מאיפה הגיע הרעיון של מכסות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות
סקירה משפטית של הכנסת מ-2015 מגלה מאיפה הגיע הרעיון של מכסות חובה להעסקת אנשים עם מוגבלות, ולמה שום אמנה בין-לאומית לא מחייבת אותו.
עובדות מהירות
- לפי סקירה משפטית משווה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מינואר 2015, מכסות חובה להעסקת אנשים עם מוגבלות הופיעו לראשונה בכמה מדינות באירופה לאחר מלחמת העולם הראשונה, וחלו אז רק על נכי המלחמה, כשברוב המקרים ניתן פטור למעסיקים קטנים.
- לפי אותה סקירה, רק לאחר מלחמת העולם השנייה הורחבה תחולת המכסות גם על אזרחים עם מוגבלות שאינם נכי מלחמה, והשיטה אומצה בהדרגה במדינות נוספות.
- נכון למועד הסקירה, שיטת המכסות הייתה נפוצה ברוב מדינות אירופה (למעט מדינות סקנדינביה) ובמקצת מדינות אסיה, כאשר שיעור המכסה הנהוג נע בדרך כלל בין 2% ל-7% מכוח העבודה של המעסיק.
- הסקירה מציינת כי בדקה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות משנת 2006 ואת הדירקטיבה של האיחוד האירופי משנת 2000 בנושא שוויון בתעסוקה, ומצאה ששני המסמכים מכירים בזכות לעבודה ומחייבים את המדינות לקדם אותה, אך אף אחד מהם אינו מציין את שיטת המכסות כאמצעי מחייב או מומלץ.
- לפי הסקירה, ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות מתנגדים לעיתים לשיטת המכסות, בטענה שהיא מערערת את הטיעון שאנשים עם מוגבלות יכולים להיות עובדים יצרניים כמו כל עובד אחר, ומעדיפים תמריצים חיוביים למעסיקים על פני חובה כמותית.
בישראל יש היום חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות בעבודה, גם בשירות המדינה וגם במגזר הפרטי. אבל מאיפה בכלל הגיע הרעיון שהמדינה קובעת יעד מספרי מחייב להעסקת אנשים עם מוגבלות? סקירה משפטית משווה שכתבה מרכז המחקר והמידע של הכנסת בינואר 2015, כרקע להצעת חוק שביקשה להוסיף יעד כמותי לישראל, עונה על השאלה הזו ומספקת הקשר היסטורי מפתיע.
המקור: נכי מלחמת העולם הראשונה
לפי הסקירה, מכסת העסקה היא הטלת חובה על מעסיקים להבטיח ששיעור מוגדר מקרב עובדיהם יהיו אנשים עם מוגבלות. השיטה הזו לא נולדה כמדיניות כללית לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה, אלא כמענה נקודתי מאוד: אחרי מלחמת העולם הראשונה, כמה מדינות באירופה הנהיגו מכסות שחלו רק על נכי המלחמה, כלומר חיילים שנפצעו בקרבות. ברוב המקרים ניתן פטור למעסיקים קטנים מהחובה הזו.
ההרחבה לאזרחים אחרי מלחמת העולם השנייה
רק אחרי מלחמת העולם השנייה, לפי הסקירה, הורחבה תחולת המכסות גם על אזרחים עם מוגבלות שאינם נכי מלחמה, והשיטה אומצה בהדרגה במדינות נוספות. כך התפתחה שיטת המכסות שמוכרת היום, שבה המכסה חלה על כלל האוכלוסייה עם מוגבלות ולא רק על מי שנפגע בשירות צבאי. נכון למועד כתיבת הסקירה, שיטת המכסות הייתה נפוצה ברוב מדינות אירופה, פרט למדינות סקנדינביה, ובמקצת מדינות אסיה, כשהמכסה הנהוגה נעה בדרך כלל בין 2% ל-7% מכוח העבודה.
למה שום אמנה בין-לאומית לא מחייבת מכסות
אולי יפתיע לגלות ששום מסמך בין-לאומי מרכזי לא מחייב מדינות להשתמש דווקא בשיטת המכסות. הסקירה בדקה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שהתקבלה בדצמבר 2006 ומשקפת מעבר תפיסתי מראיית אנשים עם מוגבלות כמושא למעשי חסד לראייתם כבעלי זכויות שווים. סעיף 27 לאמנה עוסק בעבודה ותעסוקה, וקובע שהמדינות מכירות בזכותם של אנשים עם מוגבלות לעבוד על בסיס שווה לאחרים, ושעליהן להגן על הזכות ולקדם את מימושה, בין השאר באמצעות חקיקה. האמנה מפרטת אמצעים אפשריים, כמו העסקה במגזר הציבורי וקידום העסקה במגזר הפרטי, אך אינה מציעה או מחייבת שימוש במכסות. גם דירקטיבת האיחוד האירופי משנת 2000 בנושא מניעת הפליה ויחס שוויוני בעבודה, שמדגישה את חשיבות ההתאמות במקום העבודה ומאפשרת למדינות להשתמש באמצעי העדפה מתקנת, אינה מזכירה את שיטת המכסות כאמצעי אפשרי.
לא כולם משוכנעים ששיטת המכסות עובדת
הסקירה מציינת שממחקרים עולה כי אין בהכרח קשר ישיר בין מדיניות תעסוקה מסוימת לבין שיעורי העסקה גבוהים של אנשים עם מוגבלות: שיעורי העסקה גבוהים נמדדו הן במדינות שמפעילות מכסות, תמריצים ושיקום תעסוקתי, והן במדינות שאינן מפעילות אף אחד מהכלים האלה. יש גם ארגונים המייצגים אנשים עם מוגבלות שמתנגדים לשיטת המכסות, מהטעם שהיא מערערת את הטיעון שאנשים עם מוגבלות יכולים להיות עובדים יצרניים התורמים לחברה כמו כל עובד אחר, ובלבד שיקבלו את ההתאמות הנדרשות. לגישתם, עדיף לפתח תמריצים חיוביים למעסיקים, כמו סבסוד עלות ההתאמות והשכר, במקום להטיל חובה כמותית שעלולה לעורר התנגדות.
למה זה חשוב לדעת
ההקשר ההיסטורי הזה מסביר למה כשמסתכלים היום על מכסות התעסוקה בישראל, בשירות המדינה ובמגזר הפרטי, מדובר בהמשך של רעיון בן יותר ממאה שנה, שהחל כמענה צר לנכי מלחמה והתרחב בהדרגה. הוא גם מסביר למה אין "תקן בין-לאומי" אחיד שישראל צריכה לעמוד בו: כל מדינה בעולם בחרה בעצמה אם להנהיג מכסות, ובאיזה שיעור, בלי חובה חיצונית שמכתיבה זאת.
שאלות נפוצות
מתי הופיעו לראשונה מכסות חובה להעסקת אנשים עם מוגבלות?
לפי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, המכסות הראשונות הופיעו במדינות אירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה, וחלו אז רק על חיילים שנפצעו במלחמה. רק אחרי מלחמת העולם השנייה הורחבה השיטה גם לאזרחים עם מוגבלות שאינם נכי מלחמה.
האם יש אמנה בין-לאומית שמחייבת מדינות להנהיג מכסות תעסוקה?
לא. הסקירה בדקה את אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מ-2006 ואת דירקטיבת האיחוד האירופי מ-2000 בנושא שוויון בתעסוקה, ומצאה ששתיהן מחייבות מדינות לקדם את זכות העבודה של אנשים עם מוגבלות, אבל בלי לחייב או אפילו להמליץ במפורש על שיטת המכסות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888