כירופרקטיקה וסל הבריאות: מקצוע מוסדר ברישוי שאינו כלול במימון הציבורי
כירופרקטיקה מוכרת בישראל כמקצוע בריאות מוסדר ברישוי, אך אינה כלולה בסל הבריאות. מה זה אומר על מימון הטיפול.
עובדות מהירות
- כירופרקטיקה מוגדרת מקצוע בריאות מוכר לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, ועיסוק בה מחייב תעודת כירופרקט ממשרד הבריאות.
- תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (עבודה בפיקוח במקצוע הכירופרקטיקה), התשפ"ד 2024, קובעות תקופת עבודה בפיקוח של שישה חודשים, בהיקף של 20 עד 40 שעות שבועיות ולפחות שלושה ימים בשבוע, בבית חולים עם מרפאת כירופרקטיקה או מרפאה אורתופדית עם יחידת עמוד שדרה, כתנאי לקבלת תעודה.
- על אף היותה מקצוע בריאות מוסדר ברישוי, כירופרקטיקה אינה כלולה בסל שירותי הבריאות הממלכתי, ולכן ניתנת בישראל בתשלום פרטי מלא, בדומה לענפי רפואה משלימה אחרים.
- אפשר לוודא שמטפל מסוים מחזיק תעודת כירופרקט תקפה באמצעות שירות חיפוש בעלי רישיון במקצועות הרפואה והבריאות של משרד הבריאות.
כירופרקטיקה שונה מענפי רפואה משלימה רבים אחרים בנקודה חשובה אחת: היא מקצוע בריאות מוסדר ומפוקח בחוק הישראלי, בדיוק כמו פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק, ולא רק ענף טיפול שאינו כפוף לפיקוח מקצועי. עם זאת, ההסדרה הזאת אינה אומרת שהטיפול ממומן על ידי קופת החולים. שתי העובדות האלה, הסדרה מקצועית מחד ואי הכללה בסל הבריאות מאידך, יכולות להישמע סותרות, ולכן חשוב להבין בדיוק מה כל אחת מהן אומרת.
כירופרקטיקה כמקצוע בריאות מוסדר
חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח 2008, מגדיר כירופרקטיקה כמקצוע בריאות מוכר, וקובע שהעיסוק בו מחייב תעודת כירופרקט שמעניק המנהל הכללי של משרד הבריאות. כדי לקבל את התעודה, מי שסיים לימודי כירופרקטיקה בחוץ לארץ נדרש לעבור, בין השאר, תקופת עבודה בפיקוח בישראל. תקנות הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (עבודה בפיקוח במקצוע הכירופרקטיקה), התשפ"ד 2024, קובעות שהעבודה בפיקוח תימשך שישה חודשים, בהיקף של 20 עד 40 שעות בשבוע ולפחות שלושה ימים בשבוע, בבית חולים המפעיל מרפאת כירופרקטיקה או מרפאה אורתופדית עם יחידת עמוד שדרה. המשמעות המעשית היא שאפשר, ואף רצוי, לבדוק שהמטפל שבחרתם מחזיק בפועל תעודת כירופרקט ולא רק תואר אקדמי בחוץ לארץ, באמצעות שירות חיפוש בעלי רישיון של משרד הבריאות.
אז למה זה בכל זאת לא בסל הבריאות
הרכב סל שירותי הבריאות הממלכתי נקבע בהליך תקציבי ומקצועי נפרד לגמרי מהליך הרישוי המקצועי. נכון להיום, כירופרקטיקה, כמו רבים מענפי הרפואה המשלימה, אינה נכללת ברשימת הטיפולים הממומנים בסל הבסיסי. המשמעות היא שמי שפונה לכירופרקט משלם עבור הטיפול מכיסו, בלי קשר לשאלה אם ניתנה לו הפניה מרופא ובלי קשר לחומרת הבעיה האורתופדית.
מה בכל זאת עשוי להוזיל את העלות
חלק מקופות החולים מציעות הנחה או השתתפות בעלות באמצעות ביטוחי הבריאות המשלימים (שב"ן), אך זו הטבה מסחרית התלויה בתנאי הפוליסה הספציפית, במספר טיפולים מוגבל בשנה ובהשתתפות עצמית. כדאי לפנות ישירות למוקד שירות הלקוחות של קופת החולים ולבקש את פרטי הכיסוי המדויקים, מכיוון שהם משתנים בין קופה לקופה.
מסלול ייעודי לאוכלוסייה מוגדרת
מסגרת אחת, צרה וממוקדת, כן מממנת כירופרקטיקה מכספי ציבור: סל הטיפולים המשלימים של אגף השיקום במשרד הביטחון, המיועד לנכי צה"ל שהוכרו עם פגיעה נפשית, פוסט טראומה או פגיעת ראש, או נכות מיוחדת בשיעור גבוה. כירופרקטיקה מופיעה במפורש ברשימת הטיפולים הממומנים במסלול הזה, לצד עיסוי רפואי ואוסטאופתיה. מי שעונה על תנאי הזכאות יכול לעיין במדריך הנפרד באתר זה על מימון עיסוי רפואי דרך אגף השיקום, שההסבר שבו על מנגנון היתרה השנתית ותהליך הבקשה רלוונטי במלואו גם לכירופרקטיקה.
למה חשוב להבדיל בין "כירופרקט" למטפל שמשתמש בכינוי דומה
מכיוון שכירופרקטיקה היא מקצוע מוסדר ומוגן בחוק, לא כל מי שמציע "טיפול במניפולציה" או "יישור עמוד שדרה" הוא בהכרח כירופרקט מוסמך. שימוש בתואר כירופרקט בלי תעודה תקפה ממשרד הבריאות עלול להוות עבירה על חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. כדאי לשים לב שהמונח מופיע בבירור בשלט הקליניקה או בהצגה העצמית של המטפל, ולא להסתפק בהתרשמות כללית, בדיוק כפי שכדאי לבדוק תעודות של רופא או פיזיותרפיסט.
סיכום מעשי
מי שזקוק לטיפול כירופרקטי, כדאי שיבדוק במקביל שלושה כיוונים: האם יש זכאות למסלול ייעודי כמו זה של אגף השיקום, האם קיימת הטבה בביטוח המשלים שמקטינה את העלות, ורק לאחר מכן להביא בחשבון תשלום פרטי מלא, תוך ודאות שהמטפל הנבחר מחזיק תעודת כירופרקט תקפה ממשרד הבריאות. שילוב של בדיקת זכאות, בדיקת הטבה בביטוח, ובדיקת רישוי המטפל, נותן את התמונה השלמה ביותר לפני שמתחייבים כספית לסדרת טיפולים.
שאלות נפוצות
אם כירופרקטיקה מוסדרת ברישוי משרד הבריאות, למה היא לא כלולה בסל הבריאות?
הכללה בסל הבריאות היא החלטה נפרדת לגמרי מהחלטה על רישוי מקצועי. חוק הרישוי נועד להבטיח רמת הכשרה נאותה ולהגן על בריאות הציבור, ואילו הרכב סל הבריאות נקבע בתהליך תקציבי ומקצועי נפרד. נכון להיום, כירופרקטיקה אינה נכללת ברשימת הטיפולים הממומנים בסל הבריאות הבסיסי, בדומה לענפי רפואה משלימה אחרים כמו עיסוי רפואי ואוסטאופתיה.
איך אני יודע שהמטפל שאני הולך אליו הוא באמת כירופרקט מוסמך?
אפשר לבדוק בשירות חיפוש בעלי רישיון במקצועות הרפואה והבריאות של משרד הבריאות, שם ניתן לחפש לפי שם ולוודא קיום תעודת כירופרקט תקפה. בשונה מעיסוי, שאינו מקצוע רפואי מוסדר, שימוש בתואר כירופרקט בלי תעודה מהווה הפרה של חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות.
האם ביטוח בריאות משלים (שב"ן) מכסה טיפולי כירופרקטיקה?
חלק מהביטוחים המשלימים של קופות החולים מציעים הנחה או השתתפות בעלות טיפולי כירופרקטיקה, אך זו הטבה מסחרית של הביטוח המשלים ולא זכות מסל הבריאות הבסיסי. מומלץ לבדוק את התנאים המדויקים, כולל מספר טיפולים בשנה והשתתפות עצמית, ישירות מול קופת החולים או חברת הביטוח.
האם קיים מסלול ציבורי כלשהו שממן כירופרקטיקה?
קיימת מסגרת ייעודית וצרה: סל הטיפולים המשלימים של אגף השיקום במשרד הביטחון, המיועד לנכי צה"ל שהוכרו עם פגיעה נפשית, פוסט טראומה או פגיעת ראש, או נכות מיוחדת בשיעור גבוה, ורשימת הטיפולים הממומנים בו כוללת גם כירופרקטיקה. המסלול מפורט במדריך נפרד באתר זה שעוסק במימון עיסוי רפואי דרך אגף השיקום, וההסבר שם רלוונטי גם לכירופרקטיקה.
האם המלצת רופא על טיפול כירופרקטי הופכת אותו לזכאות מסל הבריאות?
לא. המלצת רופא משפחה או אורתופד לפנות לכירופרקט יכולה להיות שימושית מבחינה קלינית ומול ביטוח משלים, אך אינה יוצרת חובת מימון מצד קופת החולים בסל הבסיסי, מכיוון שכירופרקטיקה כשירות עצמאי אינה חלק מהסל, בלי קשר להמלצה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888