תינוק פג נדבק בחיידק עמיד בפגייה בשיבא ומת כעבור חמישה ימים: המדינה תפצה את המשפחה ב-2.2 מיליון שקל
פסיקה אמיתית מבית המשפט המחוזי בתל אביב חייבה את המדינה לפצות משפחה שתינוקה הפג מת לאחר שנדבק בחיידק עמיד בפגייה בבית החולים שיבא, בקביעה שהמדינה לא הוכיחה שננקטו אמצעים סבירים למניעת ההדבקה וכי הטיפול התעכב שלא לצורך.
עובדות מהירות
- תינוק נולד בפגות בשבוע 35 ועוד יומיים, יחד עם אחותו התאומה, במשקל 1,829 גרם, באוקטובר 2011, וטופל בפגייה של בית החולים שיבא בתל השומר. בימים הראשונים תואר מצבו כטוב ויציב, וביום הרביעי, לאחר שתרבית שנלקחה ממנו יצאה שלילית, הופסק הטיפול האנטיביוטי.
- באותו יום סבל משני אירועים של הפסקת נשימה וירידה ברוויית החמצן, ובשעה 15:00 עלה חומו ל-38.3 מעלות. הטיפול האנטיביוטי החל בפועל רק סביב השעה 18:30, עיכוב של כשעתיים עד שעתיים וחצי. בית המשפט קבע שההמתנה הממושכת עד להחלפת המשמרת לא הייתה סבירה.
- אחרי חצות הידרדר מצבו במהירות: הוא נראה חיוור, חום גופו ירד ל-35.8 מעלות, הועבר בדחיפות לטיפול נמרץ, הונשם וקיבל את התרופה מרופנם. בדיעבד התברר שנדבק בחיידק אנטרובקטר עמיד מסוג ESBL, שהיה רגיש רק לתרופה זו. בשעה 03:10, בגיל חמישה ימים, נקבע מותו.
- השופטת אורלי מור-אל מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה שאילו הטיפול היה מתחיל מוקדם יותר, ניתן היה גם לבחון מוקדם יותר אם אינו מועיל ולעבור למרופנם, וכי הוכח קשר בין האיחור בטיפול לבין סיכויי ההישרדות של התינוק. היא גם קבעה שמהראיות, ובהן ארבעה תינוקות נוספים עם חיידקים בדם ו-14 נשאי חיידקי ESBL באותו חודש, עולה כי מקור החיידק היה ככל הנראה בפגייה עצמה, מהצוות, ולא מההורים, וכי המדינה לא הציגה את הסקר האפידמיולוגי שנערך ולא הביאה לעדות אנשי מקצוע מהיחידה למחלות זיהומיות.
- השופטת קבעה שהמדינה, הבעלים של בית החולים, לא עמדה בנטל להוכיח שננקטה זהירות סבירה למניעת ההדבקה ובטיפול לאחר הופעת סימני הזיהום. יחד עם זאת, היא ציינה שהתרשמה מ"צוות מיומן ומסור, שעבד בתנאים לא פשוטים", ושמה את האחריות על המדינה ולא על הרופאים עצמם. בית המשפט חייב את המדינה לפצות את ההורים ואת האחות התאומה בכ-2.2 מיליון שקל, כולל שכר טרחה והוצאות.
תינוק שנולד פג בשבוע 35 ועוד יומיים, יחד עם אחותו התאומה, נראה בימיו הראשונים יציב ובריא. לאחר שהופסק הטיפול האנטיביוטי הוא פיתח חום וסימני זיהום, והטיפול בו התעכב. בית המשפט המחוזי בתל אביב נדרש להכריע אם מדובר ברשלנות רפואית.
מה קרה
לאחר שתרבית יצאה שלילית ביום הרביעי לחייו, הופסק הטיפול האנטיביוטי של התינוק. באותו יום הוא סבל מאירועי הפסקת נשימה וחום גבוה, אך הטיפול האנטיביוטי החל רק כעבור כשעתיים וחצי. בשעות הלילה הידרדר מצבו במהירות, התברר שנדבק בחיידק עמיד מסוג ESBL, ולמרות ניסיונות החייאה נפטר בגיל חמישה ימים.
מה קבע בית המשפט
השופטת אורלי מור-אל קבעה שהעיכוב במתן הטיפול האנטיביוטי היה בלתי סביר, ושהוכח קשר בין העיכוב לבין סיכויי ההישרדות של התינוק. היא קבעה גם שהמדינה לא הוכיחה שננקטה זהירות סבירה למניעת ההדבקה בפגייה, ולא הציגה ראיות מספיקות לסתור את המסקנה שמקור החיידק היה בצוות הרפואי.
הפיצוי
בית המשפט חייב את המדינה, כבעלים של בית החולים, לפצות את ההורים ואת האחות התאומה בכ-2.2 מיליון שקל, כולל שכר טרחה והוצאות, תוך שהוא מבהיר שהאחריות המשפטית מוטלת על המדינה ולא על הצוות הרפואי שטיפל בתינוק.
מה המשמעות עבורכם
המקרה הזה ממחיש שגם כשצוות רפואי פועל במסירות, בית חולים עדיין נדרש להוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת זיהומים ושהטיפול ניתן בזמן סביר. אם אתם חושדים שטיפול רפואי שהתעכב גרם נזק, כדאי לבדוק את זכויותיכם. לייעוץ ראשוני, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
תינוק נולד פג וחלה בבית החולים בזיהום חיידקי שהחמיר. איך בודקים אם מדובר ברשלנות רפואית?
אחד הדברים שבית המשפט בודק הוא אם ננקטה זהירות סבירה למניעת ההדבקה מלכתחילה, ואם הטיפול לאחר הופעת תסמיני הזיהום היה בזמן סביר. במקרה הזה נמצא עיכוב של כשעתיים עד שעתיים וחצי במתן טיפול אנטיביוטי, שנקבע כבלתי סביר.
איך בית המשפט מכריע אם חיידק עמיד הגיע מהצוות הרפואי ולא מההורים עצמם?
בית המשפט יכול להיעזר במידע על מקרים נוספים דומים שאירעו באותה תקופה באותה מחלקה, ובמחקרים על דרכי הדבקה. במקרה הזה נמצאו תינוקות נוספים עם אותו סוג חיידק באותו חודש, מה שתמך במסקנה שהמקור היה בפגייה עצמה.
בית החולים טוען שהצוות הרפואי פעל במיומנות ובמסירות. איך זה מתיישב עם קביעת רשלנות?
בית המשפט יכול להכיר במקצועיות ובמסירות הצוות הרפואי, ועדיין לקבוע שהגורם האחראי מבחינה משפטית הוא בית החולים או המדינה, בשל כשלים מערכתיים או נהלים, ולא הרופאים כיחידים.
מה המשמעות של כך שבית המשפט ציין שבית החולים לא דיווח על האירוע למשרד הבריאות?
היעדר דיווח ובדיקה פנימית של אירוע חמור יכול לפגוע ביכולת של בית החולים להוכיח שהוא נוקט אמצעים נאותים, ולהוות שיקול שעומד לחובתו בהליך המשפטי.
חושדים שילד שלכם נפגע בעקבות טיפול רפואי שהתעכב שלא לצורך?
כדאי לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ולשקול ייעוץ משפטי. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888