מטפלת ביתית משכה בשיטתיות כ-88 אלף שקל מחשבון הבנק של קשישה שבה טיפלה, ובית המשפט חייב גם את בנק הפועלים לשאת באחריות
פסיקה אמיתית הראתה שמטפלת ביתית שזכתה באמון מלא של קשישה בת 80 ומעלה ניצלה אותו כדי למשוך מכספה עשרות אלפי שקלים, ובית משפט השלום בתל אביב קבע שגם הבנק התרשל בכך שלא זיהה את השינוי החריג בדפוסי המשיכה.
עובדות מהירות
- אשה מבוגרת בשנות ה-80 לחייה, שחיה לבדה והעסיקה מטפלת ביתית לעזרה בניהול חייה היומיומיים, גילתה שבמשך כשנתיים, בין 2018 ל-2020, נמשכו מחשבונה בבנק הפועלים משיכות מזומן חוזרות ונשנות, בסכומים של 800 עד 2,000 שקל כל פעם, בסך כולל של כ-87,840 שקל.
- המטפלת, שליוותה את האשה לסידורים וניהלה עבורה תשלומים עד שהפכה למעין יד ימינה שלה, טענה בתחילה שלא משכה כסף כלל ואינה יודעת את הקוד הסודי של הכרטיס, ובהמשך שינתה את גרסתה וטענה שסייעה למשוך כסף רק פעם אחת ובנוכחות האשה.
- בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 8300-12-20) קבעה השופטת הבכירה ריבה ניב מרגולין-פלדמן כי גרסת האשה הייתה עקבית ואמינה, ואילו גרסת המטפלת הייתה מתפתלת ובלתי משכנעת, וכי דפוסי המשיכה החוזרים מצביעים על פעולה מחושבת ולא על טעות תמימה.
- השופטת קבעה שגם בנק הפועלים, שבו נוהל חשבון האשה, התרשל בתפקידו: דפוסי המשיכה השתנו באופן קיצוני מההתנהלות הכלכלית הרגילה שלה, והבנק היה אמור לזהות את החריגה ולהתריע עליה, שכן הוא מחזיק באמצעים טכנולוגיים לכך.
- בית המשפט חייב את המטפלת להשיב את מלוא הסכום שנגנב, כ-87,840 שקל בצירוף ריבית והצמדה, וקבע שגם הבנק נושא באחריות בחיוב לאותו סכום בשל התרשלותו, בנוסף לתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
אשה מבוגרת שחיה לבדה והעסיקה מטפלת ביתית גילתה שכספים נעלמים מחשבונה בבנק הפועלים במשך כשנתיים. בית משפט השלום בתל אביב קבע שהמטפלת גנבה את הכסף בשיטתיות, אך גם שהבנק התרשל בכך שלא זיהה את החריגה בזמן אמת.
מה קרה
המטפלת, שליוותה את האשה לסידורים וניהלה עבורה תשלומים עד שהפכה למעין יד ימינה שלה, משכה בין 2018 ל-2020 משיכות מזומן חוזרות בסכומים של 800 עד 2,000 שקל, בסך כולל של כ-87,840 שקל, בלי ידיעת האשה ובלי הרשאתה.
מה קבעה השופטת לגבי המטפלת
השופטת הבכירה ריבה ניב מרגולין-פלדמן קבעה שגרסת האשה הייתה עקבית ואמינה, ואילו גרסת המטפלת, שהחלה בהכחשה מוחלטת ואז השתנתה, הייתה מתפתלת ובלתי משכנעת. דפוסי המשיכה השיטתיים הצביעו, לדעתה, על פעולה מחושבת ולא על טעות.
למה חויב גם הבנק
בית המשפט קבע שדפוסי המשיכה השתנו באופן קיצוני מההתנהלות הרגילה של האשה, ושהבנק, המחזיק באמצעים טכנולוגיים לזיהוי חריגות, היה אמור להתריע על כך. בית המשפט חייב את המטפלת ואת הבנק יחד באותו סכום של כ-87,840 שקל.
מה המשמעות עבורכם
אם קרוב משפחה מבוגר נעזר במטפל אישי, כדאי לבדוק מדי פעם את דפי החשבון. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם קשיש מסר מרצונו כרטיס בנק וקוד סודי למטפל, האם זה פוטר את הבנק מאחריות?
לא בהכרח. כפי שנקבע במקרה הזה, גם כשיש חילוקי דעות לגבי האופן שבו הושג הקוד הסודי, הבנק עדיין אחראי לזהות שינוי חריג בדפוסי השימוש בחשבון ולהתריע עליו, ואינו יכול להסתפק בטענה שהלקוח הוא זה שהתרשל.
מה עושים אם חושדים שמטפל או מטפלת מושכים כספים מחשבון של קרוב משפחה מבוגר?
כדאי לבדוק דפי חשבון בנק באופן סדיר ולחפש משיכות מזומן חוזרות שאינן תואמות את ההתנהלות הרגילה, לשקול חסימת יכולת המשיכה במזומן של מי שמטפל בחשבון, ואם מתגלה חשד לגניבה, לפנות למשטרה ולבנק בכתב ולשמור תיעוד של כל הפניות.
האם אפשר לתבוע גם את הבנק ולא רק את המטפל שגנב?
כן. כפי שקרה במקרה שתואר כאן, אפשר לטעון שהבנק התרשל בפיקוח על החשבון ולא זיהה בזמן אמת דפוסי משיכה חריגים, ולדרוש שישא באחריות משותפת להשבת הכספים שנגנבו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888