מי משלם על בית הספר בבית החולים: אחריות מלאה של המדינה, לא של הרשות המקומית
לפי חוק חינוך חינם לילדים חולים, המדינה נושאת בעלות המלאה של חינוך ילד מאושפז, בשונה ממימון חינוך לילד חולה בביתו
עובדות מהירות
- לפי חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001, המדינה, ולא הרשות המקומית, נושאת בהוצאות חינוכו של ילד המאושפז בבית חולים
- לעומת זאת, במימון חינוך לילד חולה השוהה בביתו, המדינה ורשות החינוך המקומית חולקות בהוצאות באותו שיעור שבו הן חולקות במימון חינוך במוסד חינוך רגיל
- שר החינוך, באישור שר הבריאות ובהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות לגבי השתתפות בית החולים עצמו בהוצאות הפעלת המסגרת החינוכית שבתוכו
- עלויות התפעול של מערכת בתי הספר שפועלים בבתי חולים נאמדו ב-2006 בכ-50 מיליון שקל בשנה, בעוד שלפי הערכת משרד החינוך מ-2005 נדרשה תוספת של כ-70 עד 75 מיליון שקל כדי ליישם את החוק במלואו במסגרות שבבתי החולים
הורים לילד מאושפז לא תמיד יודעים מי בכלל אמור לממן את החינוך שהוא מקבל בזמן האשפוז. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממאי 2006 מפרט את חלוקת האחריות התקציבית שקבע חוק חינוך חינם לילדים חולים, התשס"א-2001, ומראה גם את הפער בין מה שהחוק דורש למה שמומן בפועל.
שני מסלולי מימון שונים בחוק
החוק מבחין בין שני מצבים. עבור ילד המאושפז בבית חולים, החוק קובע כי המדינה תישא בהוצאות חינוכו במלואן. עבור ילד חולה השוהה בביתו, בין אם מעל 21 יום רצופים על פי הוראת רופא ובין אם עם מחלה מתמשכת, המדינה ורשות החינוך המקומית נושאות בהוצאות החינוך יחד, באותו שיעור שבו הן נושאות במימון חינוך במוסד חינוך רגיל לפי חוק לימוד חובה. כלומר, ככל שהילד מאושפז בפועל בבית חולים, נטל המימון עובר במלואו למדינה, בעוד שברגע שהילד עובר לחינוך ביתי הרשות המקומית שותפה שוב במימון.
מקום לבית החולים בתמונה
החוק גם משאיר פתח נוסף: שר החינוך, באישור שר הבריאות ובהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר השתתפות בית החולים עצמו בהוצאות הפעלת המסגרת החינוכית הפועלת בתוכו. בפועל, לפי המסמך, בתי הספר וגני הילדים שבבתי החולים מתוקצבים ברובם ישירות מתקציב האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך.
הפער בין הדרישה לביצוע
לפי הנתונים שהוצגו במסמך, עלויות התפעול של מערכת בתי הספר הפועלים בבתי חולים נאמדו ב-2006 בכ-50 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, להערכת משרד החינוך מ-2005, נדרשה תוספת תקציבית של כ-70 עד 75 מיליון שקל רק כדי ליישם באופן מלא את החוק במסגרות החינוכיות שבבתי החולים, מתוך תוספת כוללת של כ-77.58 מיליון שקל שנדרשה ליישום מלא של החוק על שני ענפיו, גם עבור ילדים מאושפזים וגם עבור ילדים חולים בביתם. הפער הזה בין העלות התפעולית בפועל לבין התקציב הדרוש למימוש מלא של זכאות החוק היה אחד הנימוקים לדחיית מועד תחילת החוק בכמה הזדמנויות.
חשוב לדעת: הנתונים היסטוריים
הנתונים התקציביים במאמר זה, כולל עלות התפעול והפערים התקציביים, לקוחים ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2006 ומשקפים תמונת מצב מנקודת זמן אחת. מאז חלפו כמעט שני עשורים, ובכלל זה השפעות תקציביות משמעותיות של מלחמת חרבות הברזל על מערכת הבריאות והחינוך החל מאוקטובר 2023, כך שהסכומים המדויקים כיום שונים בוודאי. עקרון החלוקה עצמו, אחריות מלאה של המדינה למימון חינוך ילד מאושפז לעומת שותפות עם הרשות המקומית עבור ילד חולה בביתו, הוא שנותר הבסיס להבנת מבנה המימון. לבירור פרטני מומלץ לפנות לאגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך.
שאלות נפוצות
למה יש הבדל בין מימון חינוך לילד מאושפז לבין מימון חינוך לילד חולה בביתו?
עבור ילד המאושפז בבית חולים המדינה נושאת בעלות המלאה, ואילו עבור ילד חולה השוהה בביתו ההוצאה מתחלקת בין המדינה לרשות החינוך המקומית, באותו יחס שבו הן חולקות במימון חינוך רגיל.
האם בית החולים עצמו משלם משהו על בית הספר שבתוכו?
החוק מסמיך את שר החינוך, באישור שר הבריאות ובהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע הוראות לגבי השתתפות בית החולים בהוצאות, אך אינו מחייב זאת באופן גורף.
האם התקציב שהוקצה בפועל תאם את מה שהחוק דרש?
לא. לפי המסמך, הייתה תוספת נדרשת של 70 עד 75 מיליון שקל רק עבור המסגרות שבבתי החולים כדי ליישם את החוק במלואו, פער משמעותי לעומת עלות התפעול השוטפת.
שאלות נפוצות
למה יש הבדל בין מימון חינוך לילד מאושפז לבין מימון חינוך לילד חולה בביתו?
החוק מבחין בין שני מצבים: ילד המאושפז בבית חולים, שעבורו המדינה נושאת בעלות המלאה, וילד חולה השוהה בביתו מעל 21 יום או עם מחלה מתמשכת, שעבורו ההוצאה מתחלקת בין המדינה לרשות החינוך המקומית, באותו יחס שבו הן חולקות במימון חינוך רגיל.
האם בית החולים עצמו משלם משהו על בית הספר שבתוכו?
החוק מסמיך את שר החינוך, באישור שר הבריאות ובהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע הוראות לגבי השתתפות בית החולים בהוצאות הפעלת המסגרת החינוכית, אך אינו מחייב זאת באופן גורף.
האם התקציב שהוקצה בפועל תאם את מה שהחוק דרש?
לא. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2006, בעוד שעלות התפעול השוטפת של מערכת בתי הספר בבתי החולים נאמדה בכ-50 מיליון שקל, ההערכה הרשמית הייתה שנדרשת תוספת של 70 עד 75 מיליון שקל נוספים כדי ליישם את החוק במלואו, כלומר פער תקציבי משמעותי בין הדרישה לביצוע בפועל.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888