ריקול מוצרים בישראל: איך מכריזים על החזרת מוצר ומה קורה כשההודעה לא נגישה
מי בישראל מכריז על ריקול מוצרים, איפה מתפרסמות ההודעות, ומה הזכות שלכם לקבל את המידע בפורמט נגיש.
עובדות מהירות
- בישראל אין חוק אחד שמסדיר נוהל ריקול אחיד לכל סוגי המוצרים, וההליך שונה בין מזון, תרופות, ציוד רפואי ומוצרי צריכה אחרים.
- עמוד הנושא 'ריקול (קריאה להחזרה)' באתר gov.il מרכז חלק מהודעות הריקול המתפרסמות בישראל.
- לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, אפשר לבקש מגוף המספק שירות לקבל מידע ציבורי בפורמט נגיש: הקראה, הגדלה, קובץ קולי, קובץ דיגיטלי נגיש או ברייל.
- לפי אותן תקנות, פורמטים כמו הקלטה קולית, קובץ דיגיטלי נגיש וברייל אמורים להימסר בתוך שלושה שבועות מהבקשה, ומסמך קצר אמור להיקרא לפונה מיידית.
- לא אותר מקור רשמי המחייב גוף שמפרסם ריקול להפיק ביוזמתו הודעה בברייל, בשפת הסימנים או בשפה קלה, ללא בקשה מפורשת של הפונה.
כשמוצר מתגלה כמסוכן, ומתפרסמת עליו הודעת ריקול (קריאה להחזרה), רוב האנשים רואים את זה בחדשות, בקבוצת וואטסאפ שכונתית או בהודעה שמוצמדת למדף בסופר. מי שסומך על ערוצי מידע אחרים, למשל אדם עיוור, אדם חירש או מי שמתקשה בקריאת טקסט מודפס בגלל מוגבלות קוגניטיבית, עלול פשוט לפספס את ההודעה. המדריך הזה מסביר איך מערכת הריקול בישראל בנויה, ומה הזכות שלכם לקבל את המידע בצורה שמתאימה לכם.
מי מכריז על ריקול בישראל
אין בישראל רשות אחת שמרכזת את כל הריקולים. משרד הבריאות אחראי על פרסום הודעות בנושא מזון, תרופות וציוד רפואי, ומחזיק לשם כך עמוד נושא ייעודי באתר gov.il. רשות הגנת הצרכן ולסחר הוגן, שפועלת מכוח חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, מטפלת בעיקר בתלונות צרכניות ובאכיפה כלפי עוסקים שמוכרים מוצרים פגומים או מסוכנים שאינם מזון או תרופה. בפועל, יצרן או יבואן שמחליט לבצע ריקול יוזם בעצמו את ההודעה, לרוב בתיאום עם הגורם הרגולטורי הרלוונטי.
הפער: אין נוהל ריקול אחיד
בניגוד למדינות שמחזיקות בתקן אחיד לניהול ריקול מוצרי צריכה, כמו התקן הבינלאומי ISO 10393, לא אותר בישראל חוק או תקנה שמסדירים נוהל ריקול אחיד לכל סוגי המוצרים. המשמעות היא שכל ענף, מזון, תרופות, ציוד רפואי או צעצועים, פועל לפי כללים נפרדים, ואין דרך אחת ברורה ל"איפה לבדוק אם המוצר שלי בריקול" שמכסה את כל האפשרויות. זהו פער אמיתי שכדאי להכיר, ולא להניח שיש מנגנון מרכזי שתופס הכל.
מה אומרות תקנות הנגישות על הודעות מידע לציבור
תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, חלות על גופים ציבוריים ועל עסקים שמספקים שירות לציבור, וקובעות שמידע הנמסר לכלל הציבור, כולל הודעות על שירותים ציבוריים, צריך להיות נגיש. הבקשה יכולה להיות לקובץ טקסט מוגדל, לקובץ קול, לקובץ דיגיטלי שנקרא על ידי תוכנת הקראה או מדפסת ברייל, לברייל עצמו, או להקראה מיידית של מסמך קצר. עבור מסמכים ארוכים יותר או פורמטים שדורשים הפקה, כמו הקלטה או ברייל, נקבע פרק זמן של עד שלושה שבועות. לנושאים מורכבים אפשר גם לבקש מראש תקשורת בשפת הסימנים.
מה אין: אין חובה יזומה להפיק פורמט נגיש
חשוב להיות כנים: הזכות שקיימת היא זכות לבקש מידע בפורמט נגיש, לא חובה של הגוף המפרסם ריקול להנפיק מראש הודעה בברייל, בשפת סימנים או בשפה קלה לכל הודעה. כלומר, אדם עם מוגבלות צריך לדעת שיש ריקול בכלל, ורק אז לפנות ולבקש את הפורמט המתאים. זה אומר שהצעד הראשון, גילוי הריקול, נשאר על אנשים שלא בהכרח נחשפים לערוצי המידע הרגילים.
מה אפשר לעשות בפועל
- לעקוב אחרי עמוד הנושא ריקול באתר gov.il, שמרוכזות בו הודעות ממספר גורמים.
- אם קיבלתם מידע חלקי או לא נגיש על מוצר מסוים, לפנות ישירות לעוסק, ליבואן או לרשות הרלוונטית ולבקש את ההודעה בפורמט נגיש לפי תקנות ההתאמות הנגישות לשירות.
- אם אין מענה, אפשר לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמטפלת בפניות נגישות מידע ושירות.
- להשאיר בקרב בני משפחה, מטפלים או שכנים תיאום לא רשמי, כדי שמישהו יעדכן במקרה של ריקול חשוב, עד שהמנגנון הרשמי ישתפר.
למה זה משנה גם כשמדובר במוצר שאינו מסוכן חיים
לא כל ריקול נוגע לסכנת חיים מיידית. לפעמים מדובר בפגם שגורם לאי נוחות, לתקלה חוזרת או לצורך בהחלפה. גם במקרים כאלה, אדם שלא נחשף בזמן להודעה עלול להמשיך להשתמש במוצר הפגום לאורך זמן, לעיתים תוך תשלום על תיקונים חוזרים במקום החלפה או החזר כספי שהעוסק היה מחויב להציע. ככל שהמוצר נוגע יותר לשגרת החיים של אדם עם מוגבלות, כמו ציוד עזר או מכשור ביתי, כך המחיר של פספוס ההודעה גדל.
מה כדאי לזכור לפני שפונים
כשפונים לבקש פורמט נגיש, מומלץ לציין בבירור את סוג המוגבלות והפורמט המועדף, למשל קובץ קול במקום הקראה טלפונית, או מסמך דיגיטלי נגיש במקום ברייל מודפס, כדי לזרז את הטיפול בבקשה. כדאי גם לשמור תיעוד של הפנייה, כולל תאריך ושם איש הקשר, למקרה שיהיה צורך לפנות בהמשך לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשל אי מענה.
שאלות נפוצות
מי אחראי בישראל על פרסום ריקול מוצרים?
האחריות מתחלקת בין כמה גורמים. משרד הבריאות מפרסם ריקולים של מזון, תרופות וציוד רפואי, ורשות הגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה והתעשייה עוסקת בתלונות ובאכיפה על מוצרי צריכה אחרים. עמוד הנושא 'ריקול' באתר gov.il מרכז חלק מההודעות במקום אחד, אך לא את כולן.
האם יש בישראל חוק שמחייב נוהל אחיד לריקול מוצרים, כמו במדינות אחרות?
לא אותר חוק ישראלי אחד שמסדיר נוהל ריקול אחיד לכל סוגי המוצרים, בשונה מתקנים בינלאומיים כמו התקן ISO 10393 לניהול ריקול מוצרי צריכה. כל ענף, מזון, תרופות או ציוד רפואי, פועל לפי נוהל נפרד משלו, וזהו פער אמיתי שכדאי להכיר.
איך אדם עם מוגבלות שלא יכול לקרוא הודעת ריקול רגילה יכול לקבל אותה?
לפי תקנות ההתאמות הנגישות לשירות, תשע"ג-2013, אפשר לפנות לגוף שפרסם את ההודעה, בין אם זה משרד ממשלתי ובין אם עוסק פרטי, ולבקש את המידע בפורמט נגיש: הקראה, קובץ קולי, טקסט מוגדל, ברייל, או תקשורת מותאמת לנושאים מורכבים יותר.
כמה זמן לוקח לקבל הודעת ריקול בפורמט נגיש אחרי הבקשה?
לפי התקנות, מסמך של עד שלושה עמודים אמור להיקרא לפונה מיידית, ועבור מסמכים ארוכים יותר, או פורמטים כמו הקלטה קולית, קובץ דיגיטלי נגיש או ברייל, נקבע פרק זמן של עד שלושה שבועות ממועד הבקשה.
מה עושים אם הגוף שפרסם את הריקול לא נענה לבקשה לפורמט נגיש?
אפשר לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שמטפלת בפניות בנושאי נגישות מידע ושירות, ומוסמכת במקרים מסוימים להוציא צו נגישות לגוף המחויב בהתאמה.
קישורים רשמיים
המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו ייעוץ משפטי. סכומים ותנאים מתעדכנים, ותשובה מחייבת תתקבל רק מהגורם הרשמי. עודכן לאחרונה: 28.07.2026. יש לכם שאלה על המצב האישי שלכם? חייגו חינם: 03-382-5888