ועדת דורנר וה'תקציב ההולך אחרי הילד': מאיפה הגיעה רפורמת החינוך המיוחד של 2018
שני עקרונות שגיבשה ועדת דורנר ב-2009, בחירת הורים ותקציב לפי הילד, עומדים בבסיס תיקון 11 לחוק חינוך מיוחד שיושם במלואו רק ב-2020.
עובדות מהירות
- ועדת דורנר, בראשות השופטת דליה דורנר, הגישה את מסקנותיה לשרת החינוך בשנת 2009, והמליצה לשנות מן היסוד את תקצוב שירותי החינוך המיוחדים ואת מתכונת השמתם של ילדים עם צרכים מיוחדים
- הוועדה גיבשה הסדר חדש שבבסיסו שני עקרונות: מתן אפשרות להורים לבחור את המסגרת שבה ילמד ילדם, ותקציב 'ההולך אחרי הילד', כלומר הקצאת תקציב עבור הילד על יסוד אפיון מוגבלותו ורמת תפקודו, ללא תלות בסוג המסגרת שבה הוא לומד
- תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד, המבוסס על עקרונות אלה, התקבל בשנת 2018, ובמסגרתו הוקמו ועדות זכאות ואפיון וצוותים רב-מקצועיים שהחליפו את ההליך הקודם לקביעת זכאות
- התיקון לחוק הוחל במלואו רק בשנת הלימודים תשפ"א, בספטמבר 2020, כלומר כשתים עשרה שנה אחרי שוועדת דורנר הגישה את המלצותיה
כשמדברים היום על 'הרפורמה בחינוך המיוחד', 'ועדות זכאות ואפיון' או 'סל אישי', קל לשכוח שכל המושגים האלה מתחילים בהחלטה עקרונית שהתקבלה שנים לפני שהיא הפכה לחוק. מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיוני 2023, מזכיר את המקור: ועדת דורנר.
ועדת דורנר, בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר, הגישה את מסקנותיה לשרת החינוך בשנת 2009. הוועדה המליצה לשנות מן היסוד את האופן שבו המדינה מתקצבת שירותי חינוך מיוחדים ואת האופן שבו נקבעת ההשמה של ילדים עם צרכים מיוחדים. במרכז ההמלצות עמדו שני עקרונות: הראשון, מתן אפשרות אמיתית להורים לבחור את סוג המסגרת החינוכית שבה ילמד ילדם. השני, תקציב 'ההולך אחרי הילד', כלומר הקצאת משאבים על בסיס אפיון המוגבלות ורמת התפקוד של הילד עצמו, ולא על בסיס סוג המסגרת שבה הוא לומד.
מהרעיון ועד החוק עברו שנים ארוכות. רק בשנת 2018 התקבל תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד, המבוסס על עקרונות ועדת דורנר. במסגרת התיקון הוקמו ועדות זכאות ואפיון ברשויות המקומיות וצוותים רב-מקצועיים בבתי הספר, שתפקידם לקבוע את זכאות התלמיד לשירותי חינוך מיוחדים, את אפיון המוגבלות ואת רמת התפקוד שלו, ובהתאם לכך גם את סל התמיכות שיקבל.
גם אחרי קבלת התיקון בחוק, לקח עוד זמן עד שהוא יושם בפועל במלואו: זה קרה רק בשנת הלימודים תשפ"א, בספטמבר 2020, כשתים עשרה שנה אחרי שוועדת דורנר הגישה את המלצותיה. הרקע ההיסטורי הזה מסביר גם מדוע ההורים של היום מקבלים זכות בחירה שההורים לפני 2020 לא קיבלו, ומדוע חלק מהמושגים בחינוך המיוחד עדיין נתפסים כחדשים יחסית, למרות שהרעיון שמאחוריהם בן יותר מעשור.
שאלות נפוצות
מי החליט שלהורים תהיה זכות בחירה בסוג המסגרת החינוכית של ילדם?
העיקרון נקבע לראשונה בהמלצות ועדת דורנר משנת 2009, ועוגן בחקיקה רק ב-2018 במסגרת תיקון מס' 11 לחוק החינוך המיוחד. בפועל הוא יושם החל משנת הלימודים תשפ"א, בספטמבר 2020.
מה זה עיקרון 'התקציב ההולך אחרי הילד'?
עיקרון שגיבשה ועדת דורנר, ולפיו התקציב מוקצה לילד עם הצרכים המיוחדים על בסיס אפיון מוגבלותו ורמת תפקודו, ולא על בסיס סוג המסגרת החינוכית שבה הוא לומד. כך תלמיד אמור לקבל תמיכה דומה בהתאם לצרכיו, גם אם הוריו בוחרים מסגרת שונה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 30.08.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888