שלושה סוגי ערר על החלטות נכות כללית: לאיזו ועדה פונים לפי סוג ההחלטה
סעיף 211 לחוק הביטוח הלאומי קובע שלוש ועדות ערר נפרדות לפי סוג ההחלטה בנכות כללית, וסעיף 213 קובע ערעור נוסף רק בשאלה משפטית לבית הדין לעבודה.
עובדות מהירות
- סעיף 211(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שמי שנפגע מהחלטת רופא מוסמך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי פרק ביטוח נכות, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים.
- סעיף 211(ב) קובע שמי שנפגע מהחלטת פקיד תביעות בעניין דרגת אי הכושר שלו להשתכר, למעט קביעתו לגבי ההשתכרות בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים (ועדה נפרדת מהוועדה הרפואית).
- סעיף 211(ג) קובע שמי שנפגע מהחלטת פקיד תביעות בעניין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים, שהיא ועדה שלישית ונפרדת.
- סעיף 213 קובע שהחלטות שלוש הוועדות האלה ניתנות לערעור נוסף, אך רק בשאלה משפטית, לפני בית דין אזורי לעבודה; ערעור נוסף מפסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה מותנה בקבלת רשות מנשיא בית הדין הארצי, סגנו, או שופט שמינה לכך הנשיא.
- סעיף 210 קובע שפקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקודי אינו יציב או לצורך שיקום מקצועי, אך תוקפה של קביעה זמנית כזו לא יעלה על שנתיים.
מי שקיבל החלטה בתביעת נכות כללית ורוצה לערער עליה, נתקל לעיתים בבלבול: יש יותר מגוף ערר אחד, וכל אחד מהם מוסמך לדון בסוג שונה של החלטה. סעיף 211 לחוק הביטוח הלאומי הוא זה שמפריד בין שלושת המסלולים, וסעיף 213 קובע מה קורה אם גם שם לא הסתדר לכם.
שלוש ועדות, שלושה סוגי החלטות
סעיף 211 לחוק אינו יוצר גוף ערר אחד כללי, אלא מפצל את הביקורת לפי סוג ההחלטה שמערערים עליה:
- סעיף 211(א): ערר על החלטת רופא מוסמך שקבע אחוזי נכות רפואית שאינם מספיקים לזכאות בגמלה, מוגש לוועדה הרפואית לעררים.
- סעיף 211(ב): ערר על החלטת פקיד תביעות בעניין דרגת אי הכושר להשתכר, למעט קביעתו בעניין ההשתכרות בפועל של התובע, מוגש לוועדה לעררים.
- סעיף 211(ג): ערר על החלטת פקיד תביעות בעניין הזכאות לשירותים מיוחדים, מוגש לוועדה לעררים לשירותים מיוחדים.
ההבחנה חשובה כי הגשת ערר לוועדה הלא נכונה עלולה לעכב את הטיפול. חשוב לזהות במדויק על מה בדיוק ההחלטה שקיבלתם מתבססת, האם על אחוזי הנכות הרפואית, על דרגת אי הכושר להשתכר, או על הזכאות לשירותים מיוחדים, ולפנות לוועדה המתאימה.
מי קובע את הרכב הוועדות ואת המועדים
סעיף 212 מסמיך את השר לקבוע את אופן המינוי, ההרכב וסדרי העבודה של שלוש הוועדות, ובאישור ועדת העבודה והרווחה גם את סמכויותיהן והעקרונות שינחו אותן. לפי אותו סעיף, השר גם רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי סעיף 211, ולכן שווה לבדוק בכל מקרה ספציפי מהו המועד הפורמלי שנקבע להגשת הערר.
מה קורה אם גם הוועדה דחתה את הערר
סעיף 213 קובע שהחלטות שלוש הוועדות ניתנות לערעור נוסף, אך רק "בשאלה משפטית בלבד", לפני בית דין אזורי לעבודה. כלומר, בשלב הזה אי אפשר עוד לערער על הממצא הרפואי או התפקודי עצמו, אלא רק על טענה שהוועדה טעתה מבחינה משפטית, למשל בפרשנות הוראת חוק או בהליך עצמו. אם גם פסק דינו של בית הדין האזורי לא מניח את הדעת, אפשר לנסות לערער הלאה לבית הדין הארצי לעבודה, אבל רק אם התקבלה רשות מפורשת לכך מנשיא בית הדין הארצי, מסגנו, או משופט שהנשיא מינה לצורך זה. זו אינה זכות ערעור אוטומטית.
קביעה זמנית, לא לתמיד
שווה לדעת גם שסעיף 210 מאפשר לפקיד תביעות לקבוע דרגת אי כושר להשתכר לתקופה מוגבלת בלבד, כל עוד המצב הרפואי או התפקודי עוד לא יציב, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי. תוקפה של קביעה זמנית כזו מוגבל לשנתיים לכל היותר, כך שאם קיבלתם החלטה זמנית, כדאי לעקוב אחר מועד תום התוקף שלה ולא להניח שהיא נשארת בתוקף ללא הגבלה.
אם אתם לא בטוחים לאיזו ועדה לפנות עם הערר שלכם, או איך לנסח את הטענה המשפטית לשלב הערעור בבית הדין לעבודה, אפשר לפנות אלינו ב-For You לייעוץ טלפוני חינם: 03-382-5888.
שאלות נפוצות
קבעו לי אחוזי נכות רפואית נמוכים מדי, לאיזו ועדה פונים?
לפי סעיף 211(א), עררים על אחוזי נכות רפואית שקבע רופא מוסמך, כשהם אינם מספיקים לזכאות בגמלה, מוגשים לוועדה הרפואית לעררים.
לא מסכימים לי עם דרגת אי הכושר להשתכר שנקבעה לי, אבל לא עם ההשתכרות בפועל שלי, מה עושים?
סעיף 211(ב) מפנה עררים על דרגת אי הכושר להשתכר (שאינם עוסקים בקביעת ההשתכרות בפועל) לוועדה לעררים, שהיא ועדה נפרדת מהוועדה הרפואית לעררים.
שירותים מיוחדים נדחו, לאיזו ועדה מגישים ערר?
לפי סעיף 211(ג), ערר על החלטת פקיד תביעות בעניין זכאות לשירותים מיוחדים מוגש לוועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ועדה שלישית שמוקדשת רק לנושא הזה.
הפסדתי גם בוועדת הערר, יש עוד שלב?
כן, אבל לפי סעיף 213 אפשר לערער הלאה רק בשאלה משפטית, לבית הדין האזורי לעבודה. אם רוצים לערער גם על פסק דינו של בית הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה, נדרשת רשות מפורשת מנשיא בית הדין הארצי, סגנו, או שופט שהנשיא מינה לכך.
קביעת דרגת אי כושר זמנית יכולה להישאר בתוקף לתמיד?
לא. סעיף 210 קובע שתוקף קביעה זמנית של דרגת אי כושר להשתכר, שמתקבלת כשהמצב עוד לא יציב או לצורך שיקום מקצועי, מוגבל לשנתיים לכל היותר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888