קטרקט תעסוקתי מחשיפה לקרינת אינפרא אדום וחום קיצוני
עובדים החשופים לחום קיצוני ולקרינת אינפרא אדום, כמו בזיקוק זכוכית או התכת מתכות, בסיכון לקטרקט תעסוקתי. איך מכירים בכך כפגיעה בעבודה.
עובדות מהירות
- חשיפה ממושכת לקרינת אינפרא אדום ולחום קיצוני, כמו בעבודה מול תנורי היתוך, זכוכית מותכת או כבשנים, עלולה לזרז היווצרות קטרקט (עכירות עדשת העין)
- בסיכון בעיקר עובדי זיקוק זכוכית, ליתוך ויציקת מתכות, עובדי כבשנים ותנורי תעשייה
- אבחון קטרקט תעסוקתי נעשה על ידי רופא עיניים, בשילוב תיעוד על אופי החשיפה בעבודה ומשכה
- עובד שמצבו הוכר כפגיעה בעבודה עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה ולאחר מכן לקביעת דרגת נכות בוועדה רפואית
- ניתן לערער על החלטת הוועדה תוך 30 יום מקבלת ההודעה
עובדים שעיסוקם מחייב עמידה ממושכת מול מקורות חום עזים וקרינת אינפרא אדום, כמו זיקוק זכוכית, ליתוך ויציקת מתכות או עבודה מול תנורי היתוך וכבשנים תעשייתיים, עלולים לפתח קטרקט (עכירות עדשת העין) מוקדם מהצפוי או בחומרה חריגה לגילם. כאשר יש קשר סביר בין תנאי העבודה לבין הופעת הקטרקט, ניתן לבחון הכרה במצב כפגיעה בעבודה מול המוסד לביטוח לאומי.
איך קרינת אינפרא אדום פוגעת בעין
חשיפה חוזרת וממושכת לחום קיצוני ולקרינת אינפרא אדום עלולה לגרום לשינויים בעדשת העין ולזרז את היווצרות הקטרקט, מצב שבו העדשה הופכת עכורה ופוגעת בראייה. ההשפעה מצטברת עם השנים, ולכן עובדים בענפים אלה נמצאים בסיכון מוגבר במיוחד כשההגנה על העיניים במקום העבודה אינה מספקת, למשל שימוש לא עקבי במשקפי מגן ייעודיים לקרינת חום.
תהליך ההכרה כפגיעה בעבודה
הבסיס להכרה הוא אבחון של רופא עיניים המתאר את סוג הקטרקט וממצאיו, בשילוב תיאור מדויק של תנאי העבודה: סוג העבודה, משך השנים בעבודה מול מקור החום, ואמצעי המיגון שהיו קיימים בפועל במקום העבודה. חשוב לצרף גם תיעוד ותיקים רפואיים מתקופת העבודה, אם קיימים, שכן הם יכולים לחזק את הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפגיעה בעין.
דמי פגיעה, נכות וערעור
אם המצב הוכר כפגיעה בעבודה, ומדובר בתקופה שבה העובד אינו מסוגל לעבוד, למשל סביב ניתוח לקטרקט, הוא עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה בכפוף לאישור רפואי. בהמשך, לאחר תום תקופת ההחלמה, מוזמן הנפגע לוועדה רפואית לנפגעי עבודה שקובעת דרגת נכות בהתאם לליקוי הראייה שנותר בעקבות הפגיעה. הוועדה בוחנת רק ליקויים שנגרמו כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ולא מצבי ראייה קודמים שאינם קשורים אליה. אם דרגת הנכות שנקבעה אינה משקפת את המצב בפועל, ניתן להגיש ערר בכתב תוך 30 יום מקבלת ההודעה, ועד 60 יום נוספים אפשר להשלים נימוקים לערר.
לכל שאלה על התהליך, אפשר לפנות למוקד המידע של פורה יו בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין קטרקט רגיל לקטרקט תעסוקתי?
קטרקט הוא עכירות של עדשת העין שיכולה להיגרם מגיל, ממחלות שונות או מתרופות, אך חשיפה ממושכת לקרינת אינפרא אדום וחום קיצוני בעבודה יכולה לזרז את הופעתו או להחמיר אותו, ואז ניתן לבחון הכרה כפגיעה בעבודה.
אילו עובדים בעיקר בסיכון?
עובדי זיקוק זכוכית, ליתוך ויציקת מתכות, עובדים מול תנורי היתוך וכבשנים תעשייתיים, וכל מי שעובד לאורך שנים מול מקור חום וקרינה עזה ללא הגנת עיניים מתאימה.
איך מוכיחים את הקשר לעבודה?
בעזרת אבחון של רופא עיניים המתאר את סוג הקטרקט וממצאיו, בשילוב תיאור מדויק של תנאי העבודה: סוג החשיפה, משכה, ואמצעי המיגון שהיו בפועל.
מה קורה אחרי הניתוח לקטרקט?
אם המצב הוכר כפגיעה בעבודה, הנפגע עשוי להיות זכאי לדמי פגיעה בתקופת ההחלמה מהניתוח, ובהמשך לקביעת דרגת נכות בוועדה רפואית בהתאם לליקוי הראייה שנותר.
אפשר לערער אם התוצאה לא הוגנת?
כן, ניתן להגיש ערר בכתב תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה, ועד 60 יום נוספים ניתן להשלים נימוקים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888