ועדות ובירוקרטיהעודכן: 19.08.2026

המשטרה מגיעה לאירוע עם בן משפחה עם מוגבלות נפשית: מה קובע הנוהל הרשמי

נוהל אג"מ 220.002.21 של משטרת ישראל: הרכב הצוות, הגישה המרגיעה, שיתוף מוקד 106 ופסיכיאטר מחוזי, ומתי לא נפתח הליך פלילי.

משפחות רבות של אנשים עם מוגבלות נפשית חוששות מהרגע שבו צריך להזעיק משטרה, בין אם בגלל התנהגות מסכנת, משבר נפשי או אירוע שדורש התערבות. משטרת ישראל פרסמה נוהל ייעודי, נוהל אג"מ 220.002.21 "טיפול באירוע בו מעורב אדם עם מוגבלות נפשית", שנכנס לתוקף ב-19 באוגוסט 2021 (נוסח 2 של הנוהל), ומגדיר בדיוק איך אמורים השוטרים לפעול משלב קבלת הדיווח במוקד ועד סיום הטיפול בשטח.

מה קורה כבר בשלב הדיווח למוקד

כשמתקבל דיווח על אדם עם מוגבלות נפשית החשוד בביצוע עבירה, נפתח אירוע לפי מהות הדיווח. אם המתקשר מציין שיש מעורבות של אדם עם מוגבלות נפשית, המוקדן מסמן זאת במפורש במלל האירוע. אם למתקשר יש היכרות מוקדמת עם האדם (בן משפחה, שכן, מטפל), המוקדן מבצע תחקור מעמיק: האם היו אירועים קודמים, האם האדם מטופל במסגרת רפואית, ומה מהות העבירה. בנוסף, המוקדן בודק במערכות המשטרתיות אם קיים מידע לפיו האדם כבר תויג בעבר כאדם עם מוגבלות נפשית, ואם כן מעדכן את ראש המשמרת.

הרכב הצוות והגישה לזירה

הנוהל קובע שככל שניתן יישלח לאירוע צוות של שני אנשי צוות, עם עדיפות לצוות הכולל שני שוטרי קבע, ושלפחות אחד מהם יהיה שוטר קבע שסיים קורס יסוד סייר או קורס מקביל. ראש המשמרת מכין צוות גיבוי זמין, והצוות מצויד ככל שניתן במצלמת גוף, מכשיר טייזר ולפחות תרסיס פלפל אחד. השוטרים מתקרבים לזירה, אם ניתן, באופן שקט, ללא כריזה ואורות מהבהבים, כדי לא להלחיץ את האדם עם המוגבלות ולמנוע הסלמה. אם המודיע ביקש מהמוקד שההגעה תהיה ללא מדים, השוטרים יפעלו ככל הניתן למלא את הבקשה: יגיעו ללא חולצת מדים אך עם כובע זיהוי זמין, ובלבד שראש המשמרת מעודכן ומצוות כוח גיבוי מזוהה. העקרונות הכלליים שנקבעו לגישה עצמה הם גישה חיובית ומתן עזרה, פנייה מכבדת ואמפטית, וניסיון להרגיע ולבודד את האדם מסביבה רועשת או ממסיחים.

מתי פונים לפסיכיאטר המחוזי במקום למעצר

אם להערכת השוטרים יש מקום להפעיל סמכויות כפייה לפי חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, הם מתייעצים טלפונית או מזמנים למקום גורמי סיוע מתחום הבריאות: מד"א או עובד סוציאלי עירוני דרך מוקד 106. יחד עם הגורמים האלה, ולא לבד, שוקלים השוטרים פנייה לפסיכיאטר המחוזי לביצוע בדיקה כפויה. לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק, פסיכיאטר מחוזי יכול להורות על בדיקה כפויה דחופה כשיש ראיות לכאורה שהאדם חולה וכתוצאה מכך פגום במידה ניכרת כושר שיפוטו, שהוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי, והוא סירב להיבדק; ועל בדיקה כפויה לא דחופה כשמדובר בסיכון שאינו מיידי, פגיעה קשה ביכולת לדאוג לצרכים בסיסיים, גרימת סבל נפשי חמור לזולתו, או פגיעה חמורה ברכוש.

אם לא בוצעה עבירה פלילית המחייבת המשך טיפול חקירתי, השוטרים פועלים להשאיר את בן המשפחה בהשגחה ראויה ובהסכמת קרוב משפחה להמשך טיפול, תוך עדכון גורמי עו"ס ורפואה ככל שניתן. אם אי אפשר להשאיר את האדם בהשגחה כזו, השוטרים מודיעים למפקד התורן, שפונה טלפונית לעו"ס עירוני דרך מוקד 106 או לפסיכיאטר המחוזי, מפרט את פרטי האדם והאירוע, ומתעד את הפנייה ואת המענה שניתן על ידי הגורם המקצועי.

כשיש חשד לעבירה פלילית

אם השוטר מתרשם שכן בוצעה עבירה פלילית אך יש אפשרות להליך טיפולי רפואי מיידי, הוא יוצר קשר עם קצין החקירות בתחנה. קצין החקירות, לאחר ששוקל את מהות ועוצמת העבירה ואת עמדת המתלונן או נפגע העבירה, רשאי לקבוע שאפשר להעביר את האדם לטיפול רפואי מיידי ולוותר על מעצר (כשבהמשך הוא יוזמן לחקירה), ובעבירות קלות מאוד רשאי אף לקבוע על סגירת התיק או אי פתיחתו כבר בשלב זה. אם קצין החקירות מחליט על המשך טיפול חקירתי, האדם עם המוגבלות הנפשית מטופל כעצור או מעוכב רגיל, תוך גילוי רגישות מרבית למצבו הבריאותי.

מומחה תוכן בכל תחנה

הנוהל מחייב הכשרת שוטר קבע ותיק בכל תחנה, מוקד שליטה ויחידת מג"ב, לשמש "מומחה תוכן בתחום אנשים עם מוגבלות" (בדגש על מוגבלות נפשית). התנאים להכשרה: ותק של שנתיים לפחות אחרי סיום הכשרת יסוד ואופק שירות של 5 שנים לפחות במגזר הרלוונטי. תפקידו של מומחה התוכן כולל היותו איש הקשר מול גורמי בריאות הנפש והרווחה בקהילה, מתן ייעוץ לצוותי התגובה, קיום הדרכה תוך תפקיד אחת לרבעון, וקיום שולחנות עגולים עם גורמי הבריאות והרווחה בקהילה אחת לחצי שנה. מומחה התוכן גם מרכז אחת לחודש את כלל האירועים ביחידתו שהיו מעורבים בהם אנשים עם מוגבלות, ומנהל תחקירים מבצעיים כשהאירוע הסתיים במעצר, בשימוש בכוח, או בהליך טיפולי.