עבודה ופרנסהעודכן: 28.07.2026

קרינה מייננת בעבודה: הכרה כנפגע עבודה לטכנאי רנטגן ועובדים בקרינה

עובדים החשופים לקרינה מייננת בעבודה (רנטגן, בדיקות אי הרס, קרינה גרעינית) ונפגעו: איך מכירים בפגיעה, אילו זכויות מגיעות ואיך מערערים.

עובדים רבים בישראל נחשפים במסגרת תפקידם לקרינה מייננת: טכנאי רנטגן ורדיולוגיה בבתי חולים ובמכונים פרטיים, עובדי בדיקות אי הרס בתעשייה הביטחונית והתעופתית, עובדים בכורים גרעיניים ובמעבדות מחקר, ואף עובדי תחזוקה שנחשפים למכשור מקרין. כשמתפתחת בעיה בריאותית שיכולה להיות קשורה לחשיפה הזאת, חשוב לדעת שקיים מסלול הכרה מול הביטוח הלאומי, בנפרד לגמרי מהפיקוח של הרשות להגנה קרינתית או ממשרד הבריאות.

מי נמצא בסיכון

החשיפה לקרינה מייננת מוסדרת בחוק ומחייבת מעקב דוסימטרי צמוד, אבל גם עבודה מוסדרת ומפוקחת יכולה במקרים מסוימים להוביל לנזק מצטבר. הפגיעות האפשריות כוללות נזק לעדשת העין (קטרקט), נזק לעור באזורי חשיפה חוזרת ופגיעות במערכת הדם או במח העצם. חלק מהנזקים מופיעים שנים אחרי החשיפה, ולכן חשוב לא לוותר על תביעה רק בגלל שחלף זמן רב מאז העבודה שבה הייתה החשיפה.

איך מכירים בפגיעה: מחלת מקצוע מול תאונת עבודה

אם מדובר באירוע חד פעמי, כמו תקלה במכשיר שגרמה לחשיפה חריגה וברורה בזמן, המסלול הוא תביעת דמי פגיעה כמו בכל תאונת עבודה. אם מדובר בהשפעה מצטברת שהתפתחה בהדרגה על פני שנות עבודה, הביטוח הלאומי בוחן את המקרה במסגרת המסלול של פגיעה מהעבודה שדורשת הוכחת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הבעיה הרפואית שהתפתחה, בדומה לאופן שבו נבחנות פגיעות מצטברות אחרות שאינן מופיעות באופן מפורש ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע.

איזה תיעוד נדרש

התיעוד המרכזי בתביעה מסוג זה הוא רישומי הדוסימטר האישי לאורך שנות העבודה, אישורי הממונה על הקרינה במקום העבודה, סיכומי בדיקות רפואיות תקופתיות אצל רופא תעסוקתי, וכל מסמך שמתאר את התפקידים ואת מידת החשיפה בפועל. ככל שהתיעוד רציף ומפורט יותר, כך קל יותר לבסס את הקשר בין העבודה לבין הבעיה הרפואית מול הוועדה הרפואית.

תהליך התביעה והזכויות

הגשת תביעה מתחילה בפנייה לביטוח הלאומי עם התיעוד הרפואי והתעסוקתי. אם התביעה מוכרת, נפתחת זכאות לטיפול רפואי במסגרת נפגעי עבודה, ולאחר סיום הטיפול והתייצבות המצב הרפואי מתקיים דיון בוועדה רפואית שקובעת את דרגת הנכות. דרגת הנכות היא זו שקובעת אם מגיעה קצבה חודשית, מענק חד פעמי, ובמקרים המתאימים גם זכאות לשיקום מקצועי אם הפגיעה מונעת חזרה לאותו סוג עבודה.

ערעור על החלטת הוועדה

אם הוועדה הרפואית קבעה דרגת נכות נמוכה מהמצופה, או דחתה את הקשר הסיבתי בין העבודה לבעיה הרפואית, אפשר להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בתוך פרק הזמן הקבוע בהודעת ההחלטה. אם גם הערר לא מניב תוצאה מספקת, האפשרות הבאה היא פנייה לבית הדין האזורי לעבודה.

טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן

עובדים רבים ממתינים שנים לפני שהם פונים לביטוח הלאומי, מתוך מחשבה שאין טעם לתבוע כל עוד הם עדיין עובדים בתפקיד החשוף לקרינה. המתנה ארוכה מדי עלולה להקשות על איתור תיעוד ישן, ולכן מומלץ לפתוח תיק ולתעד את מצבכם הרפואי מיד כשמתעורר חשד לקשר בין הבעיה הבריאותית לבין החשיפה בעבודה, גם אם עדיין לא ברור אם התביעה תוכר במלואה. טעות נוספת היא הסתמכות רק על אישור כללי של הממונה על הקרינה בלי לדרוש את נתוני הדוסימטר המספריים עצמם, שהם הראייה המשמעותית ביותר בפני הוועדה.

אם עבדתם בסביבת קרינה מייננת ומתמודדים כעת עם בעיה בריאותית, אפשר לפנות לקו הסיוע של "בשבילך" בטלפון 03-382-5888 לליווי בבניית התיק והבנת הזכויות.