קשיש או אדם עם דמנציה שנעדר: מדוע המשטרה מחויבת לפתוח בחיפוש מיידי בלי להמתין
נוהל איתור נעדרים של משטרת ישראל מגדיר קשיש מעל גיל 70 וחולה במחלה נפשית כ"נעדר בסיכון גבוה" שמצריך טיפול מיידי.
עובדות מהירות
- לפי "נוהל איתור נעדרים" של אגף המבצעים במשטרת ישראל (נוהל אג"מ 221.110.02, תאריך תחילה 22.08.2019, תאריך פרסום 29.07.2020), "נעדר" מוגדר ככל אדם שהיה אמור להגיע לביתו או למסגרת מגורים אחרת שהוא לן בה, ולא חזר אליה בתוך זמן סביר, ומקום הימצאותו אינו ידוע (נוהל איתור נעדרים, police.gov.il)
- אותו נוהל מגדיר "נעדר בסיכון גבוה" ככולל, בין היתר: קטינים עד גיל 12, קשישים מעל גיל 70, חולים ומוגבלים הזקוקים לאשפוז או לטיפול תרופתי שבלעדיו חייהם בסכנה, חולי נפש המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, ואנשי כוחות ביטחון (נוהל איתור נעדרים, police.gov.il)
- לפי הנוהל, הודעה על נעדר תתקבל בכל יחידת משטרה וללא דיחוי, בין באמצעות הגשת תלונה, דיווח טלפוני למוקד 100, או בכל דרך אחרת; דחיפות הטיפול נקבעת מיד לאחר קבלת האירוע, ומתבססת בין היתר על הגדרת "נעדר בסיכון גבוה", ושלבי הטיפול מקוצרים בהתאם לנסיבות ולסיכון לחיי אדם (נוהל איתור נעדרים, police.gov.il)
- טיפול המשטרה בהודעת בית חולים על היעדרות מטופל מאושפז מתבצע כאשר, בהיעדר טיפול רפואי, נשקפת לנעדר סכנת חיים לפי הגדרת "נעדר בסיכון גבוה", ובית החולים כבר ביצע את כלל הפעולות הנדרשות לאיתורו טרם הדיווח למשטרה, בהתאם לנוהל נפרד של משרד הבריאות המצורף לנוהל המשטרתי כנספח (נוהל איתור נעדרים, police.gov.il)
- בין שלבי הטיפול המפורטים בנוהל: איסוף מידע וזיהוי מאפיינים מיוחדים של הנעדר, לרבות מצב רפואי ונפשי; הערכת מצב ראשונית לקביעת דחיפות הטיפול; וביצוע חיפושים, שיכולים לכלול הזנקת מסוק וחלוקת שטחים לחיפוש, בהתאם לנסיבות (נוהל איתור נעדרים, police.gov.il)
אחד החששות הנפוצים ביותר במשפחות שיש בהן קשיש עצמאי, או אדם המתמודד עם דמנציה, הוא מה קורה אם הוא יוצא מהבית ולא חוזר. יש תפיסה מוטעית ונפוצה שצריך להמתין 24 שעות לפני שמדווחים למשטרה על אדם נעדר. מדריך זה של For You מבוסס על נוהל איתור נעדרים של אגף המבצעים במשטרת ישראל, נוסח שהותר לעיון על פי חוק חופש המידע, ומסביר מדוע קשישים ואנשים עם דמנציה או מוגבלות מקבלים מעמד מיוחד בנוהל הזה, שמחייב את המשטרה לפעול באופן מיידי.
מיהו "נעדר" לפי הנוהל
הנוהל מגדיר "נעדר" ככל אדם שהיה אמור להגיע לביתו, או לכל מסגרת מגורים אחרת שהוא לן בה, ולא חזר אליה בתוך זמן סביר, כאשר מקום הימצאותו אינו ידוע. ההגדרה כוללת גם מטייל שלא הגיע ליעד המתוכנן. אין בהגדרה שום דרישה להמתין פרק זמן מוגדר מראש: לפי הנוהל, הודעה על נעדר מתקבלת בכל יחידת משטרה וללא דיחוי, בין באמצעות הגשת תלונה במשרד החקירות בתחנה, ובין בשיחת טלפון למוקד 100.
קטגוריית "נעדר בסיכון גבוה"
הנוהל קובע קטגוריה נפרדת ומוגדרת של "נעדר בסיכון גבוה", הכוללת: קטינים עד גיל 12; קשישים מעל גיל 70; חולים ומוגבלים הזקוקים לאשפוז או לטיפול תרופתי שבלעדיו חייהם בסכנה; חולי נפש המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים; אנשי כוחות ביטחון, כגון חיילים ואנשי משטרה; וכל אדם שנסיבות האירוע מצביעות על סכנה לחייו. אדם עם דמנציה שנעדר עשוי להשתייך לקטגוריה הזו הן מכוח גילו, אם הוא מעל גיל 70, והן מכוח מצבו הרפואי, אם הוא זקוק לטיפול תרופתי שבלעדיו חייו בסכנה.
מה משתנה בפועל כשמדובר ב"נעדר בסיכון גבוה"
לפי הנוהל, מיד לאחר קבלת ההודעה על אירוע נעדר, נקבעת דחיפות הטיפול בהתאם לנסיבות ולסכנה לחיי הנעדר, ובין המרכיבים שנלקחים בחשבון לקביעת הדחיפות נמצאת במפורש הגדרת "נעדר בסיכון גבוה", לצד מצבו הרפואי של הנעדר ונסיבות ההיעדרות. הנוהל קובע גם באופן מפורש כי שלבי הטיפול "יקוצרו בהתאם לנסיבות ולסיכון חיי אדם". בפועל, זה אומר שבמקרה של קשיש מעל גיל 70 או אדם עם מצב רפואי או נפשי מסכן חיים, המשטרה אינה אמורה להמתין ולפעול לפי לוח זמנים רגיל, אלא לפתוח מיד בפעולות איסוף מידע, הערכת מצב, וחיפוש.
שלבי הטיפול: איסוף מידע, הערכת מצב וחיפוש
הנוהל מפרט שלושה שלבים עיקריים. בשלב איסוף המידע, השוטר או השוטרת המטפלים ממלאים טופס "הודעה על נעדר" הכולל מאפיינים חזותיים (גיל, גובה, מבנה גוף, לבוש), מאפיינים מיוחדים של הנעדר ובהם מצב רפואי או נפשי, סיבת היעדרות אפשרית, כתובות וטלפונים, ומקומות אפשריים שבהם הנעדר עשוי להימצא. בשלב הערכת המצב הראשונית, מפקד האירוע, בשיתוף גורמי החקירות והמבצעים, קובע את דחיפות הטיפול ואת דרכי הפעולה, בהתחשב בין היתר בהגדרת "נעדר בסיכון גבוה", במצבו הרפואי של הנעדר, בתנאי מזג האוויר ובניידותו. בשלב ביצוע החיפושים, הפעולות יכולות לכלול חלוקת גזרות חיפוש, הזנקת יחידות חילוץ, ובמקרה הצורך גם הזנקת מסוק לסיוע.
נעדר שהתגלה כמאושפז ונעלם מבית החולים
הנוהל מתייחס במפורש גם למצב שבו בית חולים מדווח למשטרה על היעדרות של מטופל מאושפז. במקרה כזה, טיפול המשטרה בהודעה מתבצע רק בהתקיים שני תנאים: בהיעדר טיפול רפואי נשקפת לנעדר סכנת חיים, לפי הגדרת "נעדר בסיכון גבוה"; ובית החולים כבר ביצע את כלל הפעולות הנדרשות לאיתור הנעדר בעצמו, טרם הדיווח למשטרה. לנוהל המשטרתי מצורף כנספח נוהל נפרד של משרד הבריאות בנושא דיווח על נעדרים מבתי חולים, כך שהאחריות הראשונית לחיפוש בתוך שטח בית החולים נשארת על בית החולים, לפני שהמשטרה נכנסת לתמונה.
למשפחות המתמודדות עם חשש מתמשך מהיעדרות של קרוב מבוגר או אדם עם דמנציה, כדאי להכין מראש תמונה עדכנית ופרטים מזהים, ולדעת שהגשת הדיווח למשטרה, בין בתלונה בתחנה ובין בטלפון למוקד 100, אינה כרוכה בהמתנה. לשאלות נוספות על זכויות של קשישים ואנשים עם דמנציה מול רשויות המדינה אפשר לפנות לקו הסיוע החינמי של For You בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
בן משפחה קשיש שלי לא חזר הביתה. האם צריך לחכות 24 שעות לפני שמדווחים למשטרה?
לא. לפי נוהל איתור נעדרים של משטרת ישראל, הודעה על נעדר מתקבלת בכל יחידה וללא דיחוי, בין בתלונה בתחנה ובין בטלפון למוקד 100. אין דרישה להמתין פרק זמן מסוים לפני הדיווח, ומי שקרוב משפחתו נעדר, יכול וצריך לפנות מיד.
מה זה "נעדר בסיכון גבוה", ומה זה משנה לגבי הטיפול?
זו קטגוריה שהנוהל מגדיר במפורש, וכוללת בין היתר קשישים מעל גיל 70, חולי נפש המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים, וחולים ומוגבלים הזקוקים לאשפוז או לטיפול תרופתי שבלעדיו חייהם בסכנה. לפי הנוהל, דחיפות הטיפול נקבעת בין היתר לפי ההגדרה הזו, ושלבי הטיפול מקוצרים בהתאם לנסיבות ולסיכון לחיי אדם, כלומר הטיפול באירוע כזה אמור להיות מיידי ולא לפי לוח זמנים רגיל.
קרוב משפחה עם דמנציה נעדר מבית החולים בו הוא מאושפז. מי אחראי לחפש אותו קודם?
לפי הנוהל, כאשר בית חולים מדווח למשטרה על היעדרות של מטופל מאושפז, המשטרה מטפלת בכך רק אחרי שבית החולים כבר ביצע את כלל הפעולות הנדרשות לאיתורו בעצמו, ורק אם בהיעדר טיפול רפואי נשקפת לנעדר סכנת חיים לפי הגדרת "נעדר בסיכון גבוה". לנוהל המשטרתי מצורף כנספח נוהל נפרד של משרד הבריאות בנושא דיווח על נעדרים מבתי חולים.
אילו פרטים כדאי להכין לפני שמגישים תלונה על נעדר?
לפי הנוהל, השוטר או השוטרת המטפלים מחויבים למלא טופס "הודעה על נעדר" מפורט, ובו מאפיינים חזותיים (גיל, גובה, מבנה גוף, לבוש), מאפיינים מיוחדים כמו מצב רפואי או נפשי, סיבת ההיעדרות האפשרית, כתובות וטלפונים, ומקומות אפשריים בהם הנעדר עשוי להימצא. הכנת המידע הזה מראש, כולל תמונה עדכנית, יכולה לסייע לזרז את תחילת החיפוש.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 19.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888