ForYou בשבילך

ניידות ורכבעודכן: 31.08.2026

אימו של מצביע עם מוגבלות שכלית התפתחותית לא הורשתה להיכנס איתו לתא ההצבעה, ומה קבע נציב תלונות הציבור

מזכירת ועדת קלפי סירבה לאפשר לאם להיכנס עם בנה בעל מוגבלות שכלית התפתחותית מאחורי הפרגוד, והוא לא הצליח להצביע. מה קבע נציב תלונות הציבור.

עובדות מהירות

  • המתלונן הוא אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שבעטייה אינו מסוגל לקרוא ולכתוב, ובעת הבחירות לרשויות המקומיות ביקשה אימו להיכנס עמו מאחורי הפרגוד כדי לסייע לו בהצבעה, אך מזכירת ועדת הקלפי לא אישרה זאת, ובעקבות כך לא הצליח המתלונן לממש את זכותו להצביע
  • המפקחת הארצית על הבחירות במשרד הפנים טענה כי מזכירת ועדת הקלפי פעלה לפי סעיף 61(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, שלפיו מלווה מותר רק למי שבשל מחלה או מום אינו יכול לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, ולטענתה הסעיף נועד לאפשר סיוע רק למי שיש לו מוגבלות פיזית
  • הנציבות קבעה כי יש לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכותם להצביע, וכי לקראת בחירות על ועדת הבחירות המרכזית ליידע את בעלי זכות הבחירה שאנשים עם מוגבלות הבאים להצביע זכאים לבקש התאמת נגישות הנוחה להם
  • הנציבות קבעה גם שעל משרד הפנים להתנצל לפני המתלונן על ההתנהלות בעניינו
  • בעקבות ההתערבות הודיעה המפקחת הארצית על הבחירות שלקראת מערכות בחירות עתידיות יודגשו בחומרי ההדרכה למזכירי ועדות הקלפי הדרכים השונות להנגיש את הליך ההצבעה לאנשים עם מוגבלות, ובהתאם להנחיית הנציבות יצר נושא משרה במשרד הפנים קשר עם המתלונן ואימו והתנצל לפניהם על שאירע

הזכות לבחור היא זכות יסוד דמוקרטית, וכדי לממש אותה בפועל אנשים רבים עם מוגבלות זקוקים לסיוע של מלווה בתא ההצבעה. אבל מה קורה כשוועדת הקלפי מסרבת לאפשר את הסיוע כי היא מפרשת את החוק כאילו הוא חל רק על מוגבלות פיזית? דוח נציב תלונות הציבור לשנת 2019 מתאר מקרה כזה, בפרק שהוקדש לראשונה בדוחות הנציבות לבחירות לרשויות המקומיות ולכנסת.

התלונה: הצבעה שלא יצאה לפועל

המתלונן הוא אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שבעטייה הוא אינו מסוגל לקרוא ולכתוב. בעת הבחירות לרשויות המקומיות ביקשה אימו של המתלונן להיכנס עם בנה אל מאחורי הפרגוד כדי לסייע לו בהצבעה, אך מזכירת ועדת הקלפי לא אישרה לה לעשות כן. עקב כך לא מימש המתלונן את זכותו להצביע בבחירות.

הבירור: פרשנות מצומצמת של החוק

המפקחת על הבחירות במשרד הפנים, ביחידת המפקח הארצי על הבחירות, טענה כי מזכירת ועדת הקלפי פעלה בהתאם להוראות סעיף 61(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, שלפיו מי שבשל מחלה או מום אינו יכול לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו רשאי להביא אתו מלווה שיעזור לו בפעולת ההצבעה. לטענת המפקחת, כוונת הסעיף היא לאפשר סיוע רק למי שיש לו מוגבלות פיזית המונעת ממנו להצביע, ואי ידיעת קרוא וכתוב עקב מוגבלות שכלית אינה נכללת בכך.

התוצאה: הדרכה מחודשת והתנצלות

נציבות תלונות הציבור קבעה שיש לפעול כך שגם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית יוכלו לממש את זכותם להצביע. הנציבות ציינה כי לקראת הבחירות על ועדת הבחירות המרכזית ליידע את ציבור בעלי זכות הבחירה שאנשים עם מוגבלות הבאים לבחור זכאים לבקש התאמת נגישות הנוחה להם. עוד קבעה הנציבות כי על משרד הפנים להתנצל לפני המתלונן על ההתנהלות בעניינו. המפקחת הארצית על הבחירות הודיעה לנציבות כי היא פועלת לתיקון הליקויים, וכי לקראת הבחירות הבאות יודגשו בחומרי ההדרכה למזכירי ועדות הקלפי הדרכים השונות להנגיש את הליך ההצבעה לאנשים עם מוגבלות והצורך להתייעץ במקרים חריגים עם מטה הבחירות. בהתאם להנחיית הנציבות, נושא משרה במשרד הפנים יצר קשר עם המתלונן ואימו והתנצל לפניהם על שאירע.

מה זה אומר למצביעים עם מוגבלות שכלית התפתחותית

הזכות למלווה בתא ההצבעה אינה מוגבלת רק למי שיש לו מוגבלות פיזית. אם אתם או קרוב שלכם עם מוגבלות שכלית התפתחותית זקוקים לעזרה בהצבעה, אתם זכאים לבקש זאת, וועדת קלפי אמורה לדעת להתאים לכך את דרך הפעולה שלה, לא לסרב באופן גורף.

שאלות נפוצות

מותר למלווה להיכנס לתא ההצבעה עם מצביע שיש לו מוגבלות שכלית התפתחותית, לא רק מוגבלות פיזית?

לפי קביעת נציב תלונות הציבור, כן. הנציבות קבעה שיש לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לממש את זכותם להצביע בעזרת מלווה, ולא רק למי שהמגבלה שלו פיזית במובן הצר. ועדת קלפי שמסרבת לכך על סמך קריאה מצומצמת של החוק פועלת בניגוד לעמדת הנציבות.

מה עושים אם ועדת הקלפי מסרבת לאפשר למלווה להיכנס עם מצביע עם מוגבלות?

כדאי לבקש מיד לדבר עם ראש ועדת הקלפי או עם נציג ועדת הבחירות האזורית שנוכח בדרך כלל באזור, ולהסביר את הצורך המדויק בסיוע. אם הסירוב נמשך ונמנעת ממכם הזכות להצביע, אפשר לפנות בתלונה לנציב תלונות הציבור.

האם ועדת הבחירות מחויבת ליידע מצביעים עם מוגבלות על הזכות לבקש התאמות?

כן, כך קבעה הנציבות בעקבות המקרה שתואר בדוח: לקראת מערכת בחירות על ועדת הבחירות המרכזית ליידע את הציבור שאנשים עם מוגבלות הבאים להצביע זכאים לבקש התאמת נגישות הנוחה להם, ולהדריך את מזכירי ועדות הקלפי בהתאם.

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888