מגישים תלונה בשם הורה מבוגר? הנתונים מראים שזו הדרך המקובלת ביותר
ככל שגיל בני הגיל השלישי עולה, כך גדל השיעור שמגיש תלונה דרך מייצג ולא לבד. הנתונים של נציבות תלונות הציבור והסקר הבין-לאומי מראים למה זה טבעי לגמרי.
עובדות מהירות
- שיעור המתלוננים בני הגיל השלישי המגישים תלונה לנציבות תלונות הציבור באמצעות מייצג עולה בהתמדה עם הגיל: מ-8.9% בלבד בגילי 65 עד 69, עד 33.4% בגילי 85 ומעלה, כמעט פי ארבעה (עמ' 28 בדוח).
- רמת ההשכלה קשורה אף היא לדפוס הגשת התלונה: בקרב מתלוננים שהגישו את תלונתם באמצעות מייצג, 74% (30.8% עם פחות מ-12 שנות לימוד ועוד 43.2% עם 12 שנות לימוד ובגרות) לא היו בעלי השכלה אקדמית, בעוד שבקרב מתלוננים שהגישו את תלונתם בעצמם השיעור המקביל היה נמוך יותר, 55.3% (עמ' 30 בדוח).
- מתוך מוסדות האומבודסמן בעולם שדיווחו כי השירותים הדיגיטליים מגבילים את הגישה של בני הגיל השלישי אליהם (83% מהמשיבים), אחת הדרכים החלופיות המרכזיות שהם מציעים היא לאפשר במפורש לבן משפחה או לחבר להגיש תלונה במקום הקשיש עצמו (עמ' 104 בדוח).
הרבה בני משפחה מהססים לפני שהם פונים בשם הורה או סבא וסבתא מבוגרים לגוף ציבורי או מגישים בשמם תלונה, מתוך תחושה שזה לא ממש 'שלהם' לעשות. הנתונים של נציבות תלונות הציבור מראים בדיוק את ההפך: ככל שהגיל עולה, ההיעזרות במייצג הופכת לנורמה, לא לחריג.
ככל שהגיל עולה, גדל השימוש במייצג
מתוך המתלוננים בני הגיל השלישי שפנו לנציבות תלונות הציבור, רק 8.9% בגילי 65 עד 69 השתמשו במייצג להגשת התלונה. אצל בני 85 ומעלה השיעור מזנק ל-33.4%, כמעט פי ארבעה. במילים אחרות, אצל האוכלוסייה המבוגרת ביותר, הגשת תלונה דרך בן משפחה, חבר או ארגון מיצוי זכויות היא כבר הדפוס הרווח יותר ולא היוצא מן הכלל.
גם רמת ההשכלה משפיעה
מגמה דומה קיימת גם ביחס להשכלה: בקרב מתלוננים שהגישו את תלונתם באמצעות מייצג, 74% לא היו בעלי השכלה אקדמית (30.8% עם פחות מ-12 שנות לימוד, ועוד 43.2% עם 12 שנות לימוד ובגרות בלבד), בעוד שבקרב מתלוננים שהגישו את התלונה בעצמם השיעור המקביל היה נמוך יותר, 55.3%. כלומר, מי שאין לו השכלה אקדמית נעזר במייצג יחסית יותר מאשר מי שכן.
גם בעולם זו דרך מוכרת ומומלצת
הממצא הזה לא ייחודי לישראל. בסקר הבין-לאומי שערכה נציבות תלונות הציבור בקרב מוסדות אומבודסמן, כמעט כל המוסדות שדיווחו שהשירותים הדיגיטליים מקשים על בני הגיל השלישי (83% מהמשיבים) ציינו שאחת הדרכים המרכזיות שהם מציעים כפתרון היא לאפשר במפורש לבן משפחה או לחבר להגיש תלונה במקום הקשיש עצמו.
המסקנה למשפחה שלכם
אם הורה או סבא וסבתא מבוגרים מתקשים להתמודד לבד מול משרד ממשלתי, קופת חולים או המוסד לביטוח לאומי, אין שום סיבה לוותר על הפנייה רק בגלל שהם לא מרגישים מסוגלים לעשות זאת בעצמם. הנתונים, בישראל ובעולם, מראים שזה בדיוק התפקיד שבני משפחה ממלאים, וזה בדיוק הצורך שמערכות התלונות בנויות לתת לו מענה.
שאלות נפוצות
האם מותר לי כבן או בת להגיש תלונה בשם הורה מבוגר לנציבות תלונות הציבור בלי שהוא נוכח?
כן, נציבות תלונות הציבור מקבלת תלונות המוגשות באמצעות מייצג, ובני משפחה הם הדוגמה הנפוצה ביותר לכך. הנתונים מראים שזו בדיוק הדרך שבה מוגשות תלונות רבות של בני הגיל השלישי המבוגרים ביותר.
האם צריך ייפוי כוח פורמלי כדי להגיש תלונה בשם הורה?
זה תלוי בסוג הפנייה ובגוף שאליו פונים, ולעיתים מספיק הסבר על הקשר המשפחתי והנסיבות. מומלץ לבדוק מול נציבות תלונות הציבור מה נדרש במקרה הספציפי, בייחוד כשמדובר במידע רגיש.
למה דווקא מבוגרים בני 85 ומעלה נעזרים כל כך הרבה במייצגים?
הדוח מסביר זאת בשילוב של מגבלות פיזיות וקוגניטיביות שכיחות יותר בגילים המתקדמים, וכן בכך שהיעזרות במייצג נדרשת גם כשהמתלונן סיעודי או תלוי באחרים בהיבטים אחרים של חייו.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888