מוסד סיעודי בירושלים בלי קלינאית תקשורת בכלל, למרות שהתקן דורש זאת
בדוח בקרה של משרד הבריאות במוסד נוה הדר נמצא כי משרת קלינאות תקשורת ריקה לחלוטין, ולכן לא בוצעה בקרה בתחום.
עובדות מהירות
- לפי נספח ג׳ של הדוח, התקן הנדרש למשרת קלינאות תקשורת (Speech therapist) במוסד נוה הדר עומד על 0.800 משרה, ואילו בפועל הועסקו 0.000 שעות, פער של 100 אחוז (עמוד 31 בדוח)
- בשל היעדרות מוחלטת של איש מקצוע בתחום, נספח א׳ של הדוח קובע במפורש: ״במקצוע קלינאות תקשורת לא התקיימה בקרה״ (עמוד 5 בדוח)
- בבקרת תחום התזונה נמצא כי ״התבררה חוסר אחידות בין המלצות קלינאית תקשורת, רופא, דיאטן והמחלק בפועל״ לגבי מרקמי מזון ושתייה למטופלים עם קשיי בליעה (עמוד 14 בדוח)
- לצד זאת, גם משרת הפיזיותרפיה נמצאה מעט מתחת לתקן: 0.400 משרה בפועל מול תקן של 0.420, פער של 4.8 אחוז (עמוד 31 בדוח)
- הפיזיותרפיסטית שעבדה במוסד ביום הבקרה החליפה פיזיותרפיסט קודם רק חודשיים לפני הביקורת, ב-1.5.24 (עמוד 15 בדוח)
בדוח הבקרה שערך משרד הבריאות במוסד נוה הדר בירושלים ב-1.7.2024 יש ממצא שבולט בהיעדרו: תחום קלינאות התקשורת. הדוח כולל טבלת תקן מול מצבה (נספח ג׳) לכל המקצועות המטפלים במוסד, ומראה שבתחום קלינאות תקשורת אין אף שעת עבודה בפועל, על אף שהתקן הנדרש עומד על 0.8 משרה.
משרה שקיימת רק על הנייר
הפער בין הדרישה למציאות כאן הוא מוחלט: 100 אחוז. המשמעות המעשית מופיעה כבר בתחילת הדוח, בנספח א׳ שמסכם את תחומי הבקרה השונים, שם נכתב במפורש שבמקצוע קלינאות תקשורת לא התקיימה בקרה כלל, פשוט כי אין את מי לבקר.
למה זה משפיע על הטיפול היומיומי
ההשלכה של המשרה הריקה לא נשארת תיאורטית. בבקרת תחום התזונה, שנערכה באותו ביקור, נמצא כי יש חוסר אחידות בין הגורמים המקצועיים השונים, קלינאית תקשורת, רופא, דיאטן והמחלק בפועל של הארוחות, בנוגע למרקם המזון והשתייה המתאים למטופלים עם קשיי בליעה (דיספגיה). כלומר בלי בעלת התפקיד שאמורה להוביל את ההחלטה הזו, כל גורם פועל קצת לפי שיקול דעתו, וזה בדיוק המצב שדוח הבקרה מבקש לתקן.
לא רק קלינאות תקשורת
גם תחום הפיזיותרפיה נמצא מעט מתחת לתקן הנדרש, 0.4 משרה בפועל מול תקן של 0.42, פער קטן יחסית של כ-5 אחוז. חשוב לציין שהפיזיותרפיסטית שעבדה במוסד ביום הבקרה החליפה עובד קודם רק כחודשיים לפני הביקורת, כך שהמוסד היה בעיצומו של תהליך קליטה כשהבקרה נערכה.
מה אפשר לעשות
משפחות של מטופלים עם קשיי בליעה, שנמצא כי 7 מהם במוסד ניזונים באמצעות זונדה (PEG), יכולות לבקש לראות את תוכנית הטיפול התזונתי המתועדת של קרובן, ולוודא שהיא כוללת התייחסות ברורה למרקם המזון והשתייה המומלץ. כשאין קלינאית תקשורת קבועה, כדאי לשאול את הצוות איך מתקבלת ההחלטה הזו בפועל.
שאלות נפוצות
מה תפקידה של קלינאית תקשורת במחלקה סיעודית?
קלינאית תקשורת (קלינאות תקשורת) מטפלת בין השאר בקשיי בליעה (דיספגיה), שכיחים מאוד בקרב מטופלים סיעודיים מבוגרים, וקובעת יחד עם הצוות הרפואי והתזונתי את מרקם המזון והשתייה הבטוח לכל מטופל. כשאין בעל תפקיד כזה, ההחלטות על מרקמי מזון מתקבלות ללא הגורם המקצועי שאמור להוביל אותן, מה שמעלה סיכון להיחנקות או לשאיפת מזון לריאות.
מה זה נספח ג׳ בדוח בקרה, ואיך קוראים אותו?
נספח ג׳ הוא טבלה שמשווה, לכל מקצוע במוסד, בין תקן כוח האדם הנדרש לפי מספר המיטות לבין כוח האדם המועסק בפועל. העמודה ״פער״ מחושבת כהפרש בין המשרה בפועל למשרה הנדרשת, והעמודה ״פער באחוזים״ היא הפער הזה מחולק בתקן הנדרש. פער חיובי אומר שיש יותר משרות ממה שנדרש, ופער שלילי, כמו במקרה של הפיזיותרפיה כאן, אומר שיש פחות.
לאן פונים אם חושדים שקרוב משפחה עם קשיי בליעה לא מקבל מזון במרקם הבטוח לו?
כתובת ראשונה היא הצוות הסיעודי והרפואי במוסד עצמו, ולבקש לראות את תוכנית הטיפול התזונתי המתועדת. אם אין מענה מספק, ניתן לפנות ללשכת הבריאות המחוזית או לאגף לגריאטריה במשרד הבריאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888