כ-300 קריאות בחודש למשטרה מערבות אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית: כך זה מטופל בפועל
המשטרה מעריכה כ-300 קריאות בחודש על אירועים עם מעורבות אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, ורובן מטופלות כקריאה רגילה בלי מעורבות רווחה.
עובדות מהירות
- משטרת ישראל העריכה בפני הוועדה הבינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות כי מדי חודש מתקבלות כ-300 קריאות על אירועים שמעורב בהם אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, בדגש על מוגבלות נפשית, כלומר כ-3,600 קריאות בשנה לפי אותה הערכה חודשית.
- לדברי נציגי המשטרה, קריאות כאלה נענות באופן דומה לקריאה רגילה: בשלב הראשון השוטרים פועלים למניעת המשך ביצוע העבירה, ומרבית האירועים מטופלים בלי לערב את גורמי הטיפול, השיקום או הרווחה.
- נציגי משרד הרווחה מסרו לוועדה שאין בידם נתונים מדויקים, אך העריכו בזהירות שמתרחשים בישראל כ-20 עד 30 מקרי קצה משבריים בשנה, מקרים שיש בהם חשש לחיי אדם או לחיי סביבתו, ושבהם מעורבים בעיקר אנשים עם מוגבלות שכלית, אוטיסטים ואנשים עם הפרעות סוציאליות והתנהגותיות.
- הוועדה הבינמשרדית, שהוקמה ביוני 2020 בידי בית הנשיא ופרסמה דוח מסכם בפברואר 2021, ציינה שהמשטרה עצמה מסכימה כי יש לשפר את הממשק בין גורמי הסיור והמוקדים לבין גורמי הרווחה והטיפול, כדי לקבל מענה זמין בזמן אמת ולא להאריך מעורבות משטרתית ושימוש בכלים פליליים שלא לצורך.
ביוני 2020 הקים בית הנשיא ועדה בינמשרדית לטיפול בהתמודדות כוחות האכיפה והביטחון עם אנשים עם מוגבלויות, בראשות מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ובהשתתפות משרד המשפטים, משרד הבריאות, המשטרה, ארגוני נכים וגופי חברה אזרחית. הוועדה פרסמה דוח מסכם בפברואר 2021, ובו הוצגו לראשונה הערכות מספריות על היקף המפגש היומיומי בין כוחות המשטרה לבין אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית.
300 קריאות בחודש, לפי הערכת המשטרה
נציגי המשטרה מסרו לוועדה כי, בהיעדר נתונים מדויקים, ההערכה הפנימית היא שמדי חודש מתקבלות כ-300 קריאות על אירועים שמעורב בהם אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, בדגש על מוגבלות נפשית. אם מכפילים את ההערכה החודשית הזו ב-12, מתקבל סדר גודל של כ-3,600 קריאות בשנה על פי אותה שיטת חישוב. לדברי נציגי המשטרה, קריאות כאלה נענות בשלב הראשון באופן דומה לקריאה רגילה: השוטרים פועלים קודם כל למניעת המשך ביצוע העבירה או הסלמת המצב, ורק לאחר מכן נבחן הצורך בהמשך טיפול. מרבית האירועים מטופלים ללא מעורבות של גורמי טיפול, שיקום או רווחה כלל.
מקרי הקצה שמגיעים לרווחה
מנגד, נציגי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מסרו לוועדה שגם להם אין נתונים מדויקים, אך העריכו בזהירות שמתרחשים בישראל כ-20 עד 30 מקרי קצה משבריים בשנה, מקרים שיש בהם חשש ממשי לחיי האדם עצמו או לחיי הסובבים אותו. מדובר במקרים שמעורבים בהם בעיקר אנשים עם מוגבלות שכלית, אנשים על הספקטרום האוטיסטי, ואנשים עם הפרעות סוציאליות והתנהגותיות. הפער בין 300 קריאות בחודש לבין 20 עד 30 מקרים חמורים בשנה בלבד ממחיש שרוב המפגשים בין המשטרה לאוכלוסייה הזו אינם מגיעים כלל לכדי משבר חמור, אלא נפתרים ברמת השטח.
מה הוועדה המליצה לשפר
המשטרה עצמה, כפי שהובא בדוח, הסכימה שיש מקום לשפר את הממשק בין גורמי הסיור והמוקדים המשטרתיים לבין גורמי הרווחה והטיפול בקהילה: מענה זמין של אנשי מקצוע בזמן אמת, סיוע לשוטרים בשטח באשר לאופן הטיפול הנכון, וקבלת אחריות מהירה ומקצועית על האירוע כדי לא להאריך את המעורבות המשטרתית ואת השימוש בכלים פליליים ללא צורך אמיתי. הוועדה המליצה גם על הקמת צוותי התערבות במשבר, מודל שנבחן בעולם ושמטרתו לשלב בעת קריאה משטרתית גם אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש, כדי להטות את הטיפול מהמסלול הפלילי למסלול הטיפולי מוקדם ככל האפשר.
מי שמעורב, כבן משפחה או כמטפל, במפגש כזה מול המשטרה ורוצה לדעת אילו הגנות והתאמות קיימות בחוק, יכול לפנות לעמותת "בשבילך" בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
כל קריאה למשטרה שמעורב בה אדם עם מוגבלות נפשית הופכת לתיק פלילי?
לא בהכרח. לפי דברי נציגי המשטרה בפני הוועדה, בשלב הראשון השוטרים פועלים בעיקר למניעת המשך האירוע, ומרבית האירועים מטופלים בלי לערב כלל את גורמי הרווחה או הטיפול. בהמשך, קצין החקירות בתחנה הוא זה ששוקל אם להעביר את האדם לטיפול רפואי מיידי במקום פתיחת הליך פלילי, בהתאם לחומרת המקרה.
מאיפה מגיע המספר של 300 קריאות בחודש?
זו הערכה של המשטרה עצמה שהוצגה בפני הוועדה הבינמשרדית, ולא מדידה מדויקת. נציגי המשטרה ציינו בפירוש שבהיעדר נתונים מדויקים מדובר בהערכה, ואילו נציגי משרד הרווחה ציינו שגם להם אין נתונים מדויקים משלהם.
למה יש פער כל כך גדול בין 300 קריאות בחודש למשטרה לבין 20 עד 30 מקרים בשנה שמדווחים ברווחה?
מדובר בשני היקפים שונים לחלוטין: הנתון של המשטרה כולל כל קריאה שבה עולה מעורבות של אדם עם מוגבלות שכלית או נפשית, כולל אירועים קלים שנפתרים במקום. הנתון של הרווחה מתייחס רק למקרי הקצה החמורים ביותר, מצבי משבר שיש בהם חשש ממשי לחיי אדם, שמגיעים לטיפול ישיר של גורמי הרווחה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 27.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888