלישית. בית המשפט ציין שהעלייה הדרמטית הזו, דווקא כשמצבן הכלכלי של הנשים הלך והחמיר, מלמדת על ניצול מתמשך של מצוקתן.
מה קבעה השופטת
השופטת עדי ניר בנימיני קבעה כי מתקיימים כל יסודות עילת העושק הקבועה בסעיף 18 לחוק החוזים: מצוקה כלכלית ונפשית חמורה, שחלה גם על האם הקשישה עצמה נוכח ההסתבכות של בתה ושל בני הבית; ניצול מודע של המתווכת את המצוקה הזו ואת האמון המלא שהנשים נתנו בה; קשר סיבתי ברור בין הניצול להתקשרות בחוזה; ותנאי חוזה גרועים באופן בלתי סביר מהמקובל. היא קבעה גם שהתקיימה עילת הטעיה נפרדת, משום שהמתווכת לא גילתה לנשים מראש את מהות הסכם שכר הטרחה ולא מסרה להן עותק ממנו בזמן אמת. בית המשפט הורה למתווכת להשיב את מלוא 158,500 השקל, וקבע גם כי עמלת פירעון מוקדם של 59,753 שקל נגבתה תוך הפרת חובת הגילוי שבחוק אשראי הוגן, ולכן יש להשיב גם אותה. תביעה נפרדת להשבת 23,524 שקל בגין ריבית שנגבתה כביכול ביתר נדחתה מחוסר ראיות.
מה המשמעות עבורכם
אם בן משפחה מבקש לצרף הורה מבוגר כערב או כלווה נוסף בהלוואה חוץ בנקאית, כדי לשעבד נכס שבבעלותו, חשוב להבין שזה מצב שבו דיני העושק נועדו להגן על הצד החלש. מומלץ שההורה הקשיש יקבל ייעוץ משפטי עצמאי לפני החתימה, שכל מסמך יוסבר לו בשפה פשוטה ויועבר לעיונו מראש, ושתיבדק היטב כל עמלה נוספת מעבר לריבית עצמה, כולל דמי תיווך. אם כבר נחתם הסכם כזה, כדאי לבדוק מול עורך דין אם שיעור העלות הכוללת חורג מהתקרה שקובע חוק אשראי הוגן, ואם קיימת עילה לביטול תשלומים ששולמו ביתר. לעזרה בבירור הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה זה אומר "לצרף הורה קשיש כערב" להלוואה, ולמה זה מסוכן?
כשבן משפחה לוקח הלוואה חוץ בנקאית וחסר לו ביטחון מספיק, לעיתים נדרש לצרף לווה נוסף שבבעלותו נכס, כמו דירה, כדי לשעבד אותו כבטוחה. אם ההורה הקשיש אינו מיוצג על ידי עורך דין משלו ואינו מבין לעומק את ההשלכות, הוא עלול למצוא את עצמו חשוף לתביעה על מלוא סכום ההלוואה במקרה של אי תשלום, גם אם מעולם לא ראה את הכסף בעצמו.
מהי עילת העושק, ומתי אפשר לבטל חוזה בגללה?
סעיף 18 לחוק החוזים מאפשר לבטל חוזה כשצד אחד ניצל מצוקה, חולשה שכלית או גופנית, או חוסר ניסיון של הצד השני, כדי להכתיב לו תנאים גרועים באופן בלתי סביר מהמקובל. בית המשפט הדגיש במקרה הזה שמצוקה אינה חייבת להיות מגובה בראיות רפואיות פורמליות: הנסיבות החיצוניות עצמן, כמו רדיפת גורמי שוק אפור, יכולות לבסס מצב של מצוקה גלויה.
האם יש הבדל בין ריבית על הלוואה לבין "דמי תיווך" שמתווך גובה בנפרד?
כן, וההבדל הזה היה מרכזי בפסק הדין. דמי התיווך הוצגו ללוות כתשלום חובה לקבלת ההלוואה, אבל הם שולמו למתווכת באופן נפרד מהריבית ההסכמית שנגבתה על ידי חברת האשראי עצמה. כשסכום דמי התיווך מגיע לעשרות אחוזים מסכום ההלוואה, בלי שהוכח שבוצעה בתמורה פעולת תיווך ממשית, בית המשפט רשאי לראות בכך תנאי חוזה גרוע באופן בלתי סביר.
מה אפשר לעשות אם כבר חתמתם, אתם או קרוב משפחה מבוגר, על הסכם הלוואה כזה?
כדאי לאסוף את כל מסמכי ההלוואה, כולל הסכמי שכר הטרחה למתווך ומכתבי הכוונות שנשלחו, ולבדוק מול עורך דין אם שיעור העלות הכוללת, כולל כל העמלות הנלוות, חורג מהתקרה שקובע חוק אשראי הוגן. אם נחתם הסכם תיווך נפרד בלי שהוסברו תנאיו מראש, יש לכך לעיתים משמעות משפטית נפרדת מהסכם ההלוואה עצמו.
לפני שמצרפים הורה קשיש כערב או כלווה נוסף בהלוואה, מה חשוב לבדוק?
מומלץ מאוד שההורה הקשיש יקבל ייעוץ משפטי עצמאי משלו, נפרד מעורך הדין או המתווך שמטפל בהלוואה, לפני החתימה. כדאי לוודא שכל מסמך מוסבר בשפה פשוטה ומועבר לעיונו מראש, ולבדוק היטב אם נדרש ממנו לשעבד נכס שבבעלותו עבור חוב שאינו שלו, שכן זהו בדיוק המצב שבו עילת העושק נועדה להגן עליו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888