20 מרכזי תמיכה למשפחות של מתמודדי נפש ברחבי הארץ: מה הם נותנים ולמי
מאז 2005 הוקמו בישראל 20 מרכזי תמיכה למשפחות של מתמודדי נפש, במסגרת תוכנית קש"ת. גם חלקם של הקשישים בין המשתקמים גדל משמעותית.
עובדות מהירות
- מרכזי תמיכה למשפחות של אנשים המתמודדים עם מוגבלות פסיכיאטרית הוקמו לראשונה בשנת 2005, והתפתחו עם השנים בכל רחבי הארץ. נכון למועד פרסום המחקר, קיימים עשרים מרכזים פעילים (עמוד 17 מתוך 24).
- בתחילת יישום החוק פותחה תוכנית קש"ת (קידום, שיתוף ותקשורת), התערבות שנועדה להקנות למשפחות מיומנויות מתאימות ותמיכה, מתוך הכרה בכך שהן שותפות לתהליכי השיקום וההחלמה (עמוד 17 מתוך 24).
- חלקם של הקשישים (בני 65 ומעלה) מקרב המשתקמים גדל משמעותית: מ-3.63% מכלל המשתקמים (273 איש) בשנת 2001, ל-8.62% (2,880 איש) בשנת 2021, עלייה של 137% בשיעור אוכלוסייה זו (עמוד 13 מתוך 24).
- החוקרים מציינים ששיעור הקשישים מקרב המשתקמים עדיין נמוך משיעור הקשישים מקרב כלל האוכלוסייה בגילי 18 ומעלה, אך הוא עולה בעקביות, וייתכן שהעלייה קשורה גם להזדקנות האוכלוסייה הכללית וגם לשיפור במיצוי הזכויות בקרב קבוצת גיל זו (עמוד 13 מתוך 24).
- אם מוסיפים לאוכלוסיית היעד הישירה של החוק (כ-150,000 איש בשנת 2020) גם את בני המשפחות הקרובים הנושאים בטיפול, המספר הכולל מגיע לכ-350,000 עד 400,000 איש, שיעור של 57 עד 65 לכל 1,000 איש מגיל 18 ומעלה באוכלוסייה הכללית (עמוד 10 מתוך 24).
כשמדברים על שיקום נכי נפש בקהילה, קל לשכוח שהחוק לא נועד רק למי שמתמודד עם מוגבלות פסיכיאטרית עצמו, אלא גם לבני המשפחה שמלווים אותו לאורך שנים. מחקר שפורסם בכתב העת ביטחון סוציאלי של הביטוח הלאומי בינואר 2026 מפרט את מערך התמיכה שהוקם עבור המשפחות, ואת השינוי שחל לאורך השנים בהרכב האוכלוסייה שמקבלת שירותי שיקום.
עשרים מרכזי תמיכה ברחבי הארץ
מרכזי התמיכה למשפחות הוקמו לראשונה בשנת 2005, והתרחבו בהדרגה עד שהגיעו, נכון למועד פרסום המחקר, לעשרים מרכזים פעילים ברחבי הארץ. במקביל פותחה תוכנית קש"ת, ראשי תיבות של קידום, שיתוף ותקשורת, שמטרתה להקנות למשפחות מיומנויות ותמיכה מתאימה, מתוך הבנה שהן חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום וההחלמה של בן המשפחה שלהן.
הקשישים שמצטרפים למערך השיקום
נתון מעניין נוסף שעולה מהמחקר נוגע לגיל המשתקמים. בשנת 2001 היוו קשישים בני 65 ומעלה רק 3.63% מכלל המשתקמים, כ-273 איש בלבד. עד שנת 2021 טיפס השיעור הזה ל-8.62%, כ-2,880 איש, עלייה של 137% בחלקם היחסי. החוקרים משערים שהעלייה קשורה גם להזדקנות האוכלוסייה הכללית וגם לשיפור במיצוי הזכויות בקרב קבוצת גיל זו, אך מציינים שהשיעור עדיין נמוך יחסית לחלקם של הקשישים באוכלוסייה הכללית.
התמונה הרחבה: כמעט חצי מיליון איש
כשמצרפים את אוכלוסיית היעד הישירה של החוק, כ-150,000 איש נכון לשנת 2020, לבני המשפחות הקרובים שנושאים בעול הטיפול, מגיעים למספר של כ-350,000 עד 400,000 איש. זהו נתח משמעותי מהחברה הישראלית, ומדגיש למה מרכזי התמיכה למשפחות אינם שירות שולי, אלא חלק מרכזי מהמענה שהמדינה נותנת לתחום.
בן משפחה שמלווה קרוב המתמודד עם מוגבלות פסיכיאטרית, בכל גיל, ורוצה לדעת אילו מרכזי תמיכה קיימים באזורו ואיך לגשת אליהם, מוזמן לפנות לעמותת For You לליווי וייעוץ.
שאלות נפוצות
כמה מרכזי תמיכה למשפחות של מתמודדי נפש קיימים בישראל?
לפי המחקר, קיימים עשרים מרכזים פעילים ברחבי הארץ, שהוקמו החל משנת 2005 והתרחבו בהדרגה (עמוד 17 מתוך 24).
מה זו תוכנית קש"ת?
קש"ת (קידום, שיתוף ותקשורת) היא תוכנית התערבות שפותחה בתחילת יישום חוק השיקום, ומטרתה להקנות למשפחות של מתמודדי נפש מיומנויות ותמיכה מתאימות, מתוך הבנה שהן שותפות פעילות בתהליך השיקום וההחלמה (עמוד 17 מתוך 24).
האם גם קשישים נהנים משירותי השיקום, ולא רק אוכלוסייה צעירה?
כן, וחלקם גדל עם השנים: שיעור בני ה-65 ומעלה מקרב המשתקמים עלה מ-3.63% ב-2001 ל-8.62% ב-2021, עלייה של 137% בשיעורם, אם כי הוא עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית (עמוד 13 מתוך 24).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888