התעללות או תקיפה מצד מטפל: מתי העונש כפול, לפי הנחיית פרקליט המדינה
הנחיית פרקליט המדינה קובעת מתי תקיפה או התעללות באדם עם מוגבלות בידי מטפל שאינו בן משפחה גוררת עונש כפול, כולל בבית.
עובדות מהירות
- הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.42, שפורסמה ביום ח' בסיון תשפ"ג, 28 במאי 2023, מתווה את מדיניות התביעה בהעמדה לדין וענישה בעבירות של תקיפה והתעללות בקטינים או בחסרי ישע במסגרות חינוכיות טיפוליות בידי האחראי עליהם שאינו בן משפחתם, לרבות בידי גורם מטפל ששהה בביתם (עמוד 1 בהנחיה).
- סעיף 368א לחוק העונשין מגדיר "אחראי על קטין או חסר ישע" באופן רחב: כל מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של קטין או של חסר ישע מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, כלומר ההגדרה אינה מוגבלת לעובדי מוסד רשמי בלבד (עמוד 2 בהנחיה).
- מאז תיקון מספר 143 לחוק העונשין, שנכנס לתוקף ב-6.7.2022, נקבעה נסיבה מחמירה לפיה אחראי על קטין או חסר ישע שאינו בן משפחתו, המבצע כלפיו עבירת תקיפה סתם שדינה הרגיל מאסר שנתיים, דינו כפל העונש, כלומר עד ארבע שנות מאסר, וזאת בנוסף להפיכת העבירה מעוון לפשע שאינו ניתן להסדר מותנה (עמוד 3 בהנחיה).
- סעיף 368ב לחוק העונשין קובע כי תקיפה הגורמת לקטין או לחסר ישע חבלה של ממש דינה מאסר חמש שנים, ומאסר שבע שנים אם התוקף הוא האחראי עליו, ואילו גרימת חבלה חמורה דינה מאסר שבע שנים, ומאסר תשע שנים אם התוקף הוא האחראי, כשלצד זאת נקבעה כהוראת שעה חובת מאסר בפועל אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים להקל בעונש (עמוד 3 בהנחיה).
- סעיף 368ג לחוק העונשין קובע כי מי שעושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית דינו מאסר שבע שנים, ומאסר תשע שנים אם העושה הוא האחראי עליו, וכהוראת שעה נקבע שעונשו של האחראי שאינו בן משפחה לא יפחת מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים להקל בעונשו (עמוד 4 בהנחיה).
אדם עם מוגבלות שתלוי במטפל, בין אם במוסד ובין אם בביתו שלו, נמצא במצב פגיע במיוחד אם אותו מטפל פוגע בו. הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.42, שפורסמה במאי 2023, מפרטת בדיוק מתי ואיך המדינה מחמירה את הענישה במקרים כאלה, ומה ההבדל בין תקיפה רגילה לתקיפה שדינה כפול.
למי ההנחיה מתייחסת, גם מעבר לילדים
כותרת ההנחיה מדברת על "קטינים או חסרי ישע", ולא רק על ילדים. "חסר ישע" הוא מונח משפטי רחב בחוק העונשין, שיכול לחול גם על אדם בוגר עם מוגבלות שתלוי בזולת. ההנחיה מבהירה שהיא חלה על פגיעה במסגרות חינוכיות טיפוליות "לרבות בידי גורם מטפל ששהה בביתם", כלומר היא לא מוגבלת למוסד רשמי, אלא חלה גם על מטפל סיעודי שמגיע לבית המטופל.
מי נחשב "אחראי" שהעונש שלו מוכפל
סעיף 368א לחוק העונשין מגדיר "אחראי על קטין או חסר ישע" בהגדרה רחבה: כל מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של אותו אדם, מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא. ההגדרה לא דורשת שמדובר בעובד מוסד רשמי, אלא יכולה לחול גם על מטפל שמונה בפועל לטפל באדם התלוי בו.
תקיפה סתם: מעונש של שנתיים לעונש של ארבע שנים
תקיפה סתם, כלומר הכאה, נגיעה או הפעלת כוח בלי הסכמה, נושאת לפי סעיף 379 לחוק העונשין עונש מרבי של מאסר שנתיים. אלא שמאז תיקון מספר 143 לחוק, שנכנס לתוקף ב-6 ביולי 2022, נקבעה נסיבה מחמירה: אם התוקף הוא האחראי על הקטין או חסר הישע ואינו בן משפחתו, כגון מטפל, גנן או סייע, העונש המרבי מוכפל לארבע שנות מאסר. התוספת הזאת גם הפכה את העבירה מעוון לפשע, כך שלא ניתן עוד לסגור אותה בהסדר מותנה.
חבלה של ממש וחבלה חמורה: עד תשע שנות מאסר
כשהתקיפה גורמת נזק ממשי, החוק מחמיר עוד יותר. סעיף 368ב לחוק העונשין קובע שתקיפה הגורמת חבלה של ממש דינה מאסר חמש שנים, ומאסר שבע שנים אם התוקף הוא האחראי על הנפגע. אם נגרמה חבלה חמורה, העונש עולה לשבע שנים, ולתשע שנים אם התוקף הוא האחראי. כהוראת שעה, נקבע גם שבמקרים כאלה יוטל על העבריין מאסר בפועל, אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו להקל בעונשו.
עבירת ההתעללות: לא צריך להוכיח חבלה
לצד עבירות התקיפה, קיימת עבירה נפרדת של התעללות לפי סעיף 368ג לחוק העונשין. זו עבירת התנהגות שאינה דורשת הוכחת תוצאה או נזק בפועל: מי שעושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו מאסר שבע שנים, ומאסר תשע שנים אם העושה הוא האחראי עליו. כהוראת שעה נקבע גם שעונשו של אחראי שאינו בן משפחה, במקרים כאלה, לא יפחת מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט מטעמים מיוחדים להקל בעונשו.
אם אתם או קרוב משפחה חוששים שמטפל פוגע באדם עם מוגבלות, חשוב לדעת שההגנה המשפטית לא מוגבלת למי שנמצא במוסד, והיא חלה גם על פגיעה בבית. בעמותת For You אפשר לקבל הכוונה חינם לגבי הצעדים לנקיטה בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מי נחשב "חסר ישע" לפי החוק, והאם ההגדרה יכולה לכלול אדם מבוגר עם מוגבלות?
כן. "חסר ישע" הוא מונח משפטי כללי בחוק העונשין, שאינו מוגבל לילדים, והוא חל גם על אדם בוגר שמצבו, בין אם בשל מוגבלות ובין אם בשל מצב אחר, הופך אותו לתלוי בזולת ופגיע במיוחד. ההנחיה של פרקליט המדינה מתייחסת במפורש לתקיפה או התעללות בקטינים "או בחסרי ישע" יחד, ומתייחסת גם למקרים שבהם הפגיעה בוצעה בידי מטפל ששהה בביתו של הנפגע, ולא רק במוסד.
מי נחשב "אחראי" שהעונש שלו מוכפל, האם זה חייב להיות עובד מוסד רשמי?
לא בהכרח. לפי סעיף 368א לחוק העונשין, "אחראי על קטין או חסר ישע" הוא כל מי שעליו האחריות לצרכי מחייתו, בריאותו, חינוכו או שלומו של אותו אדם, מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא. ההגדרה יכולה לחול גם על מטפל סיעודי ששוהה בבית המטופל ואחראי בפועל על צרכיו היומיומיים, ולא רק על עובד רשמי במוסד.
מה ההבדל בין עבירת תקיפה לבין עבירת התעללות מבחינת חומרת העונש?
תקיפה סתם, כלומר הכאה או נגיעה בכוח בלי הסכמה, נושאת עונש מרבי של שנתיים, אך אם נעברה בידי אחראי על קטין או חסר ישע שאינו בן משפחה, העונש המרבי מוכפל לארבע שנים. אם התקיפה גרמה לחבלה של ממש או לחבלה חמורה, העונשים גבוהים יותר, עד תשע שנות מאסר. עבירת התעללות היא עבירה נפרדת שאינה דורשת הוכחת תוצאה או נזק בפועל, ודינה עד שבע שנות מאסר, ועד תשע שנים אם המתעלל הוא האחראי על הנפגע.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888