קרון נגיש ברכבת ישראל: מה חייבות התקנות לכלול, והודעה מוקדמת של 12 שעות
מה בדיוק חייב להיות בקרון הנגיש ברכבת, כמה זמן מראש צריך להודיע על נסיעה עם כיסא גלגלים, ולמה רכבת ישראל היא לרוב החלופה הבין עירונית הנגישה היחידה.
עובדות מהירות
- חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (פרק ה) ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), התשס״ג-2003, קובעות שבכל רכבת יהיה לפחות קרון נגיש אחד, הכולל בין השאר סמל נגישות בולט מחוץ לקרון, דלתות ברוחב המתאים למעבר כיסא גלגלים, הקצאת שבעה מושבים לאנשים עם מוגבלות, ואמצעים קוליים וחזותיים למידע על תחנות ומצבי חירום.
- נוסע עם מוגבלות בכיסא גלגלים צריך להודיע לרכבת מראש על כוונתו לנסוע וליידע את התחנה על שעת הנסיעה כדי שתוכל להיערך; החל מ-27 במאי 2007 קוצר זמן ההודעה המוקדמת הנדרש מ-24 שעות ל-12 שעות בלבד.
- לפי תקנות הנגישות, חובת ההנגשה בתחבורה הציבורית חלה על קווי אוטובוס עירוניים בלבד ולא על קווים בין עירוניים, כך שנכון למועד כתיבת המסמך שירותי הרכבת שימשו את החלופה הבין עירונית הנגישה המרכזית עבור ציבור הנכים.
- כלל תחנות הרכבת שנבנו בטרם נכנסו התקנות לתוקף היו צריכות להיות מונגשות עד סוף שנת 2011, לפי סעיף 30(ח)(3)(ג) לתקנות.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן בדצמבר 2007 לוועדה לפניות הציבור, מפרט מה בדיוק מחייבות תקנות הנגישות לתחבורה ציבורית מרכבת ישראל, ולמה סעיף ההודעה המוקדמת חשוב כל כך לנוסע בכיסא גלגלים. הכללים שנקבעו אז מבוססים על חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועל התקנות שהותקנו מכוחו, ומהווים עד היום את המסגרת המשפטית שממנה נגזרות חובות ההנגשה של הרכבת.
מה חייב להיות בקרון הנגיש
התקנות קובעות שבכל רכבת יהיה קרון נגיש אחד לפחות. קרון כזה צריך לכלול, בין השאר: סמל נגישות המותקן במקום בולט מחוץ לקרון; דלתות כניסה ודלתות פנימיות ברוחב המתאים למעבר עגלת נכים; הקצאת שבעה מושבים לאנשים עם מוגבלות; והתקנת אמצעים קוליים ואמצעים חזותיים למתן מידע על התחנות שבקו ועל מצבי חירום.
הודעה מוקדמת: מ-24 שעות ל-12 שעות
נכה המבקש לנסוע ברכבת צריך לוודא מראש שתחנות היציאה והירידה שלו נגישות. בתחנות נגישות מותקן מתקן הרמה לעלייה לרכבת, המופעל בידי עובד הרכבת. כדי שהתחנה תוכל להיערך, על הנוסע להודיע מראש לרכבת על כוונתו לנסוע וליידע את התחנה בדבר שעת הנסיעה. עד 27 במאי 2007 עמד זמן ההודעה המוקדמת הנדרש על 24 שעות, ומאותו תאריך הוא קוצר ל-12 שעות בלבד, מה שהקל משמעותית על נוסעים שמתכננים נסיעה בהתראה קצרה יחסית.
למה זו לא רק נוחות: רכבת כחלופה הבין עירונית היחידה
המסמך מציין נקודה חשובה: תקנות הנגישות לתחבורה ציבורית חייבו הנגשה של קווי אוטובוסים עירוניים בלבד, ופטרו את קווי האוטובוס הבין עירוניים מחובת הנגישות. המשמעות היא ששירותי הרכבת היוו את החלופה הבין עירונית הנגישה היחידה עבור ציבור הנכים, מי שאינו נוסע ברכב פרטי. זו אחת הסיבות שבגללן עמידה בתנאי הנגישות ברכבת, ולא רק קיומם על הנייר, קריטית לחלק גדול מהאוכלוסייה.
יעד ההנגשה של תחנות ישנות: עד סוף 2011
לפי התקנות, כל תחנה חדשה נבנית עם אמצעי נגישות מלכתחילה. תחנות שנבנו לפני שהתקנות נכנסו לתוקף היו צריכות להיות מונגשות עד סוף שנת 2011. מדובר ביעד רגולטורי שנקבע מראש, לצד יעד נפרד ומוקדם יותר (80% מהתחנות עד תחילת 2010) שמתואר בהרחבה במדריך נפרד.
חשוב לציין שהנתונים והדוגמאות במסמך המקורי הם מדצמבר 2007. הדרישות הרגולטוריות עצמן, כמו הרכיבים החובה בקרון הנגיש וזמן ההודעה המוקדמת, נשארות חלק מהמסגרת החוקית, אך מצב היישום בפועל בתחנה או בקו ספציפיים עשוי להיות שונה היום. לפני נסיעה מתוכננת כדאי לוודא מול רכבת ישראל או הרשות הארצית לתחבורה ציבורית שהתחנות הרלוונטיות אכן נגישות כעת.
שאלות נפוצות
כמה זמן מראש צריך להודיע לרכבת ישראל על נסיעה עם כיסא גלגלים?
לפי התקנות מ-2003, יש להודיע לרכבת מראש על הכוונה לנסוע וליידע את התחנה על שעת הנסיעה. עד 27 במאי 2007 עמד זמן ההודעה המוקדמת על 24 שעות, ומאותו תאריך קוצר הזמן ל-12 שעות. הדרישה נועדה לאפשר לתחנה להיערך עם מתקן ההרמה, ולא כדי להכביד על הנוסע.
למה בכלל צריך הגדרה של קרון נגיש, ולא מספיק שהרכבת כולה נגישה?
התקנות מגדירות רכיבים ספציפיים שחייבים להיות בקרון אחד לפחות בכל רכבת: סמל נגישות חיצוני, דלתות ברוחב מתאים לכיסא גלגלים, שבעה מושבים המוקצים לאנשים עם מוגבלות, ואמצעי מידע קוליים וחזותיים. כך יודע נוסע עם מוגבלות מראש לאיזה קרון להיכנס ומה הוא אמור למצוא בו.
אם אני צריך לנסוע בין ערים ואין לי רכב, האם אוטובוס בין עירוני הוא חלופה נגישה?
לא בהכרח. תקנות הנגישות לתחבורה הציבורית חייבו הנגשה של קווי אוטובוס עירוניים בלבד, ופטרו את הקווים הבין עירוניים מחובת הנגישות. המשמעות היא שרכבת ישראל שימשה בפועל את החלופה הבין עירונית הנגישה המרכזית עבור מי שנייד בכיסא גלגלים.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888