מכשירי שיקום וניידות לנפגעי עבודה: למה הרפורמה שהעבירה את הציוד לקופות החולים לא חלה עליהם
תיקון מיוחד לחוק הביטוח הלאומי משאיר נפגעי עבודה בהסדר הישן מול קופות החולים, ולא מעביר אותם לסל הבריאות הכללי כמו כל השאר.
עובדות מהירות
- ב-2 באוקטובר 2022 קיבלה הממשלה את החלטה מספר 1885, שעניינה העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שיקום וניידות מהמדינה לקופות החולים (עמוד 734 בהצעת החוק).
- בעקבות ההחלטה הותקן צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג-2022, שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2024 והעביר את רוב מכשירי השיקום והניידות מאחריות משרד הבריאות אל סל הבריאות שמספקות קופות החולים (עמוד 734 בהצעת החוק).
- סעיף 86(א)(1)(1) לחוק הביטוח הלאומי קובע שזכאותו של נפגע עבודה לשיקום רפואי ומקצועי מכוח החוק אינה חלה על שירותים שכלולים בסל הבריאות, כך שבלי תיקון מפורש היו נפגעי העבודה עלולים לאבד את ההסדר הקיים שלהם ברגע שהמכשירים עברו לסל הבריאות (עמוד 734 בהצעת החוק).
- תיקון מספר 245 לחוק הביטוח הלאומי קובע שמכשירי שיקום וניידות לא ייחשבו כלולים בסל הבריאות לעניין ההחרגה שבסעיף 86(א)(1)(1), כך שנפגעי עבודה ימשיכו לקבל אותם מכוח ההסכם הקיים בין הביטוח הלאומי לקופות החולים לפי סעיף 91 לחוק, ולא יעברו למסלול הכללי (עמוד 734 בהצעת החוק).
- דברי ההסבר להצעת החוק מציינים כי חלק קטן ממכשירי השיקום והניידות נשאר בכל זאת באחריות משרד הבריאות גם לאחר כניסת הצו לתוקף (עמוד 734 בהצעת החוק).
בשנים האחרונות עברה בישראל רפורמה שהעבירה את האחריות על מרבית מכשירי השיקום והניידות ממשרד הבריאות אל קופות החולים. מי שנפגע בעבודה ומקבל מכשירי שיקום מכוח חוק הביטוח הלאומי עלול לתהות אם גם הוא צריך לעבור למסלול החדש מול קופת החולים. התשובה הרשמית, שמופיעה בהצעת חוק ממשלתית מפורטת, היא לא: נפגעי עבודה קיבלו הסדר נפרד שממשיך אותם במסלול הישן.
הרקע: החלטת ממשלה והצו שהעביר את הציוד לסל הבריאות
ב-2 באוקטובר 2022 קיבלה הממשלה את החלטה מספר 1885, שעניינה העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שיקום וניידות מהמדינה לקופות החולים. בעקבות ההחלטה הותקן צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג-2022, שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2024. מרגע זה, רוב מכשירי השיקום והניידות שעד אז ניתנו על ידי משרד הבריאות במסגרת התוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, עברו לתוספת השנייה לחוק, כלומר לסל הבריאות שמספקות קופות החולים.
הבעיה: סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי לא היה מותאם למצב החדש
נפגע עבודה תושב ישראל זכאי, מכוח סעיף 86 לחוק הביטוח הלאומי, לריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי. אלא שסעיף 86(א)(1)(1) לאותו חוק קובע שהזכאות הזו אינה חלה על שירותי בריאות שכלולים בסל הבריאות לפי התוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. כל עוד מכשירי השיקום והניידות היו בתוספת השלישית וניתנו ישירות על ידי המדינה, לא הייתה בעיה. אבל ברגע שהם עברו לתוספת השנייה, כלומר לסל הבריאות, ההחרגה הזו הייתה עלולה לפגוע דווקא בנפגעי העבודה: הם היו עלולים לצאת מהמסגרת שמכוחה קיבלו את המכשירים עד היום, בלי שיהיה ברור שהם נכנסים באופן חלק להסדר החדש.
הפתרון: תיקון מספר 245 לחוק הביטוח הלאומי
כדי לשמור על ההמשכיות עבור נפגעי עבודה, גובשה הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 245) (העברת האחריות הביטוחית בתחום מכשירי שיקום וניידות מן המדינה לקופות החולים), התשפ"ד-2024. התיקון קובע שמכשירי שיקום וניידות המפורטים בצו משנת 2022 לא ייחשבו כלולים בסל הבריאות לצורך ההחרגה שבסעיף 86(א)(1)(1). המשמעות המעשית: נפגעי עבודה ימשיכו לקבל את מכשירי השיקום והניידות שלהם באותו אופן שבו קיבלו אותם עד כה, מכוח ההסכם הקיים בין המוסד לביטוח לאומי לקופות החולים לפי סעיף 91 לחוק הביטוח הלאומי, ולא יעברו להסדר הכללי שחל על שאר האוכלוסייה.
מה לא השתנה, ומה נשאר בידי משרד הבריאות
דברי ההסבר להצעת החוק מבהירים גם שחלק קטן ממכשירי השיקום והניידות ממשיך להיות באחריות משרד הבריאות ישירות, גם אחרי כניסת הצו לתוקף, ואינו עובר במלואו לקופות החולים. תיקון החוק לגבי נפגעי עבודה נכנס לתוקף באותו מועד שבו נכנס לתוקף הצו על התוספות השנייה והשלישית, כלומר ב-1 באפריל 2024, כך שהוא חל במקביל למעבר הכללי לסל הבריאות ולא כמהלך נפרד בזמן.
למה זה חשוב בפועל
ההסדר הזה נועד למנוע מצב שבו נפגעי עבודה, שכבר מתמודדים עם פגיעה ותהליך שיקום, יצטרכו גם להתמודד עם שינוי בירוקרטי במסגרת שמספקת להם ציוד חיוני כמו כיסאות גלגלים, מכשירי הליכה או אביזרי שיקום אחרים. השמירה על המסלול הקיים, מול קופות החולים אך מכוח ההסכם הישן עם הביטוח הלאומי ולא מכוח סל הבריאות הכללי, אמורה למנוע פגיעה בזכויות שהיו קיימות ערב הרפורמה.
שאלות נפוצות
אני נפגע עבודה שמקבל כיסא גלגלים או מכשיר שיקום אחר. האם מ-1 באפריל 2024 אני צריך לפנות לקופת החולים כמו כל שאר המבוטחים?
לא. תיקון מספר 245 לחוק הביטוח הלאומי קבע שמכשירי שיקום וניידות לא ייחשבו חלק מסל הבריאות לצורך זכאותם של נפגעי עבודה, ולכן הם ממשיכים לקבל את המכשירים מכוח ההסכם הקיים בין המוסד לביטוח לאומי לקופות החולים לפי סעיף 91 לחוק, ולא במסגרת ההסדר הכללי החדש.
למה בכלל היה צריך תיקון מיוחד לחוק רק בשביל נפגעי עבודה?
כי סעיף 86(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע שזכאות נפגע עבודה לשיקום רפואי לפי אותו סעיף לא חלה על שירותים הכלולים בסל הבריאות. ברגע שמכשירי שיקום וניידות הועברו לסל הבריאות, בלי תיקון נוסף היו נפגעי העבודה נופלים בין הכיסאות: לא מקבלים אותם מכוח חוק הביטוח הלאומי, ולא בהכרח באותו אופן דרך סל הבריאות. התיקון סוגר את הפער הזה.
האם כל מכשירי השיקום והניידות עברו לאחריות קופות החולים?
לא כולם. דברי ההסבר להצעת החוק מציינים במפורש שחלק קטן ממכשירי השיקום והניידות נשאר באחריות משרד הבריאות גם אחרי כניסת הצו לתוקף, לצד המעבר של רובם לסל הבריאות.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888