יש לכם אשרת ישיבה בישראל אבל אתם עדיין לא "תושב ישראל" לפי הביטוח הלאומי? סעיף 2א קובע מי לא נחשב
סעיף 2א: מי ששוהה שלא כדין ומחזיקי אשרות ביקור מסוג ב' אינם תושבי ישראל לענין הביטוח הלאומי, גם אם גרים בארץ בפועל. מחזיקי אשרת ארעי א/1 כפופים למבחן ימים.
עובדות מהירות
- סעיף 2א(ב) קובע רשימה של מי שאינו נחשב "תושב ישראל" לענין חוק הביטוח הלאומי, בין השאר: מי ששוהה בישראל שלא כדין כמשמעותו בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל; מי שמחזיק היתר כניסה מיוחד לתושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה, סיני או רמת הגולן; ומי שמחזיק אשרת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנות הכניסה לישראל.
- לגבי מחזיקי אשרת ישיבת ארעי מסוג א/1 (המשמשת בין השאר בהליכי איחוד משפחות), נקבע מבחן של 183 ימים: הם לא נחשבים תושבי ישראל בשנה שתחילתה 183 ימים לפני מתן האשרה (השנה הקובעת) אם התגוררו בישראל כדין פחות מ-183 ימים באותה שנה, וגם לא בתקופה שלפני מתן האשרה אם התגוררו בישראל כדין בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.
- כלל דומה של 183 ימים חל, לפי סעיף 2א(ג), גם על מי שאינו אזרח ישראלי ומחזיק אשרת ישיבה אחרת לפי חוק הכניסה לישראל שאינה מנויה במפורש ברשימת החריגים שבסעיף.
- לפי סעיף 2א(ד), אם למחזיק אשרת ארעי מסוג א/1 ניתנה בהמשך אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון המקוריים, המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר בו כתושב ישראל כבר מיום מתן האשרה והרישיון המקוריים, ולא רק מיום קבלת מעמד העולה.
- המשמעות המעשית: מגורים בפועל בישראל, אפילו לאורך זמן, אינם מבטיחים מעמד "תושב ישראל" לצורך קבלת קצבאות ביטוח לאומי; סוג האשרה ומספר ימי המגורים בפועל הם שקובעים, ולכן חשוב לבדוק את הסיווג המדויק מול המוסד לפני שמניחים זכאות לקצבה.
הרבה אנשים מניחים שמגורים בפועל בישראל, במיוחד לאורך תקופה ארוכה, הופכים אותם אוטומטית ל"תושבי ישראל" לכל דבר ועניין, כולל לצורך קבלת קצבאות מהביטוח הלאומי. זה לא מדויק. סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי קובע רשימה ברורה של מי שלמרות שהותו בישראל, לא נחשב תושב ישראל לענין החוק, ומי שנופל לאחת הקטגוריות האלה עלול לגלות שאין לו זכאות לקצבאות שהוא חשב שמגיעות לו.
מי לא נחשב תושב, לפי סעיף 2א(ב)
הסעיף מונה כמה קבוצות שאינן נחשבות תושבי ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי, גם אם הן שוהות בפועל בארץ. הקבוצה הראשונה היא מי ששוהה בישראל שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל. הקבוצה השנייה היא מי שקיבל היתר כניסה מיוחד מכוח צו הכניסה לישראל, שחל על תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה, צפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן. הקבוצה השלישית, שכנראה הרלוונטית ביותר לרוב האנשים, היא מי שמחזיק אשרת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4 לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974.
מבחן 183 הימים לאשרת ארעי א/1
מצב שכיח ומורכב יותר הוא של מי שמחזיק אשרת ישיבת ארעי מסוג א/1, שמשמשת בין השאר בהליכי איחוד משפחות. כאן החוק לא קובע שלילה גורפת, אלא מבחן מספרי: מי שמחזיק אשרה כזו לא נחשב תושב ישראל בשנה שתחילתה 183 ימים לפני מתן האשרה, הנקראת בחוק "השנה הקובעת", אם התגורר בישראל כדין פחות מ-183 ימים באותה שנה. במקביל, הוא גם לא נחשב תושב ישראל בתקופה שלפני מתן האשרה, אם התגורר בישראל כדין בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים. במילים אחרות, המספר המדויק של ימי המגורים בפועל, לפני קבלת האשרה, הוא שקובע את נקודת ההתחלה של מעמד התושבות.
כלל דומה גם לבעלי אשרות אחרות
סעיף 2א(ג) מרחיב את אותו עיקרון גם למי שאינו אזרח ישראלי ומחזיק אשרת ישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, שאינה נמנית באופן מפורש בין הקטגוריות שכבר צוינו בסעיף. גם כאן חל מבחן 183 הימים, באותו אופן.
החריג: מי שהפך לעולה
סעיף 2א(ד) מוסיף הקלה חשובה. מי שהחזיק אשרת ישיבת ארעי מסוג א/1, וקיבל בהמשך אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון המקוריים, המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר בו כתושב ישראל כבר מיום מתן האשרה והרישיון המקוריים, ולא רק מהיום שבו קיבל את מעמד העולה. זה יכול להיות משמעותי לצורך חישוב תקופות אכשרה וזכאות למפרע.
למה זה חשוב
המשמעות המעשית של כל האמור לעיל היא שמגורים בפועל בישראל, גם לאורך שנים, אינם מבטיחים מעמד תושב ישראל לצורך קבלת קצבאות מהביטוח הלאומי. סוג האשרה שבידכם, ומספר ימי המגורים בפועל שצברתם לפני קבלתה, הם שקובעים את מעמד התושבות מבחינת החוק. מי שאינו נחשב תושב ישראל, עלול להיות חסום מגישה לקצבאות שהזכאות להן מותנית במעמד תושב, כמו קצבת ילדים, קצבת נכות כללית או קצבת אזרח ותיק.
מה כדאי לעשות בפועל
- אם אתם מחזיקים באשרת ביקור, ארעי או אשרה אחרת שאינה אזרחות או תושבות קבע, כדאי לברר מול המוסד לביטוח לאומי מהו מעמד התושבות שלכם לענין החוק, לפני שמניחים זכאות לקצבה כלשהי.
- מי שמחזיק אשרת ארעי מסוג א/1 כדאי שיתעד במדויק את ימי המגורים בפועל בישראל, כי הם עשויים לקבוע את נקודת ההתחלה של מעמד התושבות.
- מי שעבר בהמשך למעמד עולה, כדאי שיברר את האפשרות להכרה למפרע במעמד תושב מיום קבלת האשרה הקודמת, לפי סעיף 2א(ד).
שורה תחתונה
סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי הוא אחד הסעיפים הבסיסיים ביותר, כי הוא קובע את שער הכניסה לכל שאר הזכויות בחוק: בלי מעמד תושב ישראל, אין זכאות לרוב הקצבאות. מי שמעמדו בישראל אינו אזרחות או תושבות קבע רגילה, כדאי שיבדוק לעומק את סיווג האשרה שלו מול המוסד לביטוח לאומי, ולא יניח מראש שמגורים בפועל בארץ מספיקים.
שאלות נפוצות
אני גר בישראל כבר כמה שנים עם אשרת ביקור. אני נחשב תושב ישראל לצורך קבלת קצבאות מהביטוח הלאומי?
לרוב לא. לפי סעיף 2א(ב) לחוק הביטוח הלאומי, מי שמחזיק אשרת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4 לפי תקנות הכניסה לישראל, אינו נחשב תושב ישראל לענין החוק, גם אם הוא שוהה בפועל בארץ תקופה ארוכה.
מה קורה אם אני בהליך איחוד משפחות עם אשרת א/1?
יש כלל ספציפי לפי סעיף 2א(ב)(4): נבדק אם התגוררת בישראל כדין 183 ימים או יותר בשנה הקובעת, שהיא השנה המתחילה 183 ימים לפני מתן האשרה. בהתאם לתוצאה, ייתכן שלא תיחשב תושב ישראל בחלק מהתקופה שלפני קבלת האשרה, או בשנה הקובעת עצמה.
אני שוהה בישראל שלא כדין. יש לי בכלל זכויות מול הביטוח הלאומי?
סעיף 2א(ב)(1) קובע במפורש ששוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, אינו נחשב תושב ישראל לענין חוק הביטוח הלאומי. המשמעות היא שאין זכאות לקצבאות התלויות במעמד תושב.
אני עולה חדשה, אבל לפני שקיבלתי תעודת עולה היה לי אשרת ארעי א/1. הזמן הזה נחשב?
לפי סעיף 2א(ד), אם קיבלת בהמשך אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות בתוך שנה ממתן אשרת הארעי המקורית, המוסד לביטוח לאומי רשאי להכיר בך כתושבת ישראל כבר מיום מתן האשרה והרישיון המקוריים, ולא רק מיום קבלת תעודת העולה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 20.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888