נגישות בפארקי שעשועים: מה קובע החוק על מתקנים, מסלולים ושירותים
מה מחייב החוק בפארקי שעשועים כמו סופרלנד ולונה פארק: אחוזי נגישות למתקנים, מסלולים, חניה ושירותים, לפי תקנות 2013.
עובדות מהירות
- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013, מגדירות 'אתר שעשועים' כמקום שמצויים בו מתקני שעשועים או פעילות אחרת שהציבור עובר במהלכה חוויה ייחודית.
- באתר שעשועים שנפתח לפני 11 במאי 2014 נדרשת נגישות מושב ב-20 אחוזים לפחות ממתקני השעשועים, ובאתר שנפתח לאחר מכן ב-25 אחוזים לפחות, לפי תקנה 12 לתקנות.
- התקנות פוטרות באופן מפורש מחובת הנגשת מושב מתקנים מסוג 'אקסטרים' (extreme), כגון רכבת הרים, אך מחייבות נגישות רציפה בשטחים שבין המתקנים ובכלל זה למתקן לשמירת חפצים.
- מסלול הליכה שקיים באתר ביום התחילה, שהשיפוע בו אינו עולה על 10 אחוזים והפעילות בו אינה אתגרית, חייב להיות נגיש; אם חלק מהמסלול כולל קטע אתגרי או בלתי נגיש, אסור שהדבר ימנע מהמבקר להשלים את שאר הביקור עם שאר הציבור.
- התקנות מחייבות נגישות רציפה מהחניה, המדרכה ותחנת ההסעה אל הכניסה הראשית של האתר, ומהכניסה אל מרכזי העניין, המזנון ובית השימוש הנגיש.
פארקי שעשועים כמו סופרלנד, לונה פארק תל אביב או כיפצובה שונים במובהק ממגרש משחקים שכונתי או ממתקן ספורט ציבורי. הם מכילים רכבות הרים, קרוסלות, מתקני מים ואטרקציות שמערבות תנועה מהירה, האצה ועצירה פתאומית, מה שיוצר מגבלות בטיחות אמיתיות מצד אחד, וצורך אמיתי בנגישות מצד שני. בישראל קיימת מסגרת חוקית ספציפית לאתרי שעשועים, נפרדת מזו שחלה על גני שעשועים לילדים או על מגרשי ספורט, והיא קובעת בדיוק מה מותר לדרוש מהפארק ומה נשאר לשיקול דעתו.
ההגדרה החוקית של אתר שעשועים
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013, שהותקנו מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, מגדירות 'אתר שעשועים' כמקום שמצויים בו מתקני שעשועים או פעילות אחרת שהציבור עובר במהלכה חוויה ייחודית, לרבות השטחים הצמודים למתקנים ולפעילות. 'מתקן שעשועים' מוגדר בהפניה לתקן ישראלי ת"י 1604 חלק 1, העוסק בבטיחות מכונות ומבנים של ירידים וגני שעשועים. אתר שכולל חמישה מתקני שעשועים לפחות, או שמתקיימות בו פעילויות שהציבור עובר במהלכן חוויה ייחודית, מחויב בהכנת תוכנית פעולה מסודרת להנגשתו, המאושרת בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה.
כמה מהמתקנים חייבים להיות נגישים
אחת השאלות הנפוצות ביותר היא כמה מתקנים בפועל חייבים לאפשר גישה למושב לאדם עם מוגבלות. התשובה בתקנות ברורה ומספרית: באתר שעשועים קיים שנפתח לפני 11 במאי 2014 נדרשת נגישות למושב ב-20 אחוזים לפחות ממתקני השעשועים, ובאתר שנפתח לאחר מועד זה, או שנבנה מחדש, נדרשים 25 אחוזים לפחות. הנגישות צריכה להיות למגוון סוגי מתקנים ולא מרוכזת בסוג אחד בלבד, כדי שהמבקר יוכל לבחור מגוון חוויות ולא רק אטרקציה אחת. חשוב לדעת: החובה הזו אינה חלה על מתקנים מסוג 'אקסטרים' (extreme), כמו רכבת הרים, שפטורים במפורש מדרישת נגישות המושב, בשל אופי המתקן ומגבלות הבטיחות המובנות בו.
נגישות בין המתקנים, לא רק בתוכם
מעבר לנגישות המתקנים עצמם, החוק מטיל חובה רחבה יותר: נגישות רציפה בכל השטחים שבין מתקני השעשועים ובין הפעילויות, כך שאדם עם מוגבלות יוכל לנוע בפארק בעצמו ולא רק להגיע לנקודות בודדות. חובה זו כוללת גם את הדרך מהחניה, המדרכה ותחנת ההסעה אל הכניסה הראשית, ומהכניסה אל מרכזי העניין השונים, וכן אל שירותים נלווים כגון מזנון, בית שימוש נגיש, ובאופן ספציפי לאתרי שעשועים גם מתקן לשמירת חפצים, נקודה שאינה מופיעה בהוראות הכלליות החלות על מקומות ציבוריים אחרים.
מסלולי הליכה בתוך אטרקציות
לצד המתקנים הקבועים, יש בפארקי שעשועים גם מסלולים המשלבים חוויה ייחודית, כמו בתי מבוכים, סימולטורים או מסלולי הליכה תיאטרליים. התקנות קובעות שמסלול שהיה קיים ביום כניסת התקנות לתוקף (נובמבר 2013) יהיה נגיש אם הוא מסלול שהמעבר בו הוא בהליכה, השיפוע האורכי שלו אינו עולה על 10 אחוזים, והפעילות בו אינה אתגרית. מסלול חדש שהמעבר בו הוא בהליכה חייב להיות נגיש מלכתחילה. אם תוכנן במסלול חלק הדורש יכולת פיזית מיוחדת, כגון זחילה או טיפוס, לא ימנע חלק זה מהמבקר עם המוגבלות את השלמת הביקור ביתרת המסלול יחד עם שאר הציבור.
מה זה אומר בפועל למבקר
המסגרת החוקית לא הופכת פארק שעשועים לנגיש באופן מוחלט, אבל היא כן קובעת רף מינימלי מחייב: חלק ניכר מהמתקנים חייב לאפשר גישה, השטחים הציבוריים חייבים נגישות רציפה, ומסלולי הליכה שאינם אתגריים חייבים להיות נגישים במלואם. לצד זה, כל אתר שעשועים מחויב לפרסם הצהרת נגישות עדכנית ולהעמיד רכז נגישות שניתן לפנות אליו מראש כדי לברר אילו מתקנים ספציפיים נגישים בפועל, שכן פרטי המתקנים משתנים מפארק לפארק ומתעדכנים עם הזמן.
שאלות נפוצות
האם כל מתקן שעשועים חייב להיות נגיש לכיסא גלגלים?
לא. התקנות דורשות שרק אחוז מסוים מהמתקנים (20 או 25 אחוז, בהתאם למועד פתיחת האתר) יאפשרו נגישות למושב שבמתקן, ומתקני אקסטרים כמו רכבת הרים פטורים במפורש מחובה זו. עם זאת, השטחים שבין המתקנים, הדרכים והשירותים חייבים להיות נגישים באופן רציף.
מי אחראי לוודא שהפארק עומד בדרישות הנגישות?
המפעיל של האתר (חייב בביצוע נגישות) אחראי להכין תוכנית פעולה שמאושרת בידי מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, ולוודא שהותאמות מתוחזקות וזמינות בכל עת שהאתר פתוח לציבור.
האם מסלול הליכה בתוך אטרקציה (למשל בית מבוכים) חייב נגישות מלאה?
אם מדובר במסלול שהמעבר בו הוא בהליכה ואינו כולל פעילות אתגרית, הוא חייב להיות נגיש. אם מתוכנן במסלול קטע הדורש יכולת אתגרית, מותר להשאיר אותו כך, אך אסור שקטע כזה ימנע מהמבקר להשלים את יתרת המסלול.
מה קורה אם הנגשה מסוימת אינה אפשרית מבחינה הנדסית?
התקנות מאפשרות פטור וחלופות במקרים של סיבות הנדסיות מוכחות (כגון היעדר מקום פיזי בגבולות המקרקעין), ובלבד שבוצעה, ככל האפשר, התאמת נגישות חלופית שמאושרת בידי מורשה נגישות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888