נכה בשיעור תפקודי מלא חויב לשלם 7,500 שקל בחודש מקצבתו לקופת הנשייה: בית המשפט ביטל את זה
פסיקה אמיתית מבית המשפט המחוזי הראתה שלא ניתן לחייב חייב בהליך חדלות פירעון, שהוכר כנכה בשיעור תפקודי מלא וקצבת הנכות היא מקור הכנסתו היחיד, בתשלום חודשי לקופת הנשייה מתוך הקצבה המוגנת.
עובדות מהירות
- גבר בן 65, פרוד מאשתו ומתגורר עם אמו בקרית מלאכי, נכנס ב-2024 להליך חדלות פירעון. הכנסתו היחידה הייתה קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, ובשנת 2025 שילם לו המוסד קצבאות בסכום מצטבר של 369,823 שקל.
- באת כוח הממונה על חדלות פירעון החליטה לחייב אותו בתשלום חודשי של 7,500 שקל לקופת הנשייה, רטרואקטיבית מינואר 2025, בנימוק שהכנסתו החודשית הממוצעת, כ-27,134 שקל, השאירה לו הכנסה פנויה של כ-19,630 שקל בחודש.
- האיש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בטענה שהמוסד לביטוח לאומי הכיר בו כנכה בשיעור תפקודי מלא, וכי סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי קובע שזכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול, מלבד לתשלום מזונות, וסעיף 311 לאותו חוק מוסיף שזכות לגמלה אינה מוקנית לנאמן בהליכי חדלות פירעון.
- בית המשפט המחוזי נשען על שתי הלכות מכוננות של בית המשפט העליון, הלכת לשצ'נקו והלכת עוידה, לפיהן חייב שהוכר כנכה בשיעור תפקודי מלא ואין לו מקורות הכנסה נוספים, אין מקום להשית עליו תשלום חודשי מהקצבאות המוגנות, כי מטרתן להבטיח קיום מינימלי ולא לתחזק קופת חיסכון.
- השופט ציין שלפי ההיסטוריה החקיקתית של חוק חדלות הפירעון, הצעת החוק כללה הסתייגות מפורשת לפיה קצבת ביטוח לאומי מוגנת תילקח בחשבון כהכנסה לצורך קביעת דמי מחיה, אך הסתייגות זו נשמטה מהנוסח הסופי, וסעיף 156(ג) כפי שנחקק שומר במלואו על סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי בלי הבחנה לפי גודל הקצבה, ולכן ביטל את חיוב התשלום החודשי.
פסיקה אמיתית מבית המשפט המחוזי הראתה שלא ניתן לחייב חייב בהליך חדלות פירעון, שהוכר כנכה בשיעור תפקודי מלא וקצבת הנכות היא מקור הכנסתו היחיד, בתשלום חודשי לקופת הנשייה מתוך הקצבה המוגנת. הנה מה שקרה.
מה קרה
גבר בן 65 נכנס להליך חדלות פירעון, כשהכנסתו היחידה היא קצבת נכות מהביטוח הלאומי. הממונה על חדלות פירעון חייב אותו בתשלום חודשי של 7,500 שקל לקופת הנשייה, בטענה שההכנסה הפנויה שלו מאפשרת זאת.
מה טען האיש
הוא נשען על סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, שקובע שזכות לגמלת כסף אינה ניתנת לעיקול, ועל סעיף 311, שקובע שזכות לגמלה אינה מוקנית לנאמן בהליכי חדלות פירעון.
מה קבע בית המשפט
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו, בהסתמך על הלכות לשצ'נקו ועוידה של בית המשפט העליון: חייב שהוכר כנכה בשיעור תפקודי מלא ואין לו מקורות הכנסה נוספים אינו אמור לשאת בתשלום חודשי מהקצבה המוגנת שלו. בית המשפט גם מצא שההיסטוריה החקיקתית תומכת בכך: הסתייגות שהייתה בהצעת החוק המקורית, לפיה קצבה כזו כן תילקח בחשבון כהכנסה, נשמטה מהנוסח הסופי שהתקבל.
התוצאה
חיוב התשלום החודשי בוטל.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם בהליך חדלות פירעון וההכנסה היחידה שלכם היא קצבת נכות מהביטוח הלאומי, בדקו אם חויבתם בתשלום חודשי שעלול לעמוד בסתירה להגנות שבסעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי. לעזרה בבדיקת הזכויות שלכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אם קצבת הנכות מגיעה לסכום גבוה, זה לא משנה את התמונה?
לפי בית המשפט, לא. הוא קבע שסעיף 156(ג) לחוק חדלות פירעון שומר על ההגנה של סעיפים 303 ו-311 לחוק הביטוח הלאומי בלי שום הבחנה לפי גודל הקצבה. ההסתייגות שהייתה מופיעה בהצעת החוק, ולפיה קצבה כזו כן תילקח בחשבון כהכנסה לצורך דמי מחיה, פשוט לא נכנסה לנוסח הסופי שהתקבל בכנסת.
מה ההבדל בין הגנה על "זכות לגמלה" לבין כספים שכבר שולמו לחשבון הבנק?
המקרה הזה עסק בתשלום חודשי שנדרש מתוך קצבה שוטפת שעדיין מוגדרת הכנסתו היחידה של החייב, ולא בשאלה הנפרדת של עיקול כספים שכבר הופקדו בחשבון בנק לאחר זמן. בית המשפט התמקד בכך שקביעת חובת תשלום חודשי קבוע מתוך קצבה מוגנת, כשאין לחייב מקור הכנסה אחר, אינה מתיישבת עם מטרת הסעיפים המגנים על הקצבה.
מה המשמעות של הלכת לשצ'נקו שעליה הסתמך בית המשפט?
הלכת לשצ'נקו, של בית המשפט העליון, קבעה שחייב שהוכר כנכה בשיעור תפקודי מלא על ידי המוסד לביטוח לאומי, שהכנסתו היחידה היא מקצבאות המוסד ואין לו מקורות הכנסה נוספים, אין מקום להשית עליו תשלום חודשי לקופת הנשייה, מכיוון שמטרת הגמלה היא להבטיח קיום מינימלי, לא לשמש כמקור מימון לנושים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888