מאיזה גיל נחשבים ל"עובד מבוגר" בישראל, ולמה זה משפיע עליכם
מחקר שמומן על ידי הביטוח הלאומי קובע רף גיל מדויק ל"עובד מבוגר" ומציג נתונים על תעסוקת בני 55 ומעלה בישראל.
עובדות מהירות
- מחקר שמומן על ידי המוסד לביטוח לאומי (מחקר מס' 16252) מאמץ את רף הגיל של 55 ומעלה כהגדרת עבודה ל"עובד מבוגר", בהתבסס על כך שמחקרים עולמיים אחרים משתמשים ברף דומה וכי מנהלים בארגונים נוטים לראות בגיל 55 את הגיל החציוני שבו עובד נחשב מבוגר (עמוד 12).
- לפי נתונים שמובאים במחקר, עובדים בני 55 ומעלה היוו כ-26% מכוח העבודה בישראל בשנת 2015, ולפי התחזיות המצוטטות שם הנתון צפוי לעלות לכ-27% עד שנת 2030 ולכ-28% עד שנת 2050 (עמוד 10).
- שיעור התעסוקה בקרב בני 65 ומעלה בישראל עמד על כ-19% לפי נתוני 2018/2019 שמובאים במחקר, שיעור מעט גבוה מהממוצע המקביל במדינות ה-OECD ובארצות הברית לאותה תקופה (עמוד 10).
- בשונה ממגמה הקיימת בכמה מדינות מפותחות לבטל את חובת גיל הפרישה, בישראל חובת גיל הפרישה לא בוטלה (עמוד 10).
- מחקרים שמצוטטים בדוח מראים כי שיעור הולך וגדל של אנשים מבוגרים, המוערך בכ-50% עד כ-70% בהתאם לפרופיל הסוציו-דמוגרפי, מצהירים שהיו רוצים להמשיך לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה הרגיל אילו ניתנה להם הבחירה (עמוד 10).
מתי בדיוק עובד הופך ל"עובד מבוגר"? זו לא שאלה של תחושה בלבד. מחקר מדעי מקיף שמומן על ידי המוסד לביטוח לאומי ונערך באוניברסיטת חיפה קבע רף גיל מדויק לצורך המחקר, ולצדו חשף נתונים מעניינים על מקומם של עובדים מבוגרים בשוק העבודה הישראלי.
למה דווקא גיל 55
החוקרים מסבירים שברוב המחקרים הכמותניים בעולם נעשה שימוש ברף גיל נמוך יחסית כדי להגדיר "עובד מבוגר", לעומת הגדרה של "אדם זקן". השוואות שנעשו על ידי ה-OECD והאו"ם משתמשות בקבוצות גיל של 50 או 55 ומעלה, ומחקרים שבדקו את תפיסת מנהלים בארגונים מצאו שהגיל החציוני שבו עובד נתפס כמבוגר עומד על 55. בהתבסס על כך, המחקר שנערך בישראל אימץ את רף הגיל של 55 ומעלה כהגדרת העבודה שלו ל"עובד מבוגר".
כוח העבודה המזדקן של ישראל
הנתונים שמביא המחקר משרטטים תמונה של שינוי דמוגרפי משמעותי. עובדים בני 55 ומעלה היוו כ-26% מכוח העבודה בישראל כבר בשנת 2015, ונתון זה צפוי להמשיך ולעלות: לכ-27% עד שנת 2030, ולכ-28% עד שנת 2050. במקביל, שיעור התעסוקה בפועל בקרב בני 65 ומעלה בישראל עמד על כ-19% בלבד, נתון שדומה במגמתו למדינות ה-OECD, שם שיעורי ההשתתפות בכוח העבודה יורדים באופן חד עם הגיל.
הרצון לעבוד מול המציאות בפועל
הפער הזה בין השתתפות בפועל לבין רצון אמיתי להמשיך לעבוד בולט. לפי מחקרים שמצוטטים בדוח, בין כמחצית לכשני שליש מהאנשים המבוגרים, בהתאם לרקע הסוציו-דמוגרפי שלהם, היו רוצים להמשיך לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה הרגיל אילו ניתנה להם האפשרות לבחור. אלא שבישראל, בשונה ממדינות מפותחות אחרות שביטלו את חובת גיל הפרישה, החובה הזו עדיין קיימת. המשמעות היא שההחלטה בפועל אם עובד מבוגר ימשיך לעבוד תלויה במידה רבה בנורמות השוררות במקום העבודה הספציפי ובנכונות המעסיק לאפשר זאת.
מי שמתלבט לגבי הזכויות שלו סביב גיל הפרישה, המשך העסקה או מעבר לקצבת אזרח ותיק, יכול לפנות לעמותת For You בטלפון 03-382-5888 לליווי וייעוץ.
שאלות נפוצות
מאיזה גיל נחשבים לפי המחקר ל"עובד מבוגר"?
המחקר מאמץ את רף הגיל של 55 ומעלה כהגדרה עבודה ל"עובד מבוגר", בהתבסס על הספרות המחקרית ועל תפיסות מנהלים בארגונים (עמוד 12).
האם מותר בישראל להמשיך לעבוד אחרי גיל הפרישה?
החוק בישראל, בשונה ממדינות מפותחות אחרות, לא ביטל את חובת גיל הפרישה, כך שהמשך העבודה בפועל מעבר לגיל הפרישה תלוי בנורמות ובערכים השוררים בשוק העבודה ובנכונות המעסיק לאפשר זאת (עמוד 10).
כמה מכוח העבודה בישראל צפוי להיות בגיל 55 ומעלה בעתיד?
לפי הנתונים שמביא המחקר, החלק היחסי של עובדים בני 55 ומעלה בכוח העבודה בישראל צפוי לעלות מכ-26% בשנת 2015 לכ-27% עד 2030 ולכ-28% עד 2050 (עמוד 10).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 09.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888