רכש ממשלתי ונגישות טכנולוגיה: מה יש בארה"ב ובאיחוד האירופי ומה חסר בישראל
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בודק אם לישראל כדאי לחייב נגישות כתנאי ברכש טכנולוגי ממשלתי, כפי שקיים בארה"ב ובאיחוד האירופי.
עובדות מהירות
- לפי סעיף 508 לחוק השיקום האמריקאי, שעודכן בינואר 2017, סוכנויות פדרליות בארה"ב מחויבות לפתח, לרכוש, לתחזק או להשתמש במערכות טכנולוגיות מידע (ICT) באופן שמבטיח לעובדי ממשל עם מוגבלות גישה ושימושיות שווה לזו של עובדים אחרים, אלא אם הדבר מטיל עול בלתי סביר על הסוכנות.
- לפי סעיף 255 לחוק התקשורת האמריקאי, שעודכן גם הוא בינואר 2017, ציוד ושירותי תקשורת חייבים להיות נגישים ושמישים לאנשים עם מוגבלות, אם הדבר בר ביצוע ללא קושי רב או הוצאה ניכרת, ובין המדדים לכך טיב המוצר, סוג החברה, גודלה ומשאביה הכלכליים.
- באיחוד האירופי, התקן המאוחד EN 301 549 העוסק ברכש ICT ציבורי מאומץ בהתאמות מסוימות גם כמרכיב נדרש ברכש הפדרלי הציבורי באוסטרליה, ולפי נציגת מיקרוסופט ישראל התקן משמש לרכש במגזר הציבורי בכל 27 מדינות האיחוד האירופי ובמדינות נוספות כמו בריטניה, נורווגיה, מקסיקו, יפן וקנדה.
- לדברי נציג מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, שהשיב לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-23 באוגוסט 2020, תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אינן קובעות כיום את נושא הנגישות כקריטריון כללי מחייב בכל מכרז ממשלתי, ונגישות נכללת בדרישות מכרז רק כאשר יש לגביה תקנה או תקן מחייב לגבי המוצר או השירות הספציפי שנרכש.
- לדברי נציגת רשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי, שהשיבה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-23 באוגוסט 2020, עד למועד המסמך לא הוצגה בפני הרשות דרישה להנגשת מערכת פנים-ארגונית ממשלתית, אך דרישה כזו תיבחן עבור מערכות פנים-ארגוניות עתידיות.
מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-10 בספטמבר 2020, שהוכן לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בוחן כלי מדיניות שכמעט לא נדון בישראל: שימוש בכוח הקנייה הגדול של הממשלה כדי לעודד הנגשת טכנולוגיות כבר בשלב הרכש, לפני שהן מגיעות לשוק או לשירות הציבורי.
איך זה עובד בארה"ב
לפי סעיף 508 לחוק השיקום של ארצות הברית, שעודכן לאחרונה בינואר 2017, סוכנויות פדרליות מחויבות לפתח, לרכוש, לתחזק או להשתמש במערכות טכנולוגיות מידע (ICT) באופן שמבטיח לעובדי ממשל עם מוגבלות גישה ושימושיות שווה לזו של עובדים אחרים, אלא אם הדבר מטיל עול בלתי סביר על הסוכנות. במקביל, לפי סעיף 255 לחוק התקשורת האמריקאי, שעודכן גם הוא בינואר 2017, ציוד ושירותי תקשורת חייבים להיות נגישים ושמישים לאנשים עם מוגבלות, אם הדבר בר ביצוע ללא קושי רב או הוצאה ניכרת.
איך זה עובד באיחוד האירופי ובאוסטרליה
באיחוד האירופי קיים תקן מאוחד בשם EN 301 549, העוסק ברכש ICT ציבורי ומגדיר דרישות נגישות פונקציונליות לטווח רחב של מוצרים ושירותי טכנולוגיות מידע ותקשורת. לפי נציגת מיקרוסופט ישראל, שהשיבה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, התקן משמש לרכש במגזר הציבורי בכל 27 מדינות האיחוד האירופי, וכן במדינות נוספות שאינן חברות באיחוד, בהן בריטניה, נורווגיה, אוסטרליה, מקסיקו, יפן וקנדה. באוסטרליה אומץ התקן האירופי בהתאמות מסוימות כמרכיב נדרש בתהליכי רכש ציבורי מטעם הממשלה הפדרלית.
המצב בישראל: אין קריטריון כללי מחייב
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה למינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר ולרשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל הלאומי. לדברי נציג מינהל הרכש הממשלתי, תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אינן קובעות את נושא הנגישות כקריטריון כללי מחייב, בדומה לקריטריונים אחרים כמו אישורי ניהול תקין. אם יש התייחסות בתקני הנגישות למוצר או לשירות הנרכש, למשל תקן הנגישות לאתרי אינטרנט, אז חובת הנגישות תבוא לידי ביטוי בדרישות המכרז, אך אין חובה גורפת מעבר לכך. לדברי נציגת רשות התקשוב הממשלתי, נכון למועד המסמך לא נדרשה הנגשה של מערכות פנים-ארגוניות של הממשלה, אך דרישה כזו תיבחן עבור מערכות עתידיות.
מה בעד ומה נגד חובה כזאת
נציגת מיקרוסופט ישראל תמכה בקביעת קריטריוני נגישות ברכש ממשלתי, וטענה שהדבר יוצר שוק לטכנולוגיה נגישה, מדרבן חדשנות ומגדיל את זמינות המוצרים הנגישים באופן כללי, בלי צורך בהסדרה ישירה של המגזר הפרטי. לעומת זאת, לדברי נציג מינהל הרכש הממשלתי, אין קשר הכרחי בין החובה העקרונית שמערכות ממשלתיות יהיו נגישות לבין מימוש הדרישה דווקא באמצעות אמות מידה נוקשות כחלק מהמכרז, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו כדי לוודא שהדרישה אינה יוצרת אפליה, למשל ביחס למוצרים מחו"ל, ואינה מייקרת מחירים ללא הצדקה.
חשוב לדעת
המסמך מתאר מצב נכון לספטמבר 2020. מדיניות הרכש הממשלתי, התקנות הרלוונטיות והתקנים הבינלאומיים עשויים להשתנות עם הזמן, ולכן מי שרוצה לבדוק את המצב המעודכן ביותר מומלץ שיפנה למינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר או לרשות התקשוב הממשלתי, ולא יסתמך רק על התיאור במסמך משנת 2020.
שאלות נפוצות
האם בישראל יש חובה חוקית שכל מוצר טכנולוגי שהמדינה רוכשת יהיה נגיש?
לפי המסמך, נכון לספטמבר 2020 אין בישראל חובה כללית כזאת. תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אינן כוללות נגישות כקריטריון גורף, ונגישות באה לידי ביטוי בדרישות מכרז רק כשקיים תקן או תקנה מחייבים שכבר חלים על אותו מוצר או שירות ספציפי, למשל תקן הנגישות לאתרי אינטרנט.
מה קורה בארה"ב כשסוכנות פדרלית רוכשת טכנולוגיה?
לפי סעיף 508 לחוק השיקום, שעודכן בינואר 2017, סוכנויות פדרליות אמריקאיות מחויבות לוודא שמערכות טכנולוגיות המידע שהן מפתחות, רוכשות, מתחזקות או משתמשות בהן יבטיחו לעובדים עם מוגבלות גישה ושימושיות שווה לזו של עובדים אחרים, אלא אם הדבר מטיל עול בלתי סביר.
למה נציגת מיקרוסופט תמכה בקביעת קריטריוני נגישות ברכש ממשלתי?
לדבריה, בתשובה שנמסרה למרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-24 באוגוסט 2020, קביעת קריטריונים של נגישות ברכש ממשלתי יוצרת שוק לטכנולוגיה נגישה, מדרבנת חדשנות ומגדילה את זמינותם של מוצרים ושירותים נגישים באופן כללי, בלי צורך בהסדרה ישירה של המגזר הפרטי.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 31.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888