לקות ראייה בחברה הערבית לעומת היהודית: מה מראים נתוני מרשם המוגבלות
שיעור ההכרה בלקות ראייה גבוה יותר בחברה הערבית מאשר בחברה היהודית, לפי נתוני מרשם אנשים עם מוגבלות של הלמ"ס ל-2023.
עובדות מהירות
- 73.0% (כ-39.0 אלף) מהאנשים עם לקויות ראייה ב-2023 הם יהודים ואחרים, ו-27.0% (כ-14.4 אלף) ערבים (עמוד 4).
- חלקם של הערבים בקרב אנשים עם לקויות ראייה (27.0%) גדול מחלקם בכלל האוכלוסייה הישראלית (21.3%), ואילו חלקם של היהודים ואחרים בקרב אנשים עם לקויות ראייה (73.0%) קטן מחלקם בכלל האוכלוסייה הישראלית (78.7%) (עמוד 4).
- שיעור האנשים עם לקויות ראייה בקרב הערבים (6.9 לכל 1,000 נפש) גבוה מהשיעור בקרב היהודים ואחרים (4.9 לכל 1,000 נפש) (עמוד 4).
- חלקם של היהודים והאחרים מתוך כלל האנשים עם לקויות ראייה עולה באופן עקיב עם הגיל: מ-56.1% בקבוצת הגיל 18-34 עד לרוב כמעט מוחלט, 92.3%, בגילי 80 ומעלה (עמוד 4).
- הן בקרב הערבים והן בקרב היהודים ואחרים שיעור האנשים עם לקויות ראייה עולה באופן עקיב ומשמעותי עם הגיל, כאשר בכל קבוצות הגיל השיעורים בקרב הערבים גבוהים יותר, במיוחד בגילי 65-79 (עמוד 4).
מרשם אנשים עם מוגבלות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאפשר לבחון לא רק כמה אנשים בישראל מוכרים עם לקות ראייה, אלא גם איך ההכרה הזו מתפלגת בין קבוצות אוכלוסייה. נתוני 2023 מראים פער עקבי בין החברה הערבית לחברה היהודית, פער שמופיע כבר בגיל צעיר יחסית.
ערבים מיוצגים ביתר
מתוך 53,419 האנשים עם לקויות ראייה ב-2023, 73.0% (כ-39.0 אלף) הם יהודים ואחרים, ו-27.0% (כ-14.4 אלף) ערבים. כדי להבין אם זה הרבה או מעט, צריך להשוות לחלקה של כל קבוצה באוכלוסייה הכללית: הערבים מהווים 21.3% מכלל אוכלוסיית ישראל, כך שחלקם בקרב האנשים עם לקויות ראייה (27.0%) גבוה מחלקם הכללי. באופן מקביל, היהודים ואחרים מהווים 78.7% מכלל האוכלוסייה, אבל רק 73.0% מהאנשים עם לקויות ראייה, כלומר הם מיוצגים בחסר יחסית.
הפער בשיעורים: 6.9 מול 4.9 לכל 1,000 נפש
מעבר לחלוקה היחסית, גם השיעור המוחלט ביחס לגודל כל קבוצה שונה: 6.9 איש לכל 1,000 נפש בקרב הערבים, לעומת 4.9 לכל 1,000 נפש בקרב היהודים ואחרים. הפער הזה לא מתמצה בקבוצת גיל אחת: הוא נמצא בכל קבוצות הגיל, כאשר הנתונים מצביעים על כך שהוא בולט במיוחד בגילי 65-79.
אבל בגיל המבוגר ביותר התמונה משתנה
נתון מעניין נוסף הוא שחלקם של היהודים והאחרים מתוך כלל האנשים עם לקות ראייה דווקא עולה עם הגיל: מ-56.1% בלבד בקבוצת הגיל 18-34, עד לרוב כמעט מוחלט של 92.3% בקרב בני 80 ומעלה. כלומר, בעוד שבגילים הצעירים והבינוניים הערבים מהווים נתח גדול יחסית מכלל האנשים עם לקות ראייה, בגיל המבוגר ביותר הרוב המכריע הוא יהודים ואחרים. הסבר אפשרי לכך, שהנתונים עצמם לא מפרטים, הוא תוחלת החיים השונה בין הקבוצות, אבל הנתון המספרי עצמו ברור.
למה זה חשוב למתכנני מדיניות ולמשפחות
פער עקבי כזה בין קבוצות אוכלוסייה הוא סימן לכך שתכנון שירותי שיקום, תעודות עיוור ונגישות לא יכול להיות אחיד גיאוגרפית וחברתית. משפחות וקהילות בחברה הערבית, שבהן שיעור לקות הראייה גבוה יותר כבר מגיל יחסית צעיר, יכולות להיעזר בכך כדי לדרוש הקצאת משאבי שיקום ונגישות בפריסה שמתאימה לצרכים בפועל, ולא להסתפק בהנחה שהבעיה מתרכזת רק באוכלוסייה המבוגרת.
שאלות נפוצות
האם שיעור לקות הראייה דומה בקרב ערבים ויהודים בישראל?
לא. ב-2023 שיעור האנשים עם לקויות ראייה בקרב הערבים עמד על 6.9 לכל 1,000 נפש, לעומת 4.9 לכל 1,000 נפש בקרב היהודים ואחרים, פער שחוזר ומופיע בכל קבוצות הגיל (עמוד 4).
האם הערבים מיוצגים ביתר בקרב האנשים עם לקות ראייה?
כן. חלקם של הערבים בקרב כלל האנשים עם לקויות ראייה (27.0%) גבוה מחלקם בכלל האוכלוסייה הישראלית (21.3%), בעוד שחלקם של היהודים ואחרים (73.0%) נמוך מחלקם הכללי באוכלוסייה (78.7%) (עמוד 4).
האם הפער בין הקבוצות נשמר גם בגילאים מבוגרים?
כן, הפער נשמר בכל קבוצות הגיל, אך חלקם של היהודים והאחרים מתוך כלל האנשים עם לקות ראייה עולה עם הגיל, מ-56.1% בגילי 18-34 עד 92.3% בגילי 80 ומעלה, כך שבגיל המבוגר ביותר רוב כמעט מוחלט הם יהודים ואחרים (עמוד 4).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888