חיית הנחייה או כסא הגלגלים נשארים אתכם: מה הנציבות קובעת על מפגש עם עיוורים, חרשים ואנשים עם מוגבלות פיזית
דוח נציבות שוויון זכויות מסביר למה אנשים עיוורים, כבדי שמיעה או עם מוגבלות פיזית עלולים להיתפס בטעות כחשודים במפגש עם המשטרה, וקובע הגנה מפורשת על ציוד העזר שלהם.
עובדות מהירות
- אנשים עם מוגבלות ראיה שאינם משתמשים בעזרים כמו מקל נחייה נחשדים לעיתים בשל התנהגותם: הם נתקלים במכשולים, מבטם מרצד, או שהם מבצעים הטיות ראש שנראות "מוגזמות" כדי לרכז מבט למוקד מסוים, ולעיתים יתקשו להישיר מבט אל הדובר איתם (מסמך ההמלצות, עמ' 9 עד 10).
- אנשים עם מוגבלות שמיעה לעיתים אינם נשמעים להוראות הניתנות ברמקול או בצעקות, פשוט כיוון שאינם שומעים אותן; קיימת גם קבוצה של אנשים שהם חירשים ועיוורים גם יחד, שלעיתים קרובות אינה מזוהה כבעלת שתי מוגבלויות חושיות, אלא רק כעיוורת או כבדת ראייה (עמ' 10).
- כדוגמה לתרגול, הדוח מזכיר תרחיש של אדם עם מוגבלות שמיעה שמגיע למחסום או לנקודת בידוק ואינו שומע את ההוראות הניתנות לו (עמ' 18).
- אנשים עם מוגבלות פיזית בגפיים עלולים להתנייד באמצעות כסא גלגלים, קביים או אמצעים אחרים, ואנשים עם גמגום או "טיקים" (כגון תסמונת טורט) נתקלים לעיתים בחשד או באי הבנה של התנהגותם (עמ' 10).
- הדוח קובע עיקרון מפורש: יש להתייחס בכבוד למלווה, אך לפנות בכל שאלה קודם כל אל האדם עם המוגבלות עצמו ורק ברשותו לפנות למלווה; וכי חיית נחייה, מקל, כסא גלגלים או לוח תקשורת הם ההתאמה שהאדם זקוק לה כדי לנוע בעצמאות, ופגיעה בהם דומה לפגיעה ישירה באדם עצמו, ולכן אסור לקחת או להרחיק אותם ממנו (עמ' 18).
דוח ועדת המשנה לתכניות הכשרה לגורמי אכיפה, של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מסביר בפירוט רב איך מוגבלות חושית או פיזית עלולה להתפרש בטעות כהתנהגות חשודה במפגש עם גורם אכיפה, ומה בדיוק ההנחיה הרשמית אומרת שאסור לעשות.
מוגבלות ראייה: למה אי-שימוש במקל יכול להטעות
הדוח מציין שאנשים עם מוגבלות ראיה שאינם משתמשים בעזרים כמו מקל נחייה נחשדים לעיתים בשל התנהגותם: הם נתקלים במכשולים, מבטם מרצד, או שהם מבצעים הטיות ראש שנראות "מוגזמות" כדי לרכז מבט למוקד מסוים, ולעיתים יתקשו להישיר מבט אל הדובר איתם.
מוגבלות שמיעה: למה אי-שמיעה אינה סירוב
הדוח מציין שאנשים עם מוגבלות שמיעה לעיתים אינם נשמעים להוראות הניתנות ברמקול או בצעקות, פשוט כיוון שאינם שומעים אותן. כדוגמה לתרגול, הדוח מזכיר תרחיש של אדם עם מוגבלות שמיעה שמגיע למחסום או לנקודת בידוק ואינו שומע את ההוראות. הדוח מזכיר גם שקיימת קבוצה של אנשים חירשים-עיוורים, שלעיתים קרובות אינה מזוהה כבעלת שתי מוגבלויות חושיות, אלא רק כעיוורת או כבדת ראייה.
מוגבלות פיזית, גמגום וטיקים
אנשים עם מוגבלות פיזית בגפיים עלולים להתנייד באמצעות כסא גלגלים, קביים או אמצעים אחרים, ואנשים עם גמגום או "טיקים" (כגון תסמונת טורט) נתקלים לעיתים בחשד או באי הבנה של התנהגותם.
ההגנה המפורשת על ציוד העזר והמלווה
הדוח קובע עיקרון ברור: יש להתייחס בכבוד למלווה, אבל לפנות בכל שאלה קודם כל אל האדם עם המוגבלות עצמו, ורק ברשותו לפנות למלווה. בנוסף, חיית נחייה, מקל, כסא גלגלים או לוח תקשורת הם ההתאמה שהאדם זקוק לה כדי לנוע בעצמאות במרחב הציבורי, ופגיעה בהם דומה לפגיעה ישירה באדם עצמו: אסור לקחת או להרחיק אותם ממנו.
לעזרה בבירור הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לסייע לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני כבדת שמיעה ולא שמעתי הוראה שניתנה ברמקול בנקודת בידוק. זה יכול להיראות כסירוב להישמע?
לפי דוח נציבות שוויון זכויות, זה בדיוק אחד התרחישים שהוועדה עצמה רשמה כדוגמה לתרגול: אדם עם מוגבלות שמיעה שמגיע למחסום או לנקודת בידוק ואינו שומע את ההוראות. הדוח ממליץ לגורמי האכיפה להיות מודעים לכך שאי-שמיעה היא הסיבה האפשרית, לא התנגדות.
שוטר יכול לקחת ממני את מקל ההליכה או את כסא הגלגלים שלי במהלך בירור?
הדוח קובע עיקרון מפורש בניגוד לכך: חיית נחייה, מקל, כסא גלגלים או לוח תקשורת הם ההתאמה שהאדם זקוק לה כדי לנוע בעצמאות, ופגיעה בהם דומה לפגיעה ישירה באדם עצמו. ההנחיה הרשמית אוסרת לקחת או להרחיק אותם מהאדם.
אני מגיעה למפגש עם המשטרה עם מלווה. למי פונים קודם?
לפי הדוח, יש להתייחס בכבוד למלווה, אבל לפנות בכל שאלה קודם כל אל האדם עם המוגבלות עצמו, ורק ברשותו, ובמידת הצורך, לפנות למלווה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888