עשרות מקרים של דגימות דם שלא נשלחו למעבדה לסיווג רקמות: כשל שחוזר על עצמו מאז 2000
דוח מבקר המדינה מצא שיחידות נפרולוגיות ומרפאות דיאליזה לא שלחו דגימות דם נדרשות למעבדה לסיווג רקמות, ליקוי שעלה כבר בביקורת קודמת ב-2000.
עובדות מהירות
- בביקורת נמצאו עשרות מקרים שבהם יחידות נפרולוגיות ומרפאות דיאליזה לא שלחו דגימות דם של מטופליהם כנדרש למעבדה הארצית לסיווג רקמות שבמרכז הרפואי שיבא, ובעקבות זאת ייתכן שחולים שהמתינו להשתלת כליה לא זכו לבצע את ההשתלה (עמוד 3).
- מדובר בליקוי מתמשך: מקרים דומים של אי שליחת דגימות למעבדה לסיווג רקמות עלו כבר בביקורת הקודמת שערך משרד מבקר המדינה בשנת 2000 (עמוד 3).
- במדינות מערביות נהוג לבצע שתי בדיקות מתקדמות, בדיקת נוגדנים ייעודית לתורם (DSA) ובדיקה גנטית (DNA), להתאמת כליה לחולים עם נוגדנים מרובים, אך בביקורת עלה שבמעבדה הארצית בישראל לא ניתן לבצע בדיקות מתקדמות אלה באופן קבוע, ובדרך כלל מבוצעות בדיקות מיושנות בלבד (עמוד 3).
- לדברי מנהל המעבדה הארצית, הסיבה לאי ביצוע הבדיקות המתקדמות באופן קבוע היא חוסר בתקציב ומחסור בכוח אדם (עמוד 3).
אחד הממצאים החמורים בדוח מבקר המדינה משנת 2012 על מערכת הדיאליזה וההשתלות בישראל נוגע לשלב טכני, אך קריטי, בדרך להשתלת כליה: שליחת דגימות דם של המטופלים למעבדה לסיווג רקמות. כשל בשלב הזה עלול לגרום לכך שחולה יפספס הזדמנות להשתלה, גם כשאיבר מתאים מתפנה.
עשרות מקרים של דגימות שלא נשלחו
בביקורת נמצאו עשרות מקרים שבהם יחידות נפרולוגיות ומרפאות דיאליזה לא שלחו דגימות דם של מטופליהם, כנדרש, למעבדה הארצית לסיווג רקמות שבמרכז הרפואי שיבא. בעקבות הליקוי הזה ייתכן שחולים שהמתינו להשתלת כליה לא זכו לבצע את ההשתלה, למרות שהיו זכאים לה מבחינת מיקומם בתור ההמתנה.
כשל שחוזר על עצמו כבר משנת 2000
הדוח מדגיש שמדובר בליקוי מתמשך ולא בתקלה חד פעמית: מקרים דומים של אי שליחת דגימות למעבדה לסיווג רקמות עלו כבר בביקורת הקודמת שערך משרד מבקר המדינה בשנת 2000. כלומר, יותר מעשור אחרי שהבעיה זוהתה לראשונה, היא עדיין לא נפתרה במלואה.
בדיקות מתקדמות שלא מתבצעות באופן קבוע
מעבר לבעיית שליחת הדגימות, הדוח מצביע גם על פער איכותי: במדינות מערביות נהוג לבצע שתי בדיקות מתקדמות, בדיקת נוגדנים ייעודית לתורם ובדיקה גנטית, כדי להתאים כליה במיוחד לחולים עם נוגדנים מרובים, שהתאמת איבר עבורם מורכבת יותר. בביקורת עלה שבמעבדה הארצית בישראל לא ניתן לבצע את הבדיקות המתקדמות הללו באופן קבוע, ובדרך כלל מבוצעות רק בדיקות מיושנות. לדברי מנהל המעבדה, הסיבה לכך היא חוסר בתקציב ומחסור בכוח אדם.
מה זה אומר עבורכם
אם אתם או קרוב משפחה ממתינים להשתלת כליה, כדאי לוודא באופן יזום מול הצוות הנפרולוגי המטפל שדגימת הדם לצורך בדיקת התאמת רקמות אכן נשלחה למעבדה הארצית ושהיא מעודכנת. בדיקה כזו, שנראית טכנית, עשויה להיות ההבדל בין קבלת הזדמנות להשתלה לבין החמצתה.
שאלות נפוצות
מה זה אומר בפועל לחולה שממתין להשתלת כליה?
כדי שחולה יוכל לקבל כליה כשמתפנה איבר מתאים, חייבת להיות במעבדה הארצית דגימת דם עדכנית שלו לצורך בדיקת התאמת רקמות. אם הדגימה לא נשלחה, החולה עלול לפספס הזדמנות להשתלה גם אם איבר מתאים מבחינות אחרות התפנה. לכן כדאי לברר מול הצוות הנפרולוגי המטפל שדגימת הדם נשלחה ומעודכנת.
מה ההבדל בין בדיקת ההתאמה הבסיסית לבין הבדיקות המתקדמות?
הבדיקות המתקדמות, DSA ובדיקה גנטית, נועדו בעיקר לחולים עם נוגדנים מרובים, ומסייעות לצוות הרפואי לתכנן את הטיפול נגד דחיית האיבר המושתל וגם מאפשרות שיתופי פעולה עם מדינות אחרות בחילופי כליות. לפי הדוח, מחסור בתקציב ובכוח אדם במעבדה הארצית מנע ביצוע קבוע שלהן.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888