פערי תעסוקה עצומים בין סוגי המוגבלות: פחות מ-20% מול קרוב ל-50%
מחקר ביטוח לאומי חושף פערי תעסוקה גדולים בין סוגי הליקויים ובין מסלולי ההכרה, וקצב ירידה שונה בתעסוקה ככל שאחוזי הנכות עולים.
עובדות מהירות
- נכון לשנת 2015, בקרב אנשים עם ליקויים לוקומוטוריים (בעיות אורתופדיות בגפיים או בעמוד השדרה) ובעיות שמיעה, שיעורי התעסוקה היו קרובים ל-50%, ואילו בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שיעור התעסוקה עמד על פחות מ-20% (עמוד 15 במסמך).
- ככלל, ככל שאחוזי הנכות הרפואית גבוהים יותר, כך יורד שיעור התעסוקה, אך בעוצמה שונה בין המסלולים: במסלול הבדיקה למס הכנסה שיעור התעסוקה יורד רק במעט, מ-71% ל-63%, ואילו במסלול נכות מעבודה הירידה חדה בהרבה, מ-80% בקרב בעלי 20% עד 39% נכות ל-27% בלבד בקרב בעלי 80% עד 100% נכות (עמוד 15 במסמך).
- במסלול נכות כללית שיעור התעסוקה יורד בהדרגה: מ-54% בקרב בעלי 20% עד 39% נכות ל-26% בלבד בקרב בעלי 60% נכות ומעלה (עמודים 15 עד 16 במסמך).
מחקר של מינהל המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, שבחן נתוני תעסוקה מנהליים של אנשים עם 20% נכות רפואית לפחות, מגלה שהממוצע הכללי מסתיר פערים גדולים בין קבוצות שונות של אנשים עם מוגבלות. סוג הליקוי העיקרי, וחומרתו, משפיעים בצורה דרמטית על הסיכוי להיות מועסק.
פי שניים וחצי בין סוגי הליקויים
נכון לשנת 2015, בקרב אנשים עם ליקויים לוקומוטוריים, כלומר בעיות אורתופדיות בגפיים או בעמוד השדרה, וכן בקרב אנשים עם בעיות שמיעה, שיעורי התעסוקה היו קרובים ל-50%. לעומת זאת, בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית שיעור התעסוקה עמד על פחות מ-20% בלבד. הפער הזה, שהוא בין הגדולים שנמצאו במחקר, ממחיש עד כמה קשה ההשתלבות בעבודה עבור אוכלוסייה זו בהשוואה לאוכלוסיות עם ליקויים גופניים.
ככל שהנכות חמורה יותר, התעסוקה נמוכה יותר, אבל לא באותו קצב
הממצא הכללי הצפוי הוא ששיעורי התעסוקה יורדים ככל שאחוזי הנכות הרפואית עולים, אבל המחקר מצא שהירידה הזו לא אחידה בין מסלולי ההכרה השונים. במסלול הבדיקה לצורך הטבות במס הכנסה, שיעור התעסוקה יורד רק במעט עם עליית אחוזי הנכות, מ-71% ל-63%. לעומת זאת, במסלול נכות מעבודה הירידה חדה בהרבה: מ-80% בקרב בעלי 20% עד 39% נכות, לצניחה ל-27% בלבד בקרב בעלי 80% עד 100% נכות.
גם במסלול נכות כללית קיימת ירידה הדרגתית: משיעור תעסוקה של 54% בקרב בעלי 20% עד 39% נכות, לשיעור של 26% בלבד בקרב בעלי 60% נכות ומעלה. ההבדל בעוצמת הירידה בין המסלולים עשוי לרמוז שהתמריצים הכלכליים להישאר בעבודה שונים מאוד בין הקבוצות: מי שנפגע בעבודה, לדוגמה, יכול להמשיך ולעבוד תוך קבלת קצבת הנכות שלו, בעוד שבמסלול נכות כללית תנאי הזכאות המבוססים על מבחן הכנסה עשויים ליצור תמריץ שונה.
הנתונים האלה חשובים למי שמעצב מדיניות תעסוקה לאנשים עם מוגבלות: פתרון אחיד לכלל האוכלוסייה עלול לפספס את הצרכים הייחודיים של קבוצות שמתמודדות עם פערי תעסוקה חריפים במיוחד, ובראשן אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
שאלות נפוצות
אילו סוגי מוגבלות סובלים מהפער התעסוקתי החמור ביותר?
אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ששיעור התעסוקה בקרבם היה פחות מ-20% נכון לנתוני 2015, לעומת קרוב ל-50% בקרב אנשים עם ליקויי שמיעה או ליקויים לוקומוטוריים (עמוד 15 במסמך).
האם הירידה בתעסוקה עם עליית אחוזי הנכות זהה בכל מסלולי ההכרה?
לא. הירידה החדה ביותר נמצאה במסלול נכות מעבודה, מ-80% ל-27%, ואילו במסלול הבדיקה למס הכנסה הירידה מתונה בהרבה, מ-71% ל-63% (עמוד 15 במסמך).
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 14.09.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888