חישוב דמי פגיעה בעבודה: הביטוח הלאומי חייב לבדוק שני "רבעי שנה" ולבחור את הגבוה
כשקובעים את "רבע השנה" לחישוב שכר העבודה הרגיל של דמי פגיעה, יש שתי אפשרויות אפשריות, ותקנה 9א לתקנות הביטוח הלאומי מחייבת לבחור את זו שמביאה לדמי פגיעה גבוהים יותר.
עובדות מהירות
- דמי פגיעה בעבודה מחושבים, לפי סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי, מחלוקת הכנסת המבוטח ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, ב-90 (נבו).
- תקנה 9א לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956, קובעת שרבע השנה לענין סעיף 98 לחוק יכול להיות אחת משתי תקופות: הרבע שקדם ל-1 בחודש שבו חל היום הראשון שבעדו מגיעים דמי פגיעה, או אותו חודש ושני החודשים שקדמו לו (נבו).
- לפי תקנה 9א, יש לבחור מבין שתי האפשרויות את זו שמביאה לדמי הפגיעה הגבוהים יותר, ולא להשתמש אוטומטית באחת מהן כברירת מחדל (נבו).
- ההבדל המעשי בין שתי האפשרויות הוא אם החודש שבו קרתה הפגיעה עצמה נכלל בחשבון (באפשרות השנייה) או לא נכלל (באפשרות הראשונה) (נבו).
מי שתובע דמי פגיעה בעבודה שומע שהחישוב מתבסס על "שכר העבודה הרגיל" ברבע השנה שקדם לפגיעה. מה שפחות ידוע הוא שלביטוח הלאומי יש למעשה שתי דרכים אפשריות להגדיר איזו תקופה בדיוק נחשבת "רבע השנה" הזה, והחוק מחייב אותו לבחור בדרך שמשתלמת יותר לנפגע.
מה קובע סעיף 98
סעיף 98 לחוק הביטוח הלאומי קובע ששכר העבודה הרגיל, לצורך דמי פגיעה, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, ב-90. אבל הסעיף עצמו לא מגדיר במדויק מתי מתחיל ומתי מסתיים אותו "רבע שנה", הגדרה מדויקת כזו מופיעה בתקנות.
שתי אפשרויות, לא אחת
תקנה 9א לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956, קובעת ששתי תקופות יכולות לשמש כ"רבע השנה": האפשרות הראשונה היא הרבע שקדם ל-1 בחודש שבו חל היום הראשון שבעדו מגיעים דמי פגיעה, כלומר שלושה חודשים מלאים שקדמו לחודש הפגיעה. האפשרות השנייה היא אותו חודש שבו קרתה הפגיעה, בתוספת שני החודשים שקדמו לו.
החוק מחייב לבחור בגבוה מביניהם
החלק המעשי ביותר בתקנה 9א הוא שהוא לא משאיר את הבחירה בין שתי האפשרויות פתוחה לפי נוחות המוסד. הנוסח קובע במפורש שיש לבחור את האפשרות שמביאה ל"דמי הפגיעה הגבוהים יותר". כך, אם באחד משני החלונות השכר שלכם היה גבוה יותר, למשל בגלל העלאת שכר, עבודה נוספת, או כי החודש האחר כלל רק תשלום חלקי בשל מועד הפגיעה באמצע החודש, החישוב צריך לשקף את החלון המשתלם יותר.
למה זה חשוב לדעת
מי שתביעתו לדמי פגיעה אושרה, אבל לא בדק מעולם אילו שלושה חודשים בדיוק שימשו לחישוב השכר שלו, אולי מפסיד תשלום שמגיע לו. שווה לבקש מהביטוח הלאומי לפרט אילו חודשים שימשו בחישוב, ולבדוק אם החלון האחר, זה שלא נבחר, היה נותן שכר יומי ממוצע גבוה יותר.
לא לבד בתהליך
בדיקת האפשרות הנכונה לחישוב רבע השנה דורשת לפעמים לחזור לתלושי שכר ישנים ולהשוות בין שתי תקופות. ב-For You נשמח לעזור לכם לבדוק את זה, בטלפון ובחינם, 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין שתי האפשרויות ל"רבע השנה" שמשמש לחישוב דמי הפגיעה שלי?
אפשרות אחת היא שלושת החודשים שקדמו לחודש שבו קרתה הפגיעה, בלי לכלול את החודש הזה עצמו. האפשרות השנייה היא אותו חודש שבו קרתה הפגיעה, בתוספת שני החודשים שקדמו לו. ההבדל המעשי הוא אם חודש הפגיעה עצמו נכלל בחישוב השכר או לא.
מי קובע באיזו אפשרות משתמשים בפועל?
לפי תקנה 9א לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), הביטוח הלאומי צריך לבחור מבין שתי האפשרויות את זו שמביאה לדמי פגיעה גבוהים יותר, לא לבחור אוטומטית באחת מהן.
למה זה יכול לשנות את הסכום שאני מקבל?
כי השכר שהרווחתם יכול להיות שונה בין שני חלוני הזמן, למשל אם קיבלתם העלאת שכר, התחלתם עבודה חדשה סמוך לפגיעה, או שהחודש שבו נפגעתם כלל רק חלק משכר מלא כי הפגיעה קרתה באמצע החודש. שני החלונות יכולים לתת שני סכומים שונים, ותקנה 9א מורה לבחור בגבוה מביניהם.
מה אפשר לעשות אם אני חושש שלא נבדקו שתי האפשרויות בחישוב שלי?
אפשר לפנות לביטוח הלאומי ולבקש לבדוק מחדש את אופן קביעת רבע השנה ששימש לחישוב דמי הפגיעה שלכם, ולבקש הפעלה מדויקת של תקנה 9א.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888