6.5 עד 6.7 שעות ביום: נשים ערביות וחרדיות מובילות בהיקף העבודה הביתית הלא משולמת
נשים ערביות משקיעות 6.7 שעות ביום בעבודה ביתית לא משולמת ונשים חרדיות 6.5 שעות, מעל הממוצע הכללי, לפי מחקר ביטוח לאומי.
עובדות מהירות
- נשים ערביות משקיעות בממוצע 6.7 שעות ביום בעבודה ביתית וטיפולית שאינה בשכר, ונשים חרדיות 6.5 שעות ביום, לעומת 5.2 שעות ביום אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות (עמוד 7 במחקר).
- הערך הכספי של עבודה זו מגיע אצל נשים ערביות ל-6,400 עד 10,600 שקל בחודש, ואצל נשים חרדיות ל-6,200 עד 10,400 שקל בחודש, שני הטווחים גבוהים בבירור מהממוצע הכללי באוכלוסייה, 4,000 עד 6,800 שקל בחודש (עמוד 7 במחקר).
- החברה הערבית מהווה כ-18% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, אך תורמת כ-22% מסך הערך הכספי הכולל של העבודה השקופה במשק, חלק גדול יותר מחלקה באוכלוסייה (עמוד 9 במחקר).
- בטבלה המפורטת של תרומת הקבוצות לתוצר, נשים חרדיות תורמות בין 1.2% ל-2.0% מהתוצר המתוקן ונשים ערביות בין 3.1% ל-5.2%, לעומת 13.1% עד 21.8% אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות, פער שנובע בעיקר מהגודל היחסי הקטן יותר של קבוצות האוכלוסייה הללו (עמוד 13 במחקר).
מחקר שהוגש למוסד לביטוח לאומי מגלה שהפער המגדרי הכללי בעבודה ביתית לא משולמת אינו אחיד בכל החברה הישראלית. בקרב נשים ערביות ונשים חרדיות, היקף השעות והערך הכספי גבוהים אף יותר מהממוצע הכללי בקרב נשים.
יותר משעה נוספת ביום
לפי הנתונים, נשים ערביות משקיעות בממוצע 6.7 שעות ביום בעבודה ביתית וטיפולית שאינה בשכר, ונשים חרדיות 6.5 שעות ביום, לעומת 5.2 שעות ביום בלבד אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות. מדובר בפער של יותר משעה ביום בין הקבוצות.
ערך כספי גבוה מהממוצע
הפער בשעות מתורגם גם לפער כספי: ערך העבודה הלא משולמת אצל נשים ערביות נע בין 6,400 ל-10,600 שקל בחודש, ואצל נשים חרדיות בין 6,200 ל-10,400 שקל בחודש, שני הטווחים גבוהים בבירור מהממוצע הכללי באוכלוסייה, שעמד על 4,000 עד 6,800 שקל בחודש בלבד.
תרומה גדולה מהחלק באוכלוסייה
ברמה הארצית, החברה הערבית מהווה כ-18% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל, אך תורמת כ-22% מסך הערך הכספי הכולל של העבודה השקופה במשק, חלק גדול יותר מחלקה היחסי באוכלוסייה.
למה זה לא בא לידי ביטוי בטבלה המפורטת
מי שיסתכל בטבלה המפורטת של תרומת הקבוצות לתוצר עלול להתבלבל: שם, נשים חרדיות תורמות רק בין 1.2% ל-2.0% מהתוצר המתוקן, ונשים ערביות בין 3.1% ל-5.2%, לעומת 13.1% עד 21.8% אצל נשים יהודיות שאינן חרדיות. ההסבר פשוט: זו תרומה מצטברת של קבוצה שלמה לתוצר הלאומי כולו, והיא מושפעת מאוד מהגודל היחסי הקטן יותר של קבוצות האוכלוסייה הללו, ולא מכך שהנטל האישי על כל אישה בודדת קטן יותר, שהרי הוא דווקא גבוה יותר.
מה זה אומר לכם
המספרים ממחישים שהנטל הביתי הלא משולם אינו מתחלק שווה בשווה גם בתוך אוכלוסיית הנשים בישראל, ומשפחות ממגזרים מסוימים נושאות בעומס גבוה יותר. מי שזקוקה לליווי בבירור זכויות וקצבאות יכולה לפנות לעמותת For You בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם נשים ערביות וחרדיות עובדות הכי הרבה שעות בבית, למה תרומתן לתוצר הכולל נמוכה יותר בטבלה המפורטת?
כי מדובר בשני נתונים שונים. שעות העבודה והערך החודשי לאישה בודדת גבוהים יותר אצל נשים ערביות וחרדיות מאשר הממוצע הכללי. אבל כשמחשבים את התרומה המצטברת של כל קבוצה לתוצר הלאומי כולו, הגודל היחסי הקטן יותר של הקבוצות הללו באוכלוסייה מקטין את חלקן בסך הכולל, למרות שהנטל האישי גבוה.
המחקר בדק גם הבדלים בין נשים עובדות ללא עובדות בתוך החברה הערבית או החרדית עצמה?
המחקר מציג פילוח נפרד לפי מגזר, מגדר, ומצב תעסוקתי, אך לא הצליב את כל המשתנים יחד, כך שאין בו נתון ספציפי על שעות העבודה הלא משולמת של אישה חרדית או ערבייה עובדת שכר בהשוואה לזו שאינה עובדת.
מאיפה הגיעו נתוני החלוקה לפי מגזר?
הנתונים מבוססים על סקר הוצאות משק בית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2018, שכלל מדגם מייצג של כ-9,000 משקי בית בישראל, ועל סקר ייעודי בנושא עבודה שקופה שנערך בקרב האוכלוסייה העובדת בשכר.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888