אוכלוסיית "תל"ם" בפינוי: מי נכלל בה, ולמה רוב הרשויות הקולטות לא קיבלו עליה מידע
דוח מבקר המדינה: רוב הרשויות שקלטו מפונים לא קיבלו מידע על תושבים עם מוגבלות ואחרים שהוכרו קודם ברווחה, בשל היעדר הסדרה.
עובדות מהירות
- אוכלוסיית "תל"ם" מוגדרת בדוח כאוכלוסייה שאינה מוכרת במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, אך צפויה להזדקק לשירותי רווחה בעקבות אירוע חירום: מטופלי המוסד לביטוח לאומי, נכים או אזרחים ותיקים בעלי גב משפחתי, אזרחים ותיקים ערירים, אזרחים ותיקים ניצולי שואה עצמאיים ותלמידי החינוך המיוחד (עמוד 21 במסמך).
- בביקורת נמצא כי רוב הרשויות הקולטות שנבדקו, ובהן העיריות אילת, הרצלייה, חיפה, טבריה, נתניה, רמת גן ותל אביב-יפו, המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצות האזוריות חוף הכרמל, עמק הירדן ותמר, לא קיבלו את פרטיהם של המפונים שהסתייעו בעת שגרה בשירותי מחלקות הרווחה ברשויות המפונות, אף לא בשלבי הקליטה הראשונים (עמוד 17 במסמך).
- אי-מסירת המידע על אוכלוסיות נזקקות בין הרשות המפונה לרשות הקולטת נבעה בין היתר מהיעדר הסדרה של מסירת המידע כמתחייב לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, אף שנוהל פס"ח 21 של משרד הפנים קובע כי בעת תכנון קליטת אוכלוסייה מרשות אחרת ייעשה בירור נתוני האוכלוסייה המפונה מול הרשות המפונה (עמוד 17 במסמך).
- בהיעדר תוכנית היערכות מראש של משרד הרווחה למיפוי מפונים הזקוקים לסיוע, נאלצו רוב הרשויות הקולטות שנבדקו להקים בעצמן, ללא הכנה מוקדמת, מערך למיפוי המפונים הזקוקים לסיוע, כל אחת בדרכה שלה ובהתאם ליכולתה (עמודים 20 עד 21 במסמך).
כשמשפחה שלמה מפונה מיישוב אחד ליישוב אחר בעקבות אירוע חירום, לא כולם "שווים" מבחינת המענה שהם צריכים. חלק מהמפונים כבר היו מוכרים לרווחה במקום מגוריהם המקורי, כולל אנשים עם מוגבלות. דוח מבקר המדינה מפברואר 2026 בודק מה קרה למידע עליהם כשהם עברו לרשות מקומית אחרת, ומגלה פער משמעותי.
מי זו בכלל אוכלוסיית "תל"ם"
הדוח מגדיר קבוצה שמכונה בקיצור "תל"ם": אוכלוסייה שאינה מוכרת מראש במחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, אך צפויה להזדקק לשירותי רווחה בעקבות אירוע חירום. בקבוצה זו נכללים, בין היתר, מטופלי המוסד לביטוח לאומי, נכים או אזרחים ותיקים בעלי גב משפחתי, אזרחים ותיקים ערירים, אזרחים ותיקים ניצולי שואה עצמאיים ותלמידי חינוך מיוחד. אלו אנשים שבמצב שגרתי אולי לא פנו מעולם למחלקת הרווחה, אבל בעת משבר עלולים להזדקק לה בדחיפות.
המידע לא עבר בין הרשויות
הביקורת בדקה מה קרה בפועל ב-14 רשויות מקומיות שקלטו מפונים, ומצאה שרוב הרשויות הקולטות שנבדקו, ובהן עיריות אילת, הרצלייה, חיפה, טבריה, נתניה, רמת גן ותל אביב-יפו, המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצות האזוריות חוף הכרמל, עמק הירדן ותמר, לא קיבלו את פרטיהם של המפונים שהסתייעו בעת שגרה בשירותי מחלקות הרווחה ברשויות המפונות. הפרטים לא הועברו אפילו בשלבי הקליטה הראשונים, כשהאחריות למתן שירותי הרווחה הייתה מוטלת בעיקרה על הרשויות הקולטות עצמן.
למה זה קרה
לפי הדוח, אחת הסיבות המרכזיות היא היעדר הסדרה מספקת של מסירת המידע כנדרש לפי חוק הגנת הפרטיות. זאת, למרות שנוהל פס"ח 21 של משרד הפנים קובע שבעת תכנון קליטת אוכלוסייה מרשות אחרת, יש לברר את נתוני האוכלוסייה המפונה מול הרשות המפונה. במילים אחרות, ההנחיה קיימת, אבל אין לה גיבוי משפטי מספיק שמאפשר להעביר את המידע בפועל, במיוחד כשמדובר במידע רגיש כמו מצב בריאותי או מוגבלות.
כל רשות אלתרה בעצמה
בהיעדר תוכנית היערכות מראש של משרד הרווחה למיפוי מפונים הזקוקים לסיוע, רוב הרשויות הקולטות שנבדקו נאלצו להקים בעצמן, ללא הכנה מוקדמת, מערך למיפוי המפונים הזקוקים לסיוע, וכל אחת עשתה זאת בדרך שונה, בהתאם ליכולתה ולהבנתה. המשמעות בפועל היא שאיכות המענה שקיבל אדם עם מוגבלות שפונה תלויה במידה רבה ברשות הספציפית שקלטה אותו, ולא בהכרח בצרכים שלו.
מה כדאי לדעת
אם אתם או בן משפחה שלכם עם מוגבלות עלולים למצוא את עצמם מפונים בעתיד, אל תניחו שהמידע עליכם יעבור אוטומטית לרשות שתקלוט אתכם. כדאי, מיד עם ההגעה למקום הקליטה, לפנות באופן יזום למחלקת הרווחה של הרשות הקולטת ולעדכן אותה על המצב והצרכים, ולא להסתמך על כך שהמידע כבר הגיע מהרשות המפונה.
שאלות נפוצות
מי נכלל באוכלוסיית "תל"ם"?
אוכלוסייה שאינה מוכרת מראש למחלקות הרווחה, אך צפויה להזדקק לשירותי רווחה בעקבות חירום, ובהם מטופלי ביטוח לאומי, נכים ואזרחים ותיקים בעלי גב משפחתי, אזרחים ותיקים ערירים, ניצולי שואה עצמאיים ותלמידי חינוך מיוחד (עמוד 21 במסמך).
אם אני עם מוגבלות ומוכר לרווחה במקום מגורי, האם הרשות שאליה אפונה תדע על כך אוטומטית?
לא בהכרח. הביקורת מצאה שרוב הרשויות הקולטות שנבדקו לא קיבלו מהרשות המפונה את פרטי המפונים שהסתייעו קודם בשירותי רווחה, כולל בשלבי הקליטה הראשונים (עמוד 17 במסמך).
למה המידע הזה לא עבר בין הרשויות?
בין היתר בשל היעדר הסדרה מספקת של מסירת המידע לפי חוק הגנת הפרטיות, למרות שנוהל משרד הפנים קובע שיש לברר את נתוני האוכלוסייה המפונה מול הרשות המפונה (עמוד 17 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888