ועדות ובירוקרטיהעודכן: 28.07.2026

אחוזי נכות על ליקוי שמיעה: איך נמדדים ומה הם פותחים

כמה אחוזי נכות מקבלים על ליקוי שמיעה, איך נמדדת הירידה בדציבלים, מאיזה אחוז יש קצבה ואיך מגישים ערר.

ליקוי שמיעה נבחן במסגרת תחום מחלות האף אוזן גרון. גובה אחוז הנכות אינו נקבע לפי עצם האבחנה, אלא לפי מידת הירידה בשמיעה שנמדדת בדציבלים, לפי השאלה אם היא בשתי האוזניים או באחת, ולפי הצורך במכשיר שמיעה קבוע. ככל שהירידה חמורה יותר, כך האחוז גבוה יותר, אבל אין מספר יחיד שמתאים לכל מי שמאובחן עם ליקוי שמיעה.

מי קובע את האחוז

אחוזי הנכות נקבעים על ידי ועדה רפואית לנכות כללית של הביטוח הלאומי, לפי רשימת הליקויים שבתוספת לתקנות. הוועדה בוחרת את סעיף הליקוי המתאים לפי הממצאים ולפי מידת הפגיעה בתפקוד, ובתוך הסעיף יש דרגות שונות לפי חומרת הירידה בשמיעה.

מה קובע את האחוז בפועל

• - מידת הירידה בשמיעה בדציבלים, לפי בדיקת שמיעה (אודיוגרמה) עדכנית, בעיקר בתדירויות הדיבור.
• - אם הירידה בשתי האוזניים או באוזן אחת, ומה מצב האוזן הטובה יותר.
• - האם נדרש מכשיר שמיעה קבוע.
• - תסמינים נלווים כמו טינטון (רעש באוזניים) או הפרעות בשיווי המשקל.
• - עד כמה הליקוי קבוע ויציב לאורך זמן.

מספרים לדוגמה בעולם קצבת ילד נכה

בקצבת ילד נכה, שבה הקריטריונים מפורסמים באופן ברור, אפשר לראות את ההיגיון: ילד עם ירידה בשמיעה של 40 עד 44 דציבלים בתדירות הדיבור בשתי האוזניים, הזקוק למכשיר שמיעה קבוע, זכאי בשיעור 50%, וילד עם ירידה של 45 דציבלים ומעלה בשתי האוזניים זכאי בשיעור 100%. המספרים האלה נוגעים לקצבת ילד נכה ואינם זהים לחישוב במבוגר, אבל הם ממחישים כיצד עומק הירידה בדציבלים והצורך במכשיר שמיעה משפיעים על ההכרה.

מאיזה אחוז נפתחת זכאות לקצבה

אחוז הנכות הרפואי הוא רק השלב הראשון. כדי שתיקבע דרגת אי כושר, שהיא התנאי לקצבת נכות כללית, נדרשת נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כשיש כמה ליקויים ואחד מהם בשיעור 25% לפחות (לעקרת בית 50% לפחות). ליקוי שמיעה לבדו לא תמיד מגיע לסף הזה, ולכן חשוב לבחון את התמונה הרפואית המלאה, כולל ליקויים נוספים אם קיימים. גם מתחת לסף אפשר לממש זכויות נלוות: מ-20% נכות צמיתה יש זכאות לשיקום מקצועי, ומ-90% ומעלה אפשר להגיע לפטור ממס הכנסה.

זכויות מעבר לקצבה

לצד קצבת הנכות, אנשים כבדי שמיעה עשויים להיות זכאים לזכויות ייעודיות: השתתפות במימון מכשירי שמיעה, סיוע בתקשורת, והנחות שונות. חלק מהזכויות אינן תלויות בקצבה, ולכן כדאי לבדוק אותן בנפרד, גם אם אחוז הנכות אינו מגיע לסף הקצבה.

איך ניגשים ומה כדאי להביא

מגישים תביעה לקצבת נכות כללית לביטוח הלאומי ומצרפים בדיקת שמיעה (אודיוגרמה) עדכנית, ואם בוצעו, גם טימפנוגרם ובדיקת BERA. חשוב לצרף מסמכים מרופא אף אוזן גרון שמתעדים את האבחנה, את חומרת המצב, את הצורך במכשיר שמיעה ואת ההשפעה על התפקוד היומיומי. ככל שהתיעוד מלא ומדויק, כך קל לוועדה להתאים את סעיף הליקוי הנכון.

טעויות נפוצות

• - להגיע לוועדה עם אודיוגרמה ישנה. הבדיקה צריכה להיות עדכנית.
• - לא לתעד טינטון או סחרחורות שמלווים את ליקוי השמיעה, אף שהם משפיעים על ההכרה.
• - להסתמך על אחוז שמופיע באתר כללי. את האחוז המדויק קובעת רק הוועדה.

ערר: אם האחוז נמוך מדי

אם אינכם מסכימים עם החלטת הוועדה הרפואית, אפשר להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים, בדרך כלל בתוך 60 יום ממועד קבלת ההחלטה. בערר אפשר לצרף בדיקות נוספות וחוות דעת. אם גם החלטת ועדת העררים אינה מקובלת, ניתן לפנות לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד. הקפידו על המועדים, כי איחור עלול לחסום את הערר.