הרפורמה שלא קרתה: ההצעה מ-2006 להקים רשות עצמאית לוועדות הרפואיות
שתי הצעות חוק זהות הונחו ב-2006 על שולחן הכנסת כדי להוציא את הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי. מה הן הציעו, ולמה עד היום לא קמה רשות עצמאית.
עובדות מהירות
- בעקבות המלצות ועדת גולדברג, הקימה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ועדת היגוי בראשות פרופסור אשר אור-נוי, שהגישה דוח מסכם ביום 19 במאי 2002.
- ועדת אור-נוי המליצה, בין היתר, להקים לפחות ארבע ועדות ערר ארציות (צפון, מרכז, דרום וירושלים), וזאת בזמן שבארץ פעלה אז ועדת ערר אחת בלבד, בבית החולים תל השומר.
- בשנת 2006 הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק זהות, של חבר הכנסת זבולון אורלב ושל חבר הכנסת דוד טל, להקמת "רשות לוועדות רפואיות" עצמאית שתרכז את כל הוועדות הרפואיות בישראל, כולל אלה שפועלות בביטוח הלאומי, במשרד הביטחון ובמשרד הבריאות.
- לפי ההצעה, הרשות הייתה כפופה לשר המשפטים, רופאי הוועדות היו נבחרים במכרז וממונים בידי שר הבריאות ושר המשפטים יחד, וסעיפי חוק הביטוח הלאומי העוסקים בוועדות הרפואיות היו מתבטלים.
- ב-4 בדצמבר 2006 דנה ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת החוק, והחליטה להקים צוות בין משרדי בראשות נציג משרד הבריאות שיגיש המלצות בתוך 60 יום. מאז ועד היום לא קמה רשות עצמאית, והוועדות הרפואיות להכרה בנכות ממשיכות לפעול בתוך המוסד לביטוח לאומי.
לפני כמעט עשרים שנה עמדה על שולחן הכנסת הצעה מפורטת להקים רשות עצמאית אחת שתרכז את כל הוועדות הרפואיות בישראל, כדי לענות על הביקורת שהוועדות פועלות בתוך הגופים שמשלמים את הקצבאות שהן קובעות. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מדצמבר 2006 מתעד את השתלשלות האירועים, מוועדת גולדברג ב-2000 ועד להצעת החוק שנדונה בממשלה באותה השנה. חשוב לדעת מראש: הרפורמה הזו מעולם לא יצאה לפועל, והוועדות הרפואיות ממשיכות לפעול בתוך המוסד לביטוח לאומי גם היום.
ועדת אור-נוי: איך מיישמים את המלצות גולדברג
אחרי שוועדת גולדברג המליצה להוציא את הוועדות הרפואיות מהביטוח הלאומי, ביקשה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לבחון איך בדיוק מיישמים את זה בפועל. לשם כך הוקמה ועדת היגוי בראשות פרופסור אשר אור-נוי, שהגישה דוח מסכם ליושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ב-19 במאי 2002. ועדת אור-נוי המליצה על צעד ביניים: להוציא תחילה את ועדות הערר בלבד מהביטוח הלאומי, ורק בהמשך את כלל הוועדות הרפואיות. היא גם המליצה להקים רשות נפרדת שתנהל את הוועדות, כפופה מבחינה מקצועית למשרד הבריאות.
ועדת ערר אחת בכל הארץ
נקודה שממחישה עד כמה המערכת הייתה מצומצמת אז: נכון ליוני 2002, פעלה בישראל ועדת ערר אחת ויחידה לענייני נכות, ומיקומה היה בבית החולים תל השומר. ועדת אור-נוי המליצה להקים לפחות ארבע ועדות ערר ארציות, באזורי הצפון, המרכז, הדרום וירושלים, ולהוסיף עוד ועדות ככל שיידרש. היא גם המליצה שהוועדות ישכנו במבנים נגישים לאנשים עם מוגבלות, ושהרופאים החברים בהן ייבחרו במכרז ויחויבו בהדרכות שוטפות בנושאי נכויות.
שתי הצעות חוק זהות ב-2006
בשנת 2006 הונחו על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק זהות בעיקרן: של חבר הכנסת זבולון אורלב ושל חבר הכנסת דוד טל, שתיהן בשם "הצעת חוק הרשות לוועדות רפואיות". מטרת ההצעות הייתה להקים רשות מרכזית אחת שתרכז את כל הוועדות הרפואיות בישראל, ולא רק את אלה שבביטוח הלאומי אלא גם את הוועדות שפעלו במשרד הביטחון ובמשרד הבריאות. לפי ההצעה, הרשות הייתה כפופה לשר המשפטים, רופאי הוועדות היו נבחרים במכרז וממונים במשותף בידי שר הבריאות ושר המשפטים, הוועדות היו פועלות ברחבי הארץ במוסדות רפואיים שייבחרו במכרז, ומועצה ציבורית הייתה מפקחת על פעולת הרשות. בד בבד, סעיפי חוק הביטוח הלאומי העוסקים בוועדות הרפואיות היו מתבטלים.
מה קרה בממשלה, ולמה זה נעצר
ב-4 בדצמבר 2006 דנה ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק בהצעת החוק להקמת הרשות לוועדות רפואיות. הוועדה החליטה, במקום לקדם את החוק מיד, להקים צוות בין משרדי בראשות נציג משרד הבריאות, ובהשתתפות נציגים ממשרד המשפטים, ממשרד הביטחון, ממשרד האוצר, ממשרד הרווחה ומהמוסד לביטוח לאומי עצמו. לצוות ניתנו 60 יום להגיש המלצות בסוגיית הוועדות הרפואיות הפועלות בכלל הרשויות הממשלתיות. מסמך הכנסת שעליו מבוסס מדריך זה נכתב באותה תקופה בדיוק, ואינו מתעד מה היו המלצות הצוות בפועל.
מה קרה בסופו של דבר
יש להביט על כל הפרטים שלמעלה בפרספקטיבה: מדובר בתהליך חקיקה מלפני כמעט שני עשורים. הרשות העצמאית לוועדות רפואיות מעולם לא קמה, וגם ועדות הערר לא הוצאו מהמוסד לביטוח לאומי כפי שהומלץ בשלב הביניים. הוועדות הרפואיות להכרה בנכות כללית ובנכות מעבודה, כמו גם ועדות הערר עליהן, ממשיכות לפעול כחלק ממבנה המוסד לביטוח לאומי גם כיום, בדיוק כפי שהיה כשהביקורת המתועדת במסמך זה הועלתה לראשונה.
מה כן קרה בפועל
לא הכול נשאר על הנייר. לפי מסמך דצמבר 2006, הביטוח הלאומי כבר פעל בהמשך להמלצות ועדות גולדברג ואור-נוי גם בלי הקמת רשות עצמאית: הוקמו ועדות ערר במקומות נוספים ברחבי הארץ, במקום ועדת הערר היחידה שפעלה עד אז. במדריך נפרד אפשר לקרוא גם על שאר הצעדים שהמוסד נקט, כולל העברת חלק מהוועדות למתחמים ייעודיים מחוץ לסניפים והדרכות למבוטחים ולרופאים.
מי שרוצה להבין את הזכויות המעשיות שלו מול ועדה רפואית או ועדת ערר היום, ולא רק את הרקע ההיסטורי שלהן, מוזמן גם להתקשר למוקד For You בטלפון 03-382-5888.
שאלות נפוצות
מה בדיוק הציעה הצעת החוק להקמת רשות לוועדות רפואיות?
להקים רשות מרכזית אחת שתרכז את כל הוועדות הרפואיות במדינה, כולל אלה שפעלו אז בביטוח הלאומי, במשרד הביטחון ובמשרד הבריאות. הרשות הייתה אמורה להיות כפופה לשר המשפטים, ורופאי הוועדות היו נבחרים באמצעות מכרז וממונים בידי שר הבריאות ושר המשפטים יחד, כדי לנתק את מינוי הרופאים מהגופים שמשלמים את הקצבאות.
למה הייתה רק ועדת ערר אחת בכל הארץ, וזה בכלל השתנה?
נכון לשנת 2002, כאשר ועדת אור-נוי הגישה את המלצותיה, פעלה בישראל ועדת ערר אחת בלבד לענייני נכות, בבית החולים תל השומר. הוועדה המליצה להקים לפחות ארבע ועדות ערר ארציות, לפי אזור: צפון, מרכז, דרום וירושלים. לפי מסמך דצמבר 2006, הביטוח הלאומי אכן פעל בהמשך להקים ועדות ערר במקומות נוספים בארץ, גם בלי שהוקמה רשות עצמאית.
מה עמדת הביטוח הלאומי עצמו בנוגע להוצאת הוועדות ממנו?
העמדה השתנתה עם הזמן. כאשר הוגשו מסקנות ועדת גולדברג וועדת אור-נוי, נציגי הביטוח הלאומי לא הביעו התנגדות להוצאת הוועדות הרפואיות מהמוסד. אבל נכון לדצמבר 2006, המוסד לביטוח לאומי כבר התנגד לכך, בנימוק שהמהלך עלול להיות כרוך בהוצאות כספיות גדולות בלי תועלת ממשית לציבור.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888