הייתם חולים, במילואים או בשביתה לפני שנפגעתם בעבודה? כך זה לא פוגע בחישוב דמי הפגיעה
עובד יומי יציב שנעדר מהעבודה בגלל מחלה, שביתה, מילואים או אבל בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, לא נפגע מכך בחישוב שכר העבודה הרגיל, בזכות תוספת שקבועה בתקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי.
עובדות מהירות
- לפי תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956, "עובד יומי יציב" הוא עובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו בעת הפגיעה היה קיים כל ששת החודשים שקדמו לה, או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה (נבו).
- תקנה 1 מגדירה "ימי העדרות" כתקופה שבה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא-הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה, או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו (נבו).
- לפי תקנה 4, לשכר רבע השנה של עובד יומי יציב שהיו לו ימי היעדרות (כאמור בתקנה 2(2)) מוסיפים סכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע במספר ימי ההיעדרות, ואת הסכום הכולל מחלקים ב-90 (נבו).
- התוספת הזו לפי תקנה 4 נפרדת מ"השכר המשוער" שמופיע בתקנה 5(ב): תקנה 5 חלה רק על עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב, ואילו תקנה 4 חלה דווקא על עובד יומי יציב (נבו).
- שכר העבודה הרגיל שמתקבל כך משמש לחישוב דמי הפגיעה לפי סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי, שקובע את נוסחת החלוקה ברבע השנה ב-90 (נבו).
מי שעובד באופן קבוע אצל אותו מעסיק ונפגע בעבודה, חושש לפעמים שימי מחלה, שביתה, מילואים או אבל בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה "יורידו" לו את השכר הממוצע שמשמש לחישוב דמי הפגיעה. תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956, קובעות מנגנון מדויק שנועד למנוע בדיוק את זה.
מי נחשב "עובד יומי יציב"
תקנה 1 מגדירה "עובד יומי יציב" כעובד בשכר שהקשר המשפטי בינו ובין מעבידו, בעת הפגיעה בעבודה, היה קיים כל ששת החודשים שקדמו לה, או שעבד אותו פרק זמן באותו מקום עבודה. זו קטגוריה נפרדת מעובד במשכורת חודשית, ונפרדת גם מעובד בשכר שאינו יציב.
מה נחשב "ימי היעדרות"
תקנה 1 מגדירה "ימי העדרות" בצורה רחבה: כל תקופה שבה לא משתלם לעובד מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות בצבא-הגנה לישראל, ימי אבל במשפחה, או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בו. הרשימה הזו כוללת גם מצבים שהעובד לא יזם ולא שלט בהם, כמו שביתה או השבתה שהוכרזה על ידי המעסיק.
איך מתגמלים את ימי ההיעדרות בחישוב
תקנה 4 קובעת: לשכר רבע השנה של עובד יומי יציב שהיו לו ימי היעדרות, מוסיפים סכום המתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע שלו במספר ימי ההיעדרות, ואת הסכום הכולל מחלקים ב-90. במילים אחרות, במקום להתעלם מהתקופה שבה לא שולם שכר מלא, מחשבים כאילו גם באותם ימים הרוויח העובד את השכר היומי הממוצע שלו, ומוסיפים את הסכום הזה לשכר שבאמת שולם לו.
לא אותו מנגנון כמו "השכר המשוער"
חשוב להבחין בין תקנה 4 לבין תקנה 5(ב), שמזכירה "שכר משוער". תקנה 5 חלה על עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב, ועוסקת בתקופה שלפני שהיה מבוטח כעובד. תקנה 4, לעומת זאת, חלה דווקא על עובד יומי יציב, ועוסקת בימי היעדרות בפועל בתוך התקופה שבה הוא כן היה מבוטח ועובד. אלה שני מנגנונים נפרדים לשתי קטגוריות שונות של עובדים.
למה זה חשוב לדעת
השכר שמתקבל לפי תקנה 4 הוא "שכר העבודה הרגיל" שמשמש לחישוב דמי הפגיעה לפי סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי. מי שעבר תקופה של מחלה, מילואים, שביתה או אבל במשפחה בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה, ושם לב שהשכר שחושב לו נראה נמוך מהרגיל, כדאי שיבדוק אם התוספת שקבועה בתקנה 4 הופעלה בחישוב שלו.
לא לבד בתהליך
חישובי שכר רגיל לפי תקנות אלה מורכבים, וקל לפספס תוספת שמגיעה לפי החוק. ב-For You נשמח לעזור לכם לבדוק את החישוב שהתקבל, בטלפון ובחינם, 03-382-5888.
שאלות נפוצות
אני עובד קבוע אצל אותו מעסיק, אבל הייתי בשביתה או חולה כמה ימים בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה שלי. זה מוריד לי את השכר לחישוב דמי הפגיעה?
לא. תקנה 4 קובעת שלשכר רבע השנה שלכם מוסיפים סכום שמתקבל מהכפלת השכר היומי הממוצע שלכם במספר ימי ההיעדרות, ומחלקים את הסכום הכולל ב-90. ההיעדרות לא "מורידה" את הבסיס לחישוב, היא מתוגמלת בתוספת.
מה בדיוק נחשב "ימי היעדרות" לצורך התוספת הזו?
לפי תקנה 1, זו כל תקופה שבה לא שולם לכם מלוא השכר מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, שירות במילואים, ימי אבל במשפחה, או כל סיבה אחרת שאינה תלויה בכם.
מה ההבדל בין התוספת הזו לבין "השכר המשוער" שמוזכר בהקשר של תקנה 5?
תקנה 4 חלה רק על "עובד יומי יציב", כלומר מי שהקשר המשפטי שלו עם המעסיק התקיים ברצף כל ששת החודשים שקדמו לפגיעה, והתוספת שלו נגזרת מימי היעדרות בפועל. "השכר המשוער" בתקנה 5(ב) הוא מנגנון אחר לחלוטין, שחל רק על עובד בשכר שאינו עובד יומי יציב.
מי בודק כמה ימי היעדרות היו לי בפועל באותה תקופה?
פקיד התביעות בביטוח הלאומי בודק זאת לפי נתוני השכר שמתקבלים מהמעסיק בעת הטיפול בתביעה לדמי פגיעה, ומפעיל את תקנה 4 בהתאם להגדרת "ימי העדרות" בתקנה 1.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888