689 פניות ב-2024 על הטעיה או השפעה בלתי הוגנת: קפיצה של פי 3.5 מ-2020
נתוני הרשות להגנת הצרכן על פניות בגין הטעיה או השפעה בלתי הוגנת, ולמה עדיין קשה לדעת כמה הונאות פיננסיות באמת קורות בישראל.
עובדות מהירות
- לפי נתונים שהעבירה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן למרכז המחקר והמידע של הכנסת, מספר הפניות שסווגו תחת "הטעיה או השפעה בלתי הוגנת" (קטגוריה שעשויה לכלול גם הונאות מסוג עוקץ הרוסי) עלה מ-199 בשנת 2020 ל-689 בשנת 2024.
- לפי אותם נתונים, מספר הפניות היה 174 בשנת 2021, קפץ ל-344 בשנת 2022 (הכפלה ביחס לשנה הקודמת), עמד על 355 בשנת 2023, וזינק ל-689 בשנת 2024, הכפלה נוספת.
- לפי הערכת איגוד הבנקים, מספר הפניות בקטגוריות הכוללות עבירות מסוג "עוקץ הרוסי" גדל פי שלושה וחצי בין השנים 2020 ל-2024.
- איגוד הבנקים העריך את נזקי ההונאות הפיננסיות בישראל בשנת 2024 בכ-100 מיליון ש"ח, ואת שווי ניסיונות ההונאה שנמנעו על ידי הבנקים באותה שנה במעל מיליארד ש"ח.
- מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין כי כיום אין בישראל גוף אחד שאוסף נתונים מתכלל על היקף ההונאות הפיננסיות: התלונות מגיעות למשטרה, לרשות להגנת הצרכן, לבנקים המסחריים ולבנק ישראל, וכל גוף אוסף אותן בשיטה שונה וללא הגדרה אחידה.
כמה הונאות פיננסיות באמת קורות בישראל בכל שנה? התשובה הכנה היא: אף אחד לא יודע בוודאות. אבל נתון אחד שכן קיים, ומעורר דאגה, הוא מספר הפניות שמגיעות לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ומסווגות כ"הטעיה או השפעה בלתי הוגנת", קטגוריה שיכולה לכלול גם הונאות מסוג "עוקץ הרוסי".
מהנתונים: זינוק חד בין 2022 ל-2024
בשנת 2020 נרשמו 199 פניות מסוג זה. בשנת 2021 המספר דווקא ירד מעט, ל-174. אבל מ-2022 ואילך המגמה השתנתה לחלוטין: 344 פניות בשנת 2022, כמעט כפול מהשנה הקודמת. 355 פניות בשנת 2023. וב-2024, קפיצה נוספת, ל-689 פניות, שוב כמעט הכפלה. גם איגוד הבנקים מדווח על מגמה דומה: לפי הערכתו, מספר הפניות בקטגוריות שכוללות עבירות מסוג עוקץ הרוסי גדל פי שלושה וחצי בין 2020 ל-2024. איגוד הבנקים העריך את נזקי ההונאות הפיננסיות בישראל בשנת 2024 בכ-100 מיליון ש"ח, לצד ניסיונות הונאה בשווי של מעל מיליארד ש"ח שנמנעו.
למה קשה לדעת אם מדובר בעלייה אמיתית
מרכז המחקר והמידע של הכנסת מזהיר במפורש מפני מסקנה פשטנית מדי: עלייה במספר הפניות יכולה לשקף עלייה אמיתית בהיקף ההונאות, אבל היא יכולה גם לשקף עלייה במודעות ובנכונות של הציבור לדווח, בזכות מבצעי הסברה שונים. הבעיה המרכזית שמצביע עליה המסמך היא שאין בישראל היום גוף אחד שאוסף ומאחד את כל הנתונים. התלונות מתפזרות בין המשטרה, הרשות להגנת הצרכן, הבנקים המסחריים ובנק ישראל, כל אחד בשיטת רישום משלו, בלי הגדרה אחידה של מה נחשב הונאה מסוג זה. התוצאה היא שגם מי שרוצה לבחון אם מדיניות ממשלתית מסוימת עוזרת או לא, מתקשה לעשות זאת בלי נתונים אחידים.
אפשר להתקשר אלינו בחינם לטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
העלייה במספר הפניות אומרת שיש היום יותר הונאות בפועל?
זו שאלה פתוחה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין במפורש שעלייה במספר הפניות עשויה לשקף עלייה אמיתית בהיקף ההונאות, אבל עשויה גם לשקף עלייה בנטייה של אנשים לדווח לרשויות, למשל בעקבות מבצעי הסברה. אי אפשר להסיק בוודאות מהנתונים הקיימים בלבד.
למי מגישים תלונה על הטעיה צרכנית או ניסיון עוקץ?
אפשר להגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן דרך שירות מקוון באתר gov.il, ללא עלות וללא צורך בייצוג משפטי.
יש בישראל מספר רשמי אחד שמרכז את כל נתוני ההונאות?
לא. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אין בישראל היום גוף מרכזי אחד שאוסף ומאחד את נתוני ההונאות הפיננסיות מכל הגורמים הרלוונטיים, מה שמקשה על הבנת ההיקף האמיתי של התופעה ועל בחינת האפקטיביות של צעדי המדיניות נגדה.
כמה כסף הפסידו הישראלים בפועל מהונאות פיננסיות ב-2024?
לפי הערכת איגוד הבנקים, נזקי ההונאות בשנת 2024 הסתכמו בכ-100 מיליון ש"ח, לצד ניסיונות הונאה בשווי של מעל מיליארד ש"ח שהבנקים הצליחו לסכל.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888