כמה ישראלים בכלל הפקידו הנחיות מקדימות: הפערים לפי גיל, מגזר ואזור מגורים
עשרים שנה אחרי חקיקת חוק החולה הנוטה למות, פחות מ-1% מהישראלים הפקידו אי פעם הנחיות מקדימות. מי כן ממלא, ומי כמעט לא.
עובדות מהירות
- לפי נתוני משרד הבריאות שנמסרו למרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיום הקמת מאגר ההנחיות המקדימות ועד סוף שנת 2024 הופקדו בו 25,434 טופסי הנחיות מקדימות ו-22,688 טופסי ייפוי כוח מלאים לפי הנוסח הקבוע בחוק החולה הנוטה למות, לצד סוגי טפסים נוספים שאינם קבועים בחוק
- בסך הכול הופקדו במאגר 70,296 טופסי הפקדה ראשונה מכל הסוגים, על ידי 60,301 אנשים, מתוכם 49,239 היו בין החיים נכון לסוף שנת 2024; מספר הטפסים שהופקדו בשנה עלה בהדרגה מ-89 טפסים בשנת 2007 עד לשיא של 10,788 טפסים בשנת 2023
- 64% מטופסי ההפקדה הראשונה במאגר הופקדו על ידי נשים, לעומת 37% על ידי גברים; 92% מהטפסים הופקדו על ידי בני 65 ומעלה, ו-60% מהמפקידים התגוררו במחוזות תל אביב והמרכז, שבהם מתגוררים רק 40% מכלל האוכלוסייה
- שיעור ההפקדות ל-10,000 תושבים עולה בחדות ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של יישוב המגורים גבוה יותר: 0.13 בלבד ל-10,000 נפש באשכול 1 (הנמוך ביותר), לעומת 134.34 ל-10,000 נפש באשכול 10 (הגבוה ביותר); ביישובים ערביים השיעור עומד על 0.7 ל-10,000 וביישובים חרדיים על 1.1 ל-10,000, לעומת 85.1 ל-10,000 בשאר היישובים
- לפי הערכת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר האנשים בישראל שהפקידו אי פעם הנחיות מקדימות או ייפוי כוח מכל הסוגים ועדיין בחיים שווה לכ-0.74% מהישראלים בני 17 ומעלה ולכ-4% מהישראלים בני 65 ומעלה, לעומת שיעורי מילוי טפסי הנחיות טיפול הנעים במדינות מערביות בין 4% בנורבגיה ל-58% בגרמניה
חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005, נותן לכל אדם מגיל 17 ומעלה כלי פשוט למראה: לקבוע מראש, בעודו כשיר, איזה טיפול רפואי הוא רוצה או לא רוצה לקבל אם יוגדר יום אחד כחולה הנוטה למות. עשרים שנה אחרי החקיקה, דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ממרץ 2025 חושף שהמספרים בפועל נמוכים מאוד, ושהשימוש בכלי הזה רחוק מלהיות שוויוני בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
כמה טפסים הופקדו בפועל
משרד הבריאות מפעיל מאגר הנחיות מקדימות, שההפקדה בו וולונטרית לגמרי. לפי נתונים שהמשרד מסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיום הקמת המאגר ועד סוף 2024 הופקדו בו 25,434 טופסי הנחיות מקדימות ו-22,688 טופסי ייפוי כוח בנוסח הקבוע בחוק. לצדם הופקדו גם סוגי טפסים שאינם קבועים בחוק עצמו, ובהם טופס ייפוי כוח מקוצר של המשרד וטפסים של עמותת ליל"ך. בסך הכול, מכל הסוגים יחד, הופקדו במאגר 70,296 טופסי הפקדה ראשונה, על ידי 60,301 אנשים שונים, מתוכם 49,239 היו עדיין בין החיים נכון לסוף 2024.
המגמה השנתית מראה עלייה הדרגתית: מ-89 טפסים בלבד בשנת 2007, השנה הראשונה להפעלת המאגר, עד לשיא של 10,788 טפסים בשנת 2023. בשנת 2024 נרשמה ירידה של כ-24% במספר ההפקדות לעומת 2023, אך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין שאין בידיו מידע אם הסיבה לכך היא שטפסים משנת 2024 טרם נקלטו במלואם במערכת.
מי בעצם ממלא את הטפסים
הפילוח הדמוגרפי של מפקידי הטפסים חד למדי. 64% מטופסי ההפקדה הראשונה הופקדו על ידי נשים, לעומת 37% על ידי גברים. 92% מהטפסים הופקדו על ידי בני 65 ומעלה, ורק 8% על ידי בני 17 עד 64. גם מבחינה גאוגרפית התמונה לא מאוזנת: 60% מהטפסים הופקדו על ידי תושבי מחוזות תל אביב והמרכז, למרות שרק 40% מכלל האוכלוסייה מתגוררים שם. במחוזות הצפון ויהודה ושומרון שיעור ההפקדה נמוך בכחצי משיעורם באוכלוסייה, ובמחוז הדרום השיעור נמוך אף יותר.
הפער החברתי-כלכלי בולט לא פחות. שיעור ההפקדות ל-10,000 תושבים עולה בהתמדה ככל שהאשכול החברתי-כלכלי של היישוב גבוה יותר: באשכול 1, הנמוך ביותר, השיעור עומד על 0.13 בלבד ל-10,000 נפש, ואילו באשכול 10, הגבוה ביותר, הוא מזנק ל-134.34 ל-10,000 נפש, פער של פי אלף בקירוב. ביישובים ערביים (לא כולל ערים מעורבות) השיעור הוא 0.7 ל-10,000 תושבים, וביישובים חרדיים 1.1 ל-10,000, לעומת 85.1 ל-10,000 בשאר היישובים. הפרופיל הטיפוסי של מי שמפקיד היום הנחיות מקדימות בישראל הוא אישה בת 65 ומעלה, מתושבות מחוז תל אביב או המרכז, מיישוב באשכולות החברתיים-כלכליים 7 עד 9.
איך זה נראה מול העולם
כדי להעריך את היקף התופעה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת חישב שמספר האנשים בישראל שהפקידו אי פעם הנחיות מקדימות או ייפוי כוח מכל הסוגים, ועדיין בחיים, שווה לכ-0.74% מכלל הישראלים בני 17 ומעלה, ולכ-4% מהישראלים בני 65 ומעלה. לשם השוואה, מחקרים במדינות מערביות שונות מצאו ששיעור מילוי טפסי הנחיות טיפול נע בין 4% בנורבגיה ל-58% בגרמניה, ושיעור מילוי ייפוי כוח נע בין 6% בנורבגיה ל-67% בארצות הברית. ועדת שטינברג, שהמליצה על חקיקת החוק המקורי, ציינה עוד ב-2002 שההסדרים הקיימים בעולם אינם מתאימים כשלעצמם לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, כך שהשוואה ישירה מוגבלת, אך הפער בשיעורי המילוי בולט בכל זאת.
מה זה אומר בפועל
המשמעות המעשית של הנתונים היא שרוב מוחלט של הישראלים מגיעים לרגע שבו מתעורר צורך בהחלטה על טיפול רפואי בסוף החיים בלי שום מסמך שמבטא את רצונם מראש. במצב כזה, לפי החוק, ההחלטה עוברת לרופא האחראי, שנדרש להתחשב בהצהרת אדם קרוב על רצון החולה, או לוועדה מוסדית אם יש מחלוקת. מילוי הנחיות מקדימות או ייפוי כוח מבעוד מועד, כל עוד כשירים לכך, הוא הדרך היחידה להבטיח שההחלטה תשקף את הרצון האישי ולא הערכה חיצונית שלו.
שאלות נפוצות
כמה זמן בתוקף הנחיות מקדימות או ייפוי כוח שממלאים?
לפי החוק הטפסים תקפים לחמש שנים מיום החתימה, וניתן לחדשם לתקופות נוספות של חמש שנים באמצעות טופס חידוש. משרד הבריאות, לא המפקיד, הוא זה שאמור להזכיר על הצורך בחידוש.
מי בישראל הכי פחות ממלא הנחיות מקדימות?
לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור ההפקדה נמוך במיוחד ביישובים ערביים וביישובים חרדיים, וכן במחוזות הצפון, יהודה ושומרון והדרום, לעומת שיעור גבוה משמעותית באוכלוסייה המבוגרת באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים במחוזות תל אביב והמרכז.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888