ערער על ועדה רפואית של הביטוח הלאומי, ושמו עם מידע רפואי אישי פורסם באינטרנט: בית המשפט דחה את תביעת הפרטיות שלו
מי שניהל לאורך השנים ערעורים על ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה גילה שאתר משפטי פרסם את שמו לצד מידע רפואי אישי, מספר תעודת זהות ודוגמת חתימה. בית המשפט דחה את תביעת הפרטיות שלו, וקבע שבלי צו איסור פרסום מראש, הפרסום מוגן בחוק.
עובדות מהירות
- בין השנים 2009 ל-2022 ניהל התובע מספר תביעות כספיות בבתי הדין לעבודה נגד מעבידים שונים, וכמה ערעורים על החלטות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. עמותה בשם "התמנון, מידע ציבורי לכל" הפעילה אתר אינטרנט בשם "תולעת המשפט", שכרתה מידע מתוך מערכת "נט המשפט" של הנהלת בתי המשפט, ופרסמה לצד שמו של אדם את מספרי ההליכים שבהם הוא מעורב, ולעיתים גם קישור לפסק הדין או ההחלטה עצמה.
- התובע גילה שבאתר "תולעת המשפט" פורסמו מסמכים מהליכים שניהל, הכוללים מידע על מצבו הבריאותי, מספר תעודת הזהות שלו ודוגמת חתימתו. לטענתו, מפעילי האתר סירבו להסיר את הפרסומים גם לאחר שפנה אליהם בדרישה, והבהירו שלא יעשו כן אלא אם יומצא להם צו איסור פרסום של בית משפט.
- התובע הגיש תביעה בבית משפט השלום בירושלים נגד העמותה, מייסדה גיא זומר והנהלת בתי המשפט, וטען שהפרסום הפר את חוק הגנת הפרטיות ופגע בו פגיעה קשה, מכיוון שהמידע שפורסם נוגע, לדבריו, לליבת הזכות לפרטיות. הנתבעים טענו שפעלו לפי עקרון פומביות הדיון הקבוע בחוק בתי המשפט, ושבזמן הפרסום לא היה בתוקף שום צו איסור פרסום.
- השופטת מוריה צ'רקה קבעה שרק לאחר שהמידע כבר פורסם, פנה התובע בבקשות לצווי איסור פרסום, ואלה אכן התקבלו, ומיד לאחר מכן הוסר הפרסום מהאתרים. היא קבעה שפרסום נכון והוגן של הליכים משפטיים שהתנהלו בפומבי, גם כשהוא כולל מידע רפואי, נהנה מהגנת החוק כל עוד לא ניתן מראש צו האוסר זאת, ושהאחריות למנוע חשיפה כזו מוטלת בראש ובראשונה על בעל הדין עצמו.
- התביעה נדחתה במלואה, למעט צו איסור פרסום מצומצם שהוגבל למספר הליך אחד מסוים שכלל מידע רפואי רגיש במיוחד. השופטת לא חייבה את התובע בהוצאות משפט, בציינה ששני הצדדים פעלו מתוך אמונה אמיתית בצדקת דרכם. היא הוסיפה הערה עקרונית וכתבה שלא ברור לה מדוע המחוקק הבחין בין חיסיון אוטומטי לשם תובע בתביעת נזקי גוף, לבין היעדר חיסיון כזה למי שמערער על ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה.
מי שניהל לאורך השנים ערעורים על ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה גילה שאתר משפטי פרסם את שמו לצד מידע רפואי אישי, מספר תעודת זהות ודוגמת חתימה. בית המשפט נדרש להכריע בין הזכות לפרטיות לבין עקרון פומביות הדיון.
מה קרה
בין השנים 2009 ל-2022 ניהל התובע מספר תביעות כספיות בבתי הדין לעבודה נגד מעבידים שונים, וכמה ערעורים על החלטות של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי. אתר אינטרנט בשם "תולעת המשפט", שהפעילה עמותה בשם "התמנון, מידע ציבורי לכל", כרה מידע ממערכת "נט המשפט" של הנהלת בתי המשפט ופרסם לצד שמו את רשימת ההליכים שבהם הוא מעורב, חלקם עם קישור למסמכים הכוללים מידע על מצבו הבריאותי, מספר תעודת הזהות שלו ודוגמת חתימתו. פנייתו להסרת הפרסומים נענתה בסירוב, אלא אם יומצא צו איסור פרסום של בית משפט.
מה קבעה השופטת
השופטת מוריה צ'רקה קבעה שרק לאחר שהמידע כבר פורסם, פנה התובע בבקשות לצווי איסור פרסום, ואלה אכן התקבלו, ומיד לאחר מכן הוסר הפרסום מהאתרים. היא הבהירה שפרסום נכון והוגן של הליכים משפטיים שהתנהלו בפומבי, גם כשהוא כולל מידע רפואי, נהנה מהגנת החוק כל עוד לא ניתן מראש צו האוסר זאת, וכי האחריות למנוע חשיפה כזו מוטלת בראש ובראשונה על בעל הדין עצמו. עם זאת, היא הוסיפה הערה עקרונית וכתבה שלא ברור לה מדוע המחוקק הבחין בין חיסיון אוטומטי לשם תובע בתביעת נזקי גוף, לבין היעדר חיסיון כזה למי שמערער על ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה.
התוצאה
התביעה נדחתה במלואה, למעט צו איסור פרסום מצומצם שהוגבל למספר הליך אחד מסוים שכלל מידע רפואי רגיש במיוחד. השופטת לא חייבה את התובע בהוצאות משפט, בציינה ששני הצדדים פעלו מתוך אמונה אמיתית בצדקת דרכם, התובע בשם הזכות לפרטיות, והנתבעים בשם עקרון פומביות הדיון.
מה המשמעות עבורכם
אם אתם מגישים ערעור על קביעה של ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה, כדאי לדעת שבניגוד לתביעות נזקי גוף, אין חיסיון אוטומטי על שמכם ועל פרטים מההליך. כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, הדרך הנכונה להימנע מחשיפה של מידע רפואי רגיש היא להגיש מראש בקשה לצו איסור פרסום, לפני שההליך מתברר, ולא להמתין לכך שהמידע יתפרסם ואז לפעול בדיעבד. לייעוץ ראשוני על זכויותיכם, צוות For You ישמח לעזור לכם בחינם בטלפון 03-382-5888. המידע כאן כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ אישי.
שאלות נפוצות
אם אני מגיש ערעור על ועדה רפואית של הביטוח הלאומי לבית הדין לעבודה, האם שמי והמידע הרפואי שלי יהיו חשופים באינטרנט?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, בניגוד לתביעות נזקי גוף בבתי משפט אזרחיים, שבהן קיים חיסיון אוטומטי על שם התובע, בערעורים על ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה אין הגנה אוטומטית כזו. המשמעות היא שללא פעולה יזומה מצדכם, פרטים מההליך, ולעיתים גם מידע רפואי, יכולים להתפרסם ולהיות נגישים לציבור.
מה עושים כדי שהמידע הרפואי שלי לא יתפרסם באינטרנט כשאני מגיש ערעור כזה?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, הפתרון שבית המשפט הצביע עליו הוא הגשת בקשה לצו איסור פרסום לבית הדין, מראש, לפני שההליך מתברר, ולא רק לאחר שהמידע כבר פורסם. כשניתן צו כזה, הוא חוסם פרסום עתידי ומחייב גם אתרים שכורים מידע ממערכות בתי המשפט.
אם מידע רפואי שלי כבר פורסם באתר כלשהו, אפשר להסיר אותו בדיעבד?
כפי שעלה בפסיקה שתוארה כאן, גם לאחר פרסום ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לצו איסור פרסום, וכשניתן צו כזה, הפרסום הקיים אכן הוסר מהאתרים שפעלו לפיו. עם זאת, בלי צו כזה, אתר שמפרסם דיווח נכון והוגן על הליך שהתנהל בפומבי עשוי להיות מוגן בחוק, ותביעת פרטיות שתוגש בדיעבד עלולה להידחות.
למה יש הבדל בין תביעת נזקי גוף לערעור על ועדה רפואית מבחינת חשיפת השם?
השופטת בפסיקה שתוארה כאן ציינה בעצמה שלא ברור לה מדוע המחוקק יצר הבחנה כזו בין שני סוגי ההליכים. כלומר, מדובר בפער בחוק שמוכר כבעייתי גם על ידי בתי המשפט עצמם, ועד שיתוקן, האחריות להיזהר ממנו מוטלת על מי שמגיש את הערעור.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 26.10.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888