אין דרישה שאנשי צוות בחינוך המיוחד ידברו את שפת התלמיד העולה, אומר משרד החינוך
משרד החינוך: אין צורך באנשי צוות דוברי שפות זרות בחינוך המיוחד, כי תלמידים מגיעים מיותר מ-130 ארצות מוצא. בדרך כלל יש בצוות דוברי אמהרית, רוסית, אנגלית וערבית.
עובדות מהירות
- לדברי משרד החינוך, אין דרישה מדיניות לאנשי צוות דוברי שפות זרות בחינוך המיוחד, מכיוון שבמערכת לומדים תלמידים מיותר מ-130 ארצות מוצא הדוברים שפות רבות ושונות, והמשרד מעדיף להתמקד בשיפור השפה העברית לכלל התלמידים (עמוד 25).
- אין למשרד החינוך מידע שיטתי על אנשי צוות דוברי שפות במוסדות לחינוך מיוחד, אך לרוב יש ביניהם דוברי אמהרית, רוסית, אנגלית וערבית (עמוד 26).
- המסמך מעלה את השאלה האם מלווי הסעות של תלמידי חינוך מיוחד, שלעיתים שוהים שעות רבות בדרך למוסד החינוכי, הוכשרו לסייע לתלמידים עולים שאינם שולטים היטב בעברית (עמוד 25).
- תלמידי חינוך מיוחד זכאים לטיפולים פארה-רפואיים במסגרות החינוכיות, ולדברי המסמך זמינות אנשי מקצוע פארה-רפואיים דוברי שפות עלולה להשפיע על הסתגלותם של תלמידים עולים בחינוך המיוחד (עמוד 25).
מעבר לוועדות ההשמה והזכאות, תלמידים עולים בחינוך המיוחד נפגשים כל יום עם אנשי צוות חינוכי וטיפולי: מורים, סייעות, ואנשי מקצוע פארה-רפואיים כמו פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק, שתלמידי חינוך מיוחד זכאים להם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק האם יש התאמה לשונית ותרבותית בקשר הזה, ומצא שהנושא כמעט אינו מוסדר.
עמדת משרד החינוך: אין צורך בהתאמה שפתית של הצוות
מנהלת אגף קליטת תלמידים עולים במשרד החינוך מסרה למרכז המחקר והמידע שמדיניות המשרד היא שאין צורך באנשי צוות דוברי שפות זרות, מכיוון שבמערכת החינוך לומדים תלמידים שהגיעו מיותר מ-130 ארצות מוצא ומדברים בשפות רבות ושונות. לדעת הצוות המקצועי במשרד, עדיף להתמקד בשיפור השפה העברית של כלל התלמידים, במקום לנסות להתאים כוח אדם לכל שפה בנפרד. עם זאת, מרכזת ארצית לחינוך מיוחד במשרד ציינה שאין בידי האגף לחינוך מיוחד מידע שיטתי על אנשי צוות דוברי שפות במוסדות לחינוך מיוחד, אך שבדרך כלל יש ביניהם דוברי אמהרית, רוסית, אנגלית וערבית, כלומר קיים מענה חלקי, אך הוא לא ממופה ולא מובטח.
שאלה פתוחה: מלווי הסעות
המסמך מעלה גם שאלה נוספת שלא נענתה במלואה: תלמידי חינוך מיוחד רבים שוהים שעות ארוכות בהסעות אל המוסד החינוכי שלהם, בהתאם למרחק ולזמינות מסגרת מתאימה. המסמך שואל האם מלווי ההסעות האלה הוכשרו לסייע לתלמידים עולים שחלקם אינם שולטים היטב בעברית, כדי לוודא שגם הזמן שמחוץ לכיתה מותאם לצרכיו של הילד. בפועל, ההתמודדות היום-יומית עם פערי שפה ותרבות בחינוך המיוחד נשענת במידה רבה על מי שנמצא באופן מקרי בצוות, ולא על מדיניות שיטתית שמבטיחה מענה. להורים עולים שמבקשים לוודא שהילד מקבל מענה מותאם, כדאי לברר מול בית הספר או המוסד באופן ישיר אילו שפות דוברים אנשי הצוות החינוכי והטיפולי שמלווים אותו.
שאלות נפוצות
האם יש זכות לקבל טיפול פארה-רפואי בשפת האם של התלמיד העולה?
המסמך אינו מצביע על זכות פורמלית כזו. משרד החינוך אינו אוסף מידע שיטתי על שפות שדוברים אנשי הצוות הפארה-רפואי, ולכן ההתאמה תלויה במידה רבה במי שמועסק בפועל במוסד או ברשות המקומית.
מה עמדת משרד החינוך לגבי הכשרת אנשי צוות בשפות התלמידים העולים?
עמדת המשרד, כפי שהובאה במסמך, היא שאין צורך באנשי צוות דוברי שפות זרות, מכיוון שהגיוון הרב של ארצות המוצא (יותר מ-130) הופך התאמה כזו לבלתי מעשית, ושעדיף להשקיע במאמץ לשפר את העברית של כלל התלמידים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888