המשטרה לא משתמשת בנוסח אזהרה מותאם לחשוד עם מוגבלות שכלית
דוח מבקר המדינה מצא שהמשטרה לא עיגנה בנהליה נוסח אזהרת חשוד מותאם למוגבלות, ואינה משתמשת בנוסח שהכין שח"ם, חרף הסיכון המוגבר להודאת שווא באנשים עם מוגבלות.
עובדות מהירות
- לפי חוק חקירה והעדה, חוקר מיוחד חייב להסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את זכות השתיקה המוקנית לו על פי דין. ביולי 2017 הכין שח"ם נוסח אזהרת חשוד מותאם לאנשים עם מוגבלות שכלית והנחה את עובדיו להשתמש בו, בדומה לנוסח מותאם לקטינים שעוגן בתקנות בשנת 2018 (עמוד 206-207).
- דוח מבקר המדינה מצא שמשטרת ישראל לא עיגנה בנהליה נוסח אזהרת חשוד המותאם לאנשים עם מוגבלות לפי סוג מוגבלותם, ואף אינה משתמשת בנוסח שהכין שח"ם עבור אנשים עם מוגבלות שכלית, כנדרש בדין הישראלי ובאמנה הבין-לאומית (עמוד 207).
- בשים לב לסיכון המוגבר להודאת שווא בקרב אנשים עם מוגבלויות מסוימות, מוטלת על גורמי האכיפה חובת זהירות מוגברת בהקפדה על זכויותיהם בחקירה, ואי-אזהרה מותאמת עלולה לשלול מהם את האפשרות להבין את מצבם ולבחור מרצונם בקו הגנתם (עמוד 206-207).
- הביקורת מצאה שהפניית חקירה לחוקר מיוחד בשח"ם מותנית בפועל, במקרים מסוימים, בהמצאת אבחון רשמי של מוגבלות שכלית, אף שהחוק קובע שדי בכך שחוקר המשטרה עצמו סבר שמדובר באדם עם מוגבלות. נמצאו מקרים של אנשים עם מוגבלות שכלית שהחזיקו רק בחוות דעת פסיכולוגית ולא באבחון רשמי, ולכן לא נחקרו בידי חוקר מיוחד (עמוד 206).
- עמדת משטרת ישראל עצמה, כפי שהובעה בתשובתה לביקורת, היא שמן הראוי להעביר לידי החוקרים המיוחדים בשח"ם גם את חקירותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית, משום שלחוקרי המשטרה אין את ההכשרה ואת הניסיון המקצועי שיש לחוקרי שח"ם (עמוד 205).
לפני שחוקר מתחיל לחקור חשוד, הוא חייב להסביר לו את זכות השתיקה שלו, בלשון שהוא באמת מבין. כשמדובר באדם עם מוגבלות שכלית, אזהרה שלא מותאמת לו עלולה להיות חסרת משמעות ממש, ולהעלות משמעותית את הסיכון שהוא יודה במשהו שהוא לא הבין. דוח מבקר המדינה על הבטחת זכויות אנשים עם מוגבלות בהליכים משפטיים בדק את הנושא הזה, יחד עם הקריטריונים להפניית חקירה לחוקר מיוחד, ומצא פערים משמעותיים.
שח"ם הכין נוסח מותאם, המשטרה לא מאמצת אותו
לפי חוק חקירה והעדה, חוקר מיוחד חייב להסביר לנחקר, בלשון המובנת לו, את זכות השתיקה המוקנית לו על פי דין. עוד ביולי 2017 הכין השירות לחקירות מיוחדות (שח"ם) נוסח אזהרת חשוד מותאם במיוחד לאנשים עם מוגבלות שכלית, והנחה את עובדיו להשתמש בו, בדומה להליך דומה שנעשה עבור קטינים ואף עוגן בתקנות רשמיות בשנת 2018. אלא שהביקורת מצאה שמשטרת ישראל לא עיגנה בנהליה שום נוסח אזהרה מותאם למוגבלות, ואף אינה משתמשת בנוסח שהכין שח"ם, על אף שהחוק והאמנה הבין-לאומית מחייבים זאת. התוצאה היא שגם נחקרים שכן מזוהים כאנשים עם מוגבלות שכלית ונחקרים בידי המשטרה עצמה, ולא בידי שח"ם, מקבלים אזהרה בנוסח הרגיל שאינו מותאם למגבלתם, מה שיוצר גם חשש להפליה בין נחקרים באותה מוגבלות בהתאם לגורם שחוקר אותם.
הפניה לחוקר מיוחד תלויה באבחון שלא תמיד קיים
בעיה נוספת נוגעת לעצם ההחלטה מי יחקור את האדם. החוק קובע שדי בכך שחוקר המשטרה עצמו סבור שמדובר באדם עם מוגבלות שכלית כדי להפנות אותו לחוקר מיוחד בשח"ם, בלי שנדרש אבחון רשמי. בפועל, הביקורת מצאה שההפניה מותנית לעיתים בקיומו של אבחון רשמי, ונמצאו מקרים של אנשים עם מוגבלות שכלית שהחזיקו רק בחוות דעת פסיכולוגית, ולכן לא הופנו לחקירה בידי חוקר מיוחד. פרקליטים שהעלו את הבעיה בפני הפורום המשותף למשטרה, לשח"ם ולפרקליטות ציינו שפעמים רבות עבירות מבוצעות בידי נאשמים שאינם מוכרים כלל לגורמי הטיפול בקהילה, ולכן ממילא אין להם אבחון רשמי זמין.
גם המשטרה עצמה מודה בפער
מעניין לציין שהמשטרה עצמה, בתשובתה לביקורת, כתבה שלדעתה ראוי שגם חקירותיהם של אנשים עם מוגבלות נפשית יועברו לחוקרים המיוחדים בשח"ם, מכיוון שלחוקרי המשטרה הרגילים אין את ההכשרה ואת הניסיון המקצועי שיש לחוקרי שח"ם. ההודאה הזאת ממחישה עד כמה הפער בין ההכשרה הנדרשת לבין המענה בפועל ניכר גם בעיני הגורם שאמור לסגור אותו.
מה אפשר לעשות בפועל
- אם אתם או בן משפחה עם מוגבלות שכלית נחקרים במשטרה, אפשר לבקש במפורש הסבר על זכות השתיקה בשפה פשוטה ומובנת, ולא להסתפק בנוסח האזהרה הרגיל.
- אם אין בידיכם אבחון רשמי אבל יש חוות דעת מקצועית כלשהי (פסיכולוגית או אחרת) על מוגבלות שכלית, כדאי להציג אותה ולדרוש הפניה לחוקר מיוחד בשח"ם, גם בלי אבחון פורמלי.
- אם ההפניה לחוקר מיוחד נדחתה או שהאזהרה לא הייתה מותאמת, אפשר לפנות לסניגוריה הציבורית ולהעלות את הנושא כבר בשלב מוקדם של ההליך.
אם אתם או בן משפחה עם מוגבלות מתמודדים עם חקירה משטרתית ולא בטוחים אילו זכויות מגיעות לכם, אנחנו ב-For You כאן לעזור בחינם ובעברית. חייגו 03-382-5888.
שאלות נפוצות
למה חשוב שלמשטרה יהיה נוסח אזהרת חשוד מותאם למוגבלות?
זכות השתיקה חייבת להיות מוסברת לנחקר בלשון המובנת לו. בלי נוסח מותאם, אדם עם מוגבלות שכלית עלול לא להבין את זכויותיו בחקירה, מה שמעלה את הסיכון להודאת שווא. שח"ם כבר הכין נוסח כזה ביולי 2017, אך המשטרה לא עיגנה אותו בנהליה ואינה משתמשת בו.
מה קורה כשאדם עם מוגבלות שכלית אין לו אבחון רשמי?
לפי דוח מבקר המדינה, נמצאו מקרים שבהם הפניה לחקירה בידי חוקר מיוחד בשח"ם הותנתה בפועל בהמצאת אבחון רשמי, אף שהחוק דורש רק שחוקר המשטרה יסבור שמדובר באדם עם מוגבלות. אנשים שהחזיקו רק בחוות דעת פסיכולוגית, בלי אבחון רשמי, לא נחקרו בידי חוקר מיוחד כתוצאה מכך.
מה עמדת המשטרה עצמה בנוגע לחקירת אנשים עם מוגבלות נפשית?
המשטרה כתבה בתשובתה לביקורת שלדעתה עדיף שגם חקירות של אנשים עם מוגבלות נפשית יועברו לחוקרים המיוחדים בשח"ם, מכיוון שלחוקרי המשטרה הרגילים אין את ההכשרה ואת הניסיון המקצועי שיש לחוקרי שח"ם.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888