סוג המוגבלות שמאובחנת לתלמיד עולה תלוי חלקית בארץ שממנה הגיע
נתוני משרד החינוך שנותחו בכנסת מראים פערים גדולים בין ארצות מוצא בסוגי המוגבלויות שמאובחנות לתלמידי חינוך מיוחד עולים: קשב וריכוז, אוטיזם ומשכל גבולי.
עובדות מהירות
- כ-60 אחוז מתלמידי החינוך המיוחד שעלו מאתיופיה וכ-59 אחוז ממי שעלו מצרפת אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז, לעומת 47 אחוז מעולי ארה״ב ו-39 אחוז בלבד מעולי רוסיה (עמוד 15).
- שיעור המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי גבוה יחסית בקרב עולי ארה״ב ורוסיה (13 אחוז בכל אחת), ונמוך במיוחד בקרב עולי אתיופיה (1 אחוז בלבד) ועולי צרפת (3 אחוז) (עמוד 15).
- שיעור המאובחנים כבעלי משכל גבולי בקרב תלמידי חינוך מיוחד שעלו מאתיופיה, 5 אחוז, גדול פי חמישה מהשיעור המקביל בקרב עולי ארה״ב ורוסיה, 1 אחוז בכל אחת (עמוד 16).
- כעשירית מתלמידי החינוך המיוחד שעלו מרוסיה אובחנו כסובלים מהפרעות נפשיות, שיעור גדול במידה ניכרת מהשיעור בקרב עולי אתיופיה (2 אחוז), צרפת (3 אחוז) וארה״ב (5 אחוז) (עמוד 16).
מעבר לשיעור הכולל של תלמידים עולים בחינוך המיוחד, בדק מרכז המחקר והמידע של הכנסת גם אילו סוגי מוגבלויות מאובחנים לתלמידים עולים, בחלוקה לפי חמש ארצות המוצא שמהן הגיע המספר הגדול ביותר של תלמידי חינוך מיוחד: ארה״ב, צרפת, אתיופיה, אוקראינה ורוסיה. הממצא המרכזי: יש הבדלים גדולים בהתפלגות סוגי המוגבלויות בין ארצות המוצא, וההבדלים האלה עוררו שאלות שהמסמך משאיר פתוחות.
הפרעת קשב וריכוז, אוטיזם ומשכל גבולי
בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפער הגדול ביותר הוא בין עולי אתיופיה וצרפת, שבהם כ-60 אחוז ו-59 אחוז בהתאמה מתלמידי החינוך המיוחד אובחנו עם ההפרעה, לבין עולי רוסיה, שם השיעור הוא 39 אחוז בלבד. בספקטרום האוטיסטי המגמה הפוכה: 13 אחוז מתלמידי החינוך המיוחד שעלו מארה״ב ומרוסיה אובחנו על הספקטרום, לעומת 1 אחוז בלבד מעולי אתיופיה ו-3 אחוז מעולי צרפת. גם במשכל גבולי יש פער בולט: 5 אחוז מתלמידי החינוך המיוחד שעלו מאתיופיה אובחנו כבעלי משכל גבולי, פי חמישה מהשיעור בקרב עולי ארה״ב ורוסיה (1 אחוז בכל אחת).
הפרעות נפשיות ועיכוב שפתי
בהפרעות נפשיות, כעשירית מתלמידי החינוך המיוחד שעלו מרוסיה אובחנו כסובלים מהן, שיעור גבוה במידה ניכרת מהשיעור בקרב עולי אתיופיה (2 אחוז), צרפת (3 אחוז) וארה״ב (5 אחוז). גם בעיכוב התפתחותי בתחום השפתי יש פער: 5 אחוז בלבד מתלמידי החינוך המיוחד שעלו מאתיופיה אובחנו עם עיכוב כזה, מחצית מהשיעור המקביל בקרב עולי ארה״ב, צרפת ורוסיה. לעומת זאת, במוגבלויות פיזיות פחות שכיחות, כמו עיוורון וכבדות ראייה או חירשות וכבדות שמיעה, לא נמצא הבדל ניכר בין ארצות המוצא.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדגיש שהוא אינו יכול לקבוע מהנתונים האם הפערים משקפים שוני אמיתי בשכיחות המוגבלויות בין אוכלוסיות, או שוני בדפוסי האבחון וההפניה. המסמך מצטט מחוון מקצועי של משרד החינוך לעבודה עם אוכלוסיות עולים, שמזהיר מפני לחץ להמליץ על השמת תלמיד עולה בחינוך מיוחד בלי להתחשב די הצורך ברקע התרבותי שלו, ומציין שתהליך הערכה שמתחשב בשוני תרבותי ושפתי דורש השקעה ועשוי להיות ארוך יותר מהערכה רגילה.
שאלות נפוצות
האם הפערים בין ארצות המוצא מעידים שיש יותר מוגבלויות מסוג מסוים בארץ אחת מבשנייה?
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין שאי אפשר לדעת מהנתונים בלבד. הפער יכול לנבוע משוני אמיתי בשכיחות המוגבלות, אך גם משוני בהפניה לאבחון, בהתאמת כלי האבחון לרקע תרבותי ושפתי שונה, או בגישה של הורים מארצות שונות לתהליך האבחון.
מה זה אומר עבור הורה עולה שמקבל אבחון לילד?
כדאי לזכור שאבחון פסיכולוגי חינוכי אמור להתאים את עצמו לרקע התרבותי והשפתי של הילד, ולא רק להשתמש בכלים סטנדרטיים. אם יש ספק, אפשר לשאול את הצוות המאבחן איך הותאם הכלי לילד עולה, ובאילו שפות בוצע התהליך.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888