ForYou בשבילך

ועדות ובירוקרטיהעודכן: 09.10.2026

שניים משלושה חברי ועדת סל שיקום מועסקים בידי הגורם שמפנה את המטופל

דוח מבקר המדינה מצא שברוב המקרים רוב חברי ועדת סל השיקום הם אנשי מקצוע של הגורם שהפנה את המטופל אליה, ניגוד עניינים מוסדי של ממש.

עובדות מהירות

  • חוק שיקום נכי נפש קובע שוועדת סל שיקום אזורית תמנה שלושה חברים, שניים לפחות עובדים מקצועיים (כגון פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי) והשלישי, יושב הראש, עובד מדינה (עמוד 603 במסמך).
  • כבר בביקורת השלישית משנת 2007 קבע מבקר המדינה שבהרכבים מסוימים מתעורר חשש לניגוד עניינים, למשל כשבוועדה משתתף עובד מקצועי של הגורם המפנה, כמו בית החולים הפסיכיאטרי המטפל בנכה הנפש, שעלול להעדיף להשאיר אותו באשפוז או להיפך, לשחרר אותו כדי לפנות מיטה (עמוד 604 במסמך).
  • הביקורת הנוכחית מצאה שברוב המקרים, שניים מתוך שלושת חברי הוועדה הם אנשי מקצוע המועסקים בידי הגורם המפנה או בעלי זיקה אליו, הרכב שיוצר ניגוד עניינים מוסדי ועלול להקשות על חברי הוועדה לפעול באופן אובייקטיבי (עמוד 604 במסמך).
  • קופת חולים כללית מסרה בדצמבר 2015 כי הובהר לה מול ממונת שיקום ארצית וראשת אגף בריאות הנפש שעובדי הקופה המטפלים במרפאות בריאות הנפש בקהילה לא ישתתפו עוד כחברים בוועדות סל השיקום, שכן זו חובת משרד הבריאות עצמו (עמוד 604 במסמך).
  • משרד הבריאות השיב בינואר 2016 כי בעקבות זאת החליט המנכ"ל לתקצב מימון לחברי ועדה חיצוניים כפתרון למחסור בכוח אדם, והמשרד פועל ליישום ההחלטה, תחילה במחוז דרום ובמהלך שנת 2016 בפריסה ארצית (עמוד 604 במסמך).

מי בדיוק מחליט אם נכה נפש יקבל סל שיקום, ואיזה סוג שירות יתאים לו? דוח מבקר המדינה משנת 2016 בדק את הרכב ועדות סל השיקום, ומצא שבהרבה מקרים האנשים שמחליטים הם בדיוק אלה שיש להם עניין בתוצאה.

מי אמור לשבת בוועדה, לפי החוק

חוק שיקום נכי נפש קובע שוועדת סל שיקום אזורית תמנה שלושה חברים: שניים לפחות עובדים מקצועיים, כמו פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק, והשלישי, יושב הראש, עובד מדינה. המטרה היא לשמור על החלטה מאוזנת ומקצועית.

אזהרה שניתנה כבר ב-2007

הבעיה הזאת לא חדשה. כבר בביקורת השלישית משנת 2007 קבע מבקר המדינה שבהרכבים מסוימים של הוועדות מתעורר חשש ממשי לניגוד עניינים, למשל כשבוועדה משתתף עובד מקצועי של הגורם המפנה, כמו בית החולים הפסיכיאטרי המטפל בנכה הנפש. לעובד כזה עלול להיות אינטרס להשאיר את המטופל באשפוז, או להיפך, לשחרר אותו במהירות כדי לפנות מיטה למאושפז אחר.

ברוב המקרים, ממש מה שהוזהרו ממנו

הביקורת הנוכחית מצאה שהאזהרה הזאת לא נפתרה: ברוב המקרים, שניים מתוך שלושת חברי הוועדה הם אנשי מקצוע המועסקים בידי הגורם המפנה או בעלי זיקה אליו. הרכב כזה יוצר ניגוד עניינים מוסדי, ועלול להקשות על חברי הוועדה לפעול באופן אובייקטיבי, עם חשש ממשי שההחלטות שלהם מושפעות משיקולים זרים.

קופת חולים כללית מסרבת לשתף פעולה עם ההרכב הזה

קופת חולים כללית מסרה בדצמבר 2015 שהיא הבהירה למשרד הבריאות כי עובדיה המטפלים במרפאות בריאות הנפש בקהילה לא ישתתפו עוד כחברים בוועדות סל השיקום, מכיוון שזו חובת המשרד עצמו לאייש את הוועדות באנשיו. משרד הבריאות השיב בינואר 2016 שבעקבות זאת החליט המנכ"ל לתקצב מימון לחברי ועדה חיצוניים, והמשרד מיישם את ההחלטה תחילה במחוז דרום, ובמהלך שנת 2016 בפריסה ארצית.

למה זה חשוב למשפחה

אם בן משפחה שלכם עומד בפני ועדת סל שיקום, כדאי לשאול מראש מי יושב בה, ובאיזה תפקיד נוסף כל אחד מהחברים מועסק. אם מרבית חברי הוועדה שייכים לגורם שהפנה את בן המשפחה, אפשר לציין זאת ולבקש הבהרה על אופן קבלת ההחלטה.

אם צריך עזרה להתמצא בזכויות מול ועדות סל השיקום, אנחנו זמינים ב-03-382-5888, בחינם.

שאלות נפוצות

מי בדרך כלל יושב בוועדת סל שיקום שדנה בתוכנית השיקום של נכה נפש?

לפי הדוח, ברוב המקרים שניים מתוך שלושת חברי הוועדה הם אנשי מקצוע המועסקים בידי הגורם שהפנה את המטופל אליה, למשל בית החולים הפסיכיאטרי שבו הוא מאושפז (עמוד 604 במסמך).

למה זה בעייתי שרוב חברי הוועדה מהגורם המפנה?

כבר ב-2007 הזהיר מבקר המדינה שהרכב כזה יוצר ניגוד עניינים מוסדי, כי לגורם המפנה עשוי להיות אינטרס בתוצאה, למשל לשמר את המטופל באשפוז או להיפך, לשחרר אותו כדי לפנות מיטה (עמוד 604 במסמך).

קופות החולים ממשיכות לשלוח את העובדים שלהן לשבת בוועדות?

לפחות קופת חולים כללית הודיעה בדצמבר 2015 שעובדיה המטפלים במרפאות בריאות הנפש בקהילה כבר לא ישתתפו כחברי ועדה, ומשרד הבריאות מצדו החליט לתקצב חברי ועדה חיצוניים במקומם (עמוד 604 במסמך).

המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888