45% מהמאובחנים עם אוטיזם בישראל חיים גם עם מוגבלות נוספת, ומוכרים חדשים קפצו פי שלושה ב-2022
נתוני מרכז המחקר של הכנסת: 45% מהאנשים עם אוטיזם בישראל מוכרים גם עם מוגבלות נוספת, עם פערים בין מחוזות ומנגנון הכרה חדש שהאיץ את מספר המוכרים.
עובדות מהירות
- בשנת 2023 הוכר בישראל כאדם על הרצף האוטיסטי אחד מכל 142 איש (0.7%), כ-68,000 איש, עלייה של כ-20% ביחס לשנה הקודמת (עמ' 4).
- ל-45% מהאנשים על הרצף האוטיסטי הייתה מוגבלות נוספת אחת לפחות, ול-11% היו שתי מוגבלויות נוספות או יותר (עמ' 4).
- שיעור האנשים עם אוטיזם מכלל האנשים עם מוגבלות המוכרים במשרד הרווחה משתנה משמעותית בין מחוזות: 24% במחוז תל אביב והמרכז, 19% בירושלים, 14% בדרום ורק 11% בחיפה והצפון, לעומת 17% בממוצע הארצי (2023, עמ' 10).
- מספר האנשים שהוכרו לראשונה עם אוטיזם במינהל מוגבלויות עלה פי שלושה בין 2021 ל-2022 ולאחר מכן נותר יציב יחסית, בעיקר בזכות שינוי מינהלי מ-2021 שמאפשר הכרה גם על סמך קביעת הביטוח הלאומי, לא רק על סמך הגשת אבחון עצמאי (עמ' 10).
- בשנת 2024, 60% מכלל האנשים שהוכרו במינהל מוגבלויות עם אוטיזם הוכרו בדרך האוטומטית הזאת, דרך קביעה קיימת של הביטוח הלאומי, ולא באמצעות הגשת אבחון בנפרד למשרד הרווחה (עמ' 10).
מסמך נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת במאי 2026 מצייר תמונה מפורטת של מי מוכר בישראל כאדם על הרצף האוטיסטי, וחושף פערים גיאוגרפיים ניכרים לצד שינוי מינהלי שהאיץ באופן דרמטי את קצב ההכרה בשנים האחרונות.
כמעט מחצית עם מוגבלות נוספת
בשנת 2023 הוכר בישראל כאדם על הרצף האוטיסטי אחד מכל 142 איש, כ-0.7% מהאוכלוסייה, כ-68,000 איש בסך הכול, עלייה של כ-20% בתוך שנה אחת בלבד. הנתון המשמעותי לא פחות הוא שכ-45% מהאנשים על הרצף האוטיסטי מוכרים גם עם מוגבלות נוספת לפחות אחת, ו-11% מוכרים עם שתי מוגבלויות נוספות או יותר. כלומר, כמעט מחצית מהאוכלוסייה הזו מתמודדת עם צרכים מורכבים יותר מאוטיזם בלבד, עובדה שיש לה השלכות ישירות על תכנון השירותים הנדרשים להם.
פער של פי שניים בין המחוזות
נתוני משרד הרווחה מראים פער גיאוגרפי בולט: מכלל האנשים עם מוגבלות המוכרים במשרד הרווחה, השיעור שהוא ספציפית אנשים עם אוטיזם עומד על 24% במחוז תל אביב והמרכז, לעומת 19% בירושלים, 14% בדרום, ורק 11% בחיפה והצפון, כשהממוצע הארצי הוא 17%. הדוח אינו מסביר את מקור הפער, אך פערים כאלה יכולים לשקף גם הבדלים בנגישות לאבחון ולא רק הבדלים אמיתיים בשכיחות.
איך משתנה מספר המוכרים, ולמה
נתון אחר בדוח מסביר חלק ניכר מהקפיצה במספרים: מספר האנשים שהוכרו לראשונה עם אוטיזם במינהל מוגבלויות של משרד הרווחה עלה פי שלושה בין 2021 ל-2022, ולאחר מכן נותר יציב יחסית. השינוי נובע משילוב של עלייה אמיתית במספר המאובחנים, לצד רפורמה מינהלית: החל מ-2021 מינהל מוגבלויות מכיר באוטיזם גם על סמך קביעה קיימת של הביטוח הלאומי, ולא רק על סמך הגשת אבחון עצמאי למשרד הרווחה. בשנת 2024, 60% מכלל האנשים שהוכרו עם אוטיזם במינהל מוגבלויות הוכרו בדיוק בדרך הזאת, באמצעות קביעה קיימת של הביטוח הלאומי, בלי שנדרש הליך אבחון נפרד מול משרד הרווחה.
המשמעות המעשית: אם ילד או מבוגר במשפחתכם כבר הוכר עם אוטיזם לצורך קצבה מהביטוח הלאומי, כדאי לבדוק מול משרד הרווחה אם ניתן להשתמש באותה קביעה כדי לקבל הכרה גם במינהל מוגבלויות, ובכך גישה לשירותי הקהילה והדיור שהוא מפעיל, בלי לעבור תהליך אבחון כפול.
שאלות נפוצות
מה זה אומר מוגבלות נוספת אצל אדם עם אוטיזם?
הכוונה למי שמוכר גם על הרצף האוטיסטי וגם עם מוגבלות אחרת, למשל מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות פיזית או מוגבלות תחושתית. לפי נתוני 2023, כמעט מחצית מהאנשים עם אוטיזם בישראל נמצאים במצב הזה, מה שמשפיע גם על היקף ומורכבות הצרכים שלהם.
למה יש כל כך הרבה יותר מוכרים עם אוטיזם במחוז תל אביב והמרכז?
הדוח אינו קובע הסבר חד משמעי לפער, אך פערים כאלה נובעים בדרך כלל משילוב של גורמים כמו זמינות שירותי אבחון ורפואה מומחית, מודעות הורים ואנשי מקצוע, וכמות משאבי האבחון הזמינים באזור.
איך בדיוק עובדת הכרה אוטומטית באוטיזם?
מאז 2021 מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה יכול להכיר באדם כמי שנמצא על הרצף האוטיסטי גם על סמך קביעה קיימת של הביטוח הלאומי, למשל לצורך קצבת ילד נכה, ולא רק על סמך הגשת אבחון רפואי בנפרד למשרד הרווחה. השינוי הזה האיץ משמעותית את קצב הגידול במספר המוכרים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 12.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888